דת ובג"ץ: דימוי ומציאות א.

המחלוקת בעניין דת ומדינה, שהיא אחת המחלוקות החריפות המאיימות על אופיה ועל לכידותה של מדינת ישראל, מצריכה ומצדיקה דיון מקיף ורב צדדים והיבטים. המכון הישראלי לדמוקרטיה, העוסק זה מכבר במחלוקת זו, יפרסם מספר פרסומים שעניינם ביטויה של מחלוקת זה בבית המשפט העליון וכלפי בית המשפט העליון.

דפים אלו הם סנונית ראשונה בסדרת פרסומים צפויה זו. להלן נטפל טיפול נקודתי בפרסום מטעם "מנוף - המרכז למידע יהודי", שכותרתו "בג"צ או בי"ד לחוקה? קובץ מחקרים". פרסום זה איננו נושא תאריך ואורכו שישה עשר עמודים. הגוף מטעמו יצא הפרסום מזהה עצמו עם המגזר החרדי. מאז יצא, זוכה פרסום זה להבלטה של ממש מצד הטוענים לזיהוי בג"צ כערכאה המבטאת עמדות פרטיקולריות השוללות את ערכי האורתודוקסיה. ההישענות על פרסום זה מתבצעת, יש להניח, על בסיס הנחה בדבר מהימנותו של הפרסום. כותבי דפים אלה, המבצעים בימים אלה מחקר מעמיק באשר לאופני ההכרעה של בג"צ בסוגיות דת ומדינה, בחנו בחינה ראשונית את פרסום מנוף. היקפן של הטעויות שנמצאו בפרסום ורמת חומרתן, כמו גם אופני הטיעון באשר לרקעם של שופטי בית המשפט העליון, מצדיקים בדיקה מקיפה יותר של הפרסום והצגת ערכו בפועל. זאת, כדי שהמשך הדיון הערכי המהותי בנושאי דת ומדינה יתבצע, לכל הפחות, על בסיס נתונים עובדתיים מדויקים.זאת נעשה בנייר עמדה זה.

לפרסום של מנוף שני חלקים. בחלקו הראשון בחרו כותביו בשיטה מתודולוגית כמותית - בחינת מאגר של פסקי דין והסקת מסקנות סטטיסטיות מן הנתונים המתקבלים. את 160 פסקי הדין בחרו, לפי הכתוב בדפים, "מתוך 15,6780 [כך] פסקי דין שנסרקו" - טעות סופר ראשונה המצביעה על איכות המחקר. על בסיס טבלה מקוצרת הסוקרת את פסקי הדין - באופן לא מדוייק ותוך שגגות תוכניות - מבקשים הכותבים להוכיח מגמת החרפה ביחס ה"אנטי דתי" של בית המשפט העליון.

אורכו של החלק השני שני עמודים, וכותרתו "הרכב בימ"ש העליון מול הרכב אוכלוסיה בישראל". מגמת עמודים אלה להראות, כי חלק הארי של שופטי בית המשפט העליון הינו ממין זכר, אשכנזי, חילוני, ובוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנות החמישים. כן פורטו קשרים אישיים בין השופטים. למרות שהתפישה הבסיסית העומדת בבסיס חלק זה איננה מבוטאת במפורש, יש בו משום הצגת עמדה המצדדת בהרכב בית המשפט העליון כמייצג את הרכב האוכלוסיה במדינת ישראל. בחלקו השני של נייר עמדה זה נבקש להתמודד עם עמדה זו ואופן הצגתה בשני מישורים. תחילה יישללו חלק מן הנתונים המופיעים בדף זה; ברמה העקרונית ננתח את השאלה שעניינה הרכב בית משפט עליון כמשקף נתונים שונים של החברה שאותה הוא שופט.

למרות שיוכח, כי ששה-עשר העמודים (מתוכם עמוד שער) הזוכים לכותרת "קובץ מחקרים" אינו מהווה בסיס אמין להסתמכות, אנו רואים חשיבות בבחינתו של מחקר מסוג זה. עם כל שגגותיו, נראה שהוא מציג בבירור את האופן שבו קורא חלק מן המגזר האורתודוכסי-חרדי את העשייה השיפוטית של בג"צ. מטרתם של דפים אלו, אם כן, היא להעמיד במקומו את הפרסום הספציפי, כדי להוביל לדיונים מבוססים יותר,באופן שיאפשר התמודדות עם העמדה הפוליטית-חברתית העומדת ברקעו.