המדיניות המקרו-כלכלית לשנים 2002-2001

שנת 2001 היתה שנת מפנה בפעילות הכלכלית של המשק. כאשר נידונה לראשונה, בקיץ 2000, תכנית כנס קיסריה התשיעי, נערכו הדיונים כאשר ברקע משק משגשג הנהנה משיעורי צמיחה מרשימים. את קטרי הצמיחה המסורתיים, הצריכה וההשקעה בבנייה, החליף יצוא הענפים עתירי הטכנולוגיה; האבטלה הייתה בתהליך נסיגה, האינפלציה דוכאה, ויבוא הון חסר תקדים תרם להגדלת רזרבות מטבע החוץ של המשק. עם זאת ניכרו אף צללים בהתפתחות הכלכלה; הדשדוש בצמיחת הענפים המסורתיים, הקיפאון בהשקעות בבנייה והתרחבות אי-השוויון בהכנסה הכלכלית - אולם אלה החווירו בתמונה הכוללת, שציירה חידוש צמיחה בת-קיימא. באותה עת היה נראה שתפקידו היחיד של מקבל ההחלטות בממשלה הוא לשמר את תנופת הצמיחה ולנסות לתקן את בעיות אי-השוויון בתמורה הכלכלית, שמקורה בצמיחה לא מאוזנת המבוססת על המגזר הטכנולוגי עתיר ההון האנושי.

כשהתכנס הכנס, ביוני 2001, השתנתה המציאות ללא הכר. את מקומה של האופוריה בדבר קץ הסכסוך הישראלי-ערבי תפס, מזה תשעה חודשים, סכסוך אלים עם הישות הפלסטינית. המצב הביטחוני הביא לצמצום, עד למחצית, של התיירות הנכנסת, הגביל את כוח האדם בשוק הבנייה ובחקלאות, וגרם להקטנת היצוא לשטחי הרשות הפלסטינית. חמורה יותר בהשלכותיה הייתה בלימת הצמיחה בארצות הברית ובשאר כלכלות העולם המפותח. לנסיגה בשוק ההון האמריקני נודעה השלכה מידית על יבוא ההון לישראל ועל הביקוש ליצוא עתיר טכנולוגיה (במיוחד בענף מוצרי התקשורת). האבטלה שוב עמדה בסימן עלייה.

דיוני הצוות שדן במדיניות המקרו-כלכלית הרצויה לשנים 2002-2001 שיקפו את אי-הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק. אי-הוודאות בתחומי הביטחון וההתפתחויות בשוק העולמי השליכה הן על המלצות המדיניות לטווח הקצר והן על המדיניות הרצויה בטווח הבינוני - במחצית השנייה של שנת 2001 ובשנת 2002. המלצות הצוות בתחום המדיניות הפיסקלית נגזרו מתחזיות הצמיחה לשנים 2002-2001, תחזיות שנעו בין 2 ל-3 אחוזי צמיחה בשנת 2001 ו4-3 אחוזים בשנת 2002. בהניחו שההאטה בשוק האמריקני לא תתארך, אימץ הצוות הנחת עבודה הגורסת שהתוצר המקומי הגולמי במשק הישראלי צפוי לצמוח בשיעור של ארבעה אחוזים בשנת 2002. המלצותיו המרכזיות של הצוות היו לדבוק ביעד הגירעון כמקודם, ליישם את תכנית הרפורמה במס ולא להגדיל את ההוצאה הציבורית הריאלית לנפש. כן המליץ הצוות לעודד בתקציב סעיפים מחוללי צמיחה כמו ההשקעה בתשתיות, ולו גם על חשבון תקציבי התמיכות. הצוות הוסיף כי ניתן להשיג גמישות רבה יותר בקביעת היקף ההשקעה בתשתית על ידי שיתוף המגזר הפרטי בהשקעות אלו, אם באמצעות מימון בשיטת PFI ואם בשיטת BOT. במקביל יש להשתדל לבלום את הגידול באבטלה ואת התרחבות הפערים בשכר על ידי אכיפה נמרצת יותר של חוק שכר המינימום וצמצום קיצוני בהיקף העבודה הזרה. כדי למנוע את פריצת המסגרת התקציבית, יש לבלום את העלאות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי ולרסן את החקיקה הפרטית בכנסת.

בשנים האחרונות התעורר ויכוח נוקב על המדיניות המוניטרית הראויה. הצוות המליץ להמשיך בתהליך ההפחתה ההדרגתי של הריבית, לקראת השגת יעד ריבית ריאלית בטווח הארוך הדומה לשער הריבית הריאלי הנהוג במרבית מדינות המערב. בנושא משטר שער החליפין הרצוי, כיום ובזמן הארוך, נתגלעו חילוקי דעות בקרב חברי הצוות.

המדיניות הפיסקלית והמוניטרית הרצויה לשנת 2002 נגזרה ישירות מהערכות הצוות לגבי ההתפתחויות במשק בשנת 2001, ואלו הושפעו - יותר מאי-פעם - מההתפתחויות בשוק העולמי: בכלכלת ארצות הברית, מערב אירופה ויפן. אי-הוודאות הגדולה השוררת באשר לאופיו של מחזור העסקים העולמי, ואשר לנקודה ששרוי בה המשק העולמי במחזור זה, בלטה בהרצאתו של אורח הכנס, ד"ר אלן סיני. בדיעבד, בעת כתיבת שורות אלו, שישה חודשים אחרי הכנס, נראה שלא ד"ר סיני ולא הצוות חזו נכונה את עצמת תהליך ההאטה העובר על המשק הישראלי והמשק העולמי, תהליך שהוקצן בעקבות אירועי 11 בספטמבר. תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2001 לא התממשה: במקום צמיחה - ניכרה במשק נסיגה בתוצר, לראשונה מזה 48 שנה. תחזיות הצמיחה לשנת 2002 התבררו כמופרכות וחייבו הערכה מחדש של פוטנציאל הגידול בצריכה הציבורית וביעד הגירעון. הערכה זו וצעדי המדיניות הנגזרים ממנה ממשיכים לעמוד בראש ההוויה הכלכלית עד עצם הימים האלה.

שנת 2001 הסתיימה בנימה של דכדוך. תחזיות הצמיחה של המשק לא התממשו, ומרבית המלצות צוות המקרו-כלכלה רחוקות מיישום. מצוקת ההווה פוגעת בכל ניסיון לקבוע דרך ארוכת טווח, בזירה המדינית והכלכלית כאחד - זירות השזורות זו בזו יותר מתמיד.