שחיתות והצבעה

אף שבחירות דמוקרטיות חופשיות מאפשרות לציבור להעדיף מועמדים ומפלגות נקיי כפיים על פני פוליטיקאים מושחתים, מחקרים רבים מצאו כי בוחרים בדמוקרטיות רבות ממשיכים לבחור בפוליטיקאים המעורבים בשחיתות. דוח מחקר זה סוקר את הספרות המחקרית שבחנה את הסיבות המרכזיות לכך — המחסור במידע זמין ואמין על פרשיות שחיתות והשפעתם של שיקולים אחרים, כגון העדפות מפלגתיות ואידאולוגיות, הגוברת על נטייתם של אזרחים להעניש בקלפי פוליטיקאים מכהנים המעורבים בשחיתות. נוסף על כך, המסמך סוקר את ממצאיו של מחקר ראשון מסוגו בישראל, שבחן את השפעתן של החלטות שיפוטיות של בית המשפט העליון הישראלי ב-2013 על שיעור ההצבעה לראשי ערים החשודים בשחיתות בבחירות לרשויות המקומיות. המסמך סוקר את ההחלטות בית המשפט — החלטות תקדימיות שכללו גם מסרים נורמטיביים חזקים נגד שחיתות — ולאחר מכן מציג את הניתוח האמפירי של השפעת ההחלטות האלה על הצבעה לראשי ערים מכהנים שנחשדו בשחיתות. ממצאי המחקר מראים כי החלטות אלו של בית המשפט העליון הובילו לירידה של ממש בתמיכה האלקטורלית בראשי ערים שנחשדו בשחיתות. ומכאן שקביעות נורמטיביות בולטות של גופים ציבוריים הזוכים לאמון ציבורי יכולות להגביר ענישה אלקטורלית של פוליטיקאים החשודים בשחיתות.