תורה ודעת: חינוך חרדי לבנים בארצות הברית

הקהילה החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית הגדולה ביותר מחוץ לתחומי ישראל, והיא מונה כ־000,630 נפש. כמו מקבילתה בישראל גם היא מתעצמת מבחינה דמוגרפית ופוליטית, וכמוה היא מתמודדת עם קשיים, חדשים וישנים, הנוגעים לערכי היסוד שלה ומאיימים עליהם. לקהילה החרדית בארצות הברית מאפיינים המבדילים אותה במידה רבה מהחרדיות המוכרת לנו בישראל. השונות של החרדיות האמריקאית מוזכרת לעיתים בשיח הציבורי והמחקרי העוסק בעולמות הפרנסה והתעסוקה, אך מערכת החינוך שלה לא זכתה עד כה למבט מקיף. החיבור שלפנינו נועד למלא את החסר הזה.

המחקר בחן שתי טענות הנטענות ביחס לחינוך החרדי לבנים בארצות הברית: הראשונה, שחינוך זה כולל יותר לימודי חול בהשוואה לחינוך החרדי לבנים בישראל, והשנייה, המשלימה את הראשונה, שהיקף לימודי החול בחינוך החרדי לבנים בארצות הברית נשחק בשנים האחרונות.

המסקנה שלנו היא שאין הבדלים דרמטיים בין החינוך החרדי-חסידי בישראל לחינוך החרדי-חסידי בארצות הברית. עם זאת, בשנים האחרונות ניכר מאמץ מצד מדינת ניו יורק, שבה גרים מרבית החסידים בארצות הברית, לשפר את לימודי החול בבתי ספר חסידיים. ההבדלים בין החרדים הליטאים בישראל לחרדים הליטאים בארצות הברית גדולים יותר: החרדים הליטאים בארצות הברית לומדים לימודי חול בהיקף גדול יותר ממקביליהם בישראל ועד גיל מאוחר יותר. אולם גילינו גם כי בקרב החרדים הליטאים בארצות הברית חל בשנים האחרונות צמצום במספר הלומדים את מקצועות החול בהיקף רחב, במיוחד בשל הגירת חרדים מניו יורק ללייקווד, שמתכונת לימודי החול שבה מצומצמת יותר. בניו יורק עצמה, ובמקומות אחרים בארצות הברית שבהם לומדת אוכלוסייה ליטאית, לא חלה שחיקה ממשית בלימודי החול בשנים האחרונות. המאפיינים הייחודיים ללימודי החול במגזר הליטאי בארצות הברית הביאו אותנו להקדיש פרק שלם למערכת החינוך החרדית-ליטאית, שהיא כמחצית מהחינוך החרדי בארצות הברית.

במחקרנו גילינו בעיקר הצדקות מעשיות ללימודי חול, ולצידן גם הצדקות עקרוניות-פילוסופיות לצורך העמוק בלימודים אלו. הופתענו למצוא שיעור ניכר של מורים לא חרדים, ואף לא יהודים, בבתי ספר חרדיים. מנהלי המוסדות שואפים שמקצועות החול יילמדו גם הם בידי מורים חרדים, אך הם מתקשים בכך בשל היעדר הכשרה מקצועית הולמת ושכר נמוך. כמו כן נחשפנו למגוון דרכי התמודדות עם הצורך להתאים את ספרי הלימוד לתלמידים החרדים.

הנחה נוספת שביקשנו לבחון היא שבשל ההפרדה בין דת למדינה בארצות הברית, הפיקוח על בתי הספר החרדיים מינימלי. בד בבד נטען שמאותה סיבה כמעט שאין מימון מדינתי לבתי הספר האלה. בסוגיה זו העלה המחקר שערכנו שבמדינת ניו יורק (שבה גרים מרבית החרדים בארצות הברית) יש חוקים הקובעים את התנאים להפעלת בתי הספר הפרטיים, אך במשך שנים רבות הם היו בגדר אות מתה. מצאנו כי אף שעדיין יש פער ניכר בין החוק ליישומו, בשנים האחרונות ניכר שינוי ביחס של גורמי הפיקוח המדינתיים לבתי הספר החרדיים. שינוי זה מתבטא הן בהגדרה ברורה של הדרישות החוקיות מבתי הספר, הן בפתיחת חקירות של בתי ספר שאינם עומדים בדרישות החוק. לשינוי זה השלכות רבות על הקהילות החרדיות, חלקן מבטאות התנגדות לשינויים, וחלקן מנסות להגיע להסדרים עם הרשויות, הכוללים העלאת רמת הלימודים בבתי הספר. בה בעת נוכחנו לדעת שיש דרכים רבות לתמיכה מדינתית, גם בבתי הספר הפרטיים, ושהקהילה מנצלת את התמיכה הזאת למימון בתי הספר, ואילו המדינה מנסה להשפיע באמצעותה על התכנים ועל הפדגוגיה. בסוגיית התכנים והפדגוגיה הושם במחקר דגש על הקהילה החסידית ועל מערכת החינוך שלה, כיוון שהיא עומדת לבחינה הולכת ומחמירה של הרשויות המדינתיות. סוגיית המימון, לעומת זאת, נוגעת לכל הקהילות והמוסדות.

המחקר על אודות החינוך החרדי בארצות הברית נועד גם להעשיר את הדיון בחינוך החרדי לבנים בישראל. בשל כך הרחבנו בפירוט ההצדקות הניתנות ללימודי החול, בתיאור דרכי ההתמודדות של הקהילה החרדית בארצות הברית עם אתגרים הקשורים באיתור מורים וספרי לימוד הולמים למקצועות החול, ובסקירת הפיקוח הגובר על הוראת מקצועות אלו מצד רשויות השלטון. 

ההיכרות עם מערכת החינוך החרדית לבנים בארצות הברית והדיון בה עשויים לסייע לקובעי המדיניות בישראל, וגם ליזמים מתוך הקהילה החרדית, לפתח דרכי חשיבה ופעולה לקידום לימודי חול בהיקף נרחב גם במערכת החינוך לחרדים בישראל.