היש תרומה להשכלה?

אי-שוויון בהישגים תעסוקתיים, בהכנסות או במשאבים מוגדר בעיה כלכלית וחברתית כבדת משקל. ביתר פירוט: אי-הלימה בין השכלת הפרט לתעסוקתו היא חלק מן המנגנון היוצר את האי-שוויון בין קבוצות חברתיות בישראל, ועל כן חשוב לפעול למיגורה.

המחקר מלמד כי קבוצות המוצא בישראל אינן שוות בסיכוייהן להימצא באי-הלימה שכזו; המוּעדות לכך ביותר הן הקבוצה הערבית וקבוצת יוצאי ברית המועצות לשעבר. בשלב המעבר שבין השכלה לתעסוקה סיכוייהם של המשתייכים לאחת משתי הקבוצות האלה להשיג ניעוּת חברתית חיובית נמוך בהרבה מעמיתיהם בקבוצות היהודיות הוותיקות. יתר על כן, הימצאות במצב של אי-הלימה שכזו מרע במיוחד את תנאי השכר של הקבוצה הערבית ועל כן מחריף את האי-שוויון בין הקבוצות.

אשר לקבוצה הערבית ההמלצות העיקריות הן אלו:

1. לפעול לחיזוק כלכלת המובלעת הערבית בכלל ותעסוקות המגזר הציבורי המקומי בפרט.
2. ליצור מנגנונים מוסדיים שיעודדו מעסיקים פרטיים וציבוריים להעסיק עובדים מקבוצות מיעוט בעבודות התואמות את הכשרתם (כדי להקטין בהן את התופעה של שכיחות השכלת יתר).
3. לקדם ולשפר את מערכת החינוך הערבית בישראל לטובת הגדלת סיכוייהם של הערבים אזרחי ישראל להכשרה ראויה ולמעבר מוצלח בין השכלה לתעסוקה. אלה ישפרו את מצבם הכלכלי והחברתי ויסייעו להם להשיג ניעוּת חברתית חיובית.

עמית לזרוס, לשעבר עוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין שלו הם ריבוד ואי-שוויון במשאבים חברתיים-כלכליים בין קבוצות חברתיות ותפקידה של המדינה במיתון אי-שוויון זה.

ד"ר סאמי מיעארי הוא ראש התכנית "יחסי ערבים-יהודים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במחלקה ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלו הם כלכלת עבודה, כלכלת קונפליקט, אי-שוויון ואפליה נגד קבוצות מיעוט.