מדד הדמוקרטיה הישראלית 2013

מה המצב?

1. הדעה השכיחה בקרב היהודים אזרחי ישראל היא שהמצב הכללי של ישראל הוא "ככה־ככה" (43.1%). שיעור המעריכים כאן את המצב כטוב עולה על שיעור המעריכים אותו כרע. לעומת זאת, בקרב הערבים אזרחי ישראל הערכת המצב השכיחה היא שהמצב רע (39.1%), אחריה "ככה־ככה", והשיעור הנמוך ביותר מגדיר את המצב כטוב.
2. רוב בקרב היהודים (66.6%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ו־ 83.3% אף גאים בישראליותם. ואולם בשני הנושאים רוב זה קטן מבעבר. בקרב הערבים רק מיעוט (28.2%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ורק מיעוט (39.8%) גאים בישראליותם.
3. העיקרון הדמוקרטי שלדעת השיעור הגבוה ביותר של הציבור הישראלי בכללותו מקוּים פחות מדי הוא הזכות לקיום בכבוד (41.8%). לעומת זאת, הדעה השכיחה היא שחופש הדת, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות מקוימים במידה המתאימה.
4. הרוב בכלל הציבור (63.5%) מוכנים לשלם יותר מסים כדי לצמצם את הפערים החברתיים־כלכליים.

המערכת הפוליטית

1. בסקר 2013 נרשמה ירידה קלה באמון כלפי כל מוסדות המדינה ונושאי התפקידים הציבוריים. בראש סולם האמון של היהודים ניצבים, כבעבר, צה"ל (90.9%) ונשיא המדינה (78.7%). בראש סולם האמון של הערבים ניצבים בית המשפט העליון (49.7%) והתקשורת (48.1%). בציבור הערבי אין רוב שרוחשים אמון אפילו לאחד ממוסדות המדינה או נושאי התפקידים הציבוריים.
2. השנה נמדד אמנם שיפור קל בהערכת תפקודם של חברי הכנסת, אבל רוב ברור בכלל הציבור (68.8%) עדיין גורסים כי הפוליטיקאים פועלים למען האינטרסים שלהם יותר מאשר למען הציבור.
3. הצבעה בבחירות לכנסת השנה התבררה כגורם שולי בלבד ביכולתה להסביר את עמדות הציבור, מה שמעיד על מעמדן הרופף של המפלגות כאורקל פוליטי. אף על פי כן רוב בכלל הציבור (55.3%) סוברים שיש הבדלים בין המפלגות ושחשוב לאיזו מפלגה מצביעים.
4. רוב היהודים (67.8%) סבורים שעדיף שיהיו מעט מפלגות גדולות לעומת מצב של ריבוי מפלגות קטנות. הערבים חלוקים באמצע בעניין זה.
5. רוב בקרב היהודים (71.8%) מעידים על עצמם שהם מתעניינים בפוליטיקה, לעומת רוב בקרב הערבים (59.6%) שאומרים שהם אינם מתעניינים בה. בשני הציבורים יש רוב (61%) שמרגישים שהשפעתם על החלטות הממשלה קטנה או אפסית. ואולם בשני הציבורים הרוב השנה קטן מבעבר.
6. רוב בקרב אזרחי ישראל היהודים והערבים מתנגדים לשימוש באלימות לצורך מימוש מטרות פוליטיות (74.6% ו־ 67.1%, בהתאמה).
7. רוב היהודים חושבים שלחיילים אין זכות לסרב לשרת בשטחים בגלל התנגדות לכיבוש (62.8%) או לסרב לפקודה לפנות יישובים (50.9%). רוב הערבים תומכים בזכות הסירוב בשני המקרים.
8. ממצאי הסקר מלמדים שככלל, קבוצת הגיל הצעירה בציבור היהודי היא יותר "יהודית־לאומית" מקבוצות הגיל המבוגרות.

יהודית ודמוקרטית? יהודית? דמוקרטית?

1. רוב היהודים (74.8%) מאמינים באפשרות של מדינת ישראל "יהודית ודמוקרטית". רק כשליש מהערבים מאמינים באפשרות זו.
2. שיעור היהודים המעדיפים את הרכיב "יהודית" בלבד בהגדרת המדינה מגיע היום ל־ 32.3%. שיעור המעדיפים את הרכיב "דמוקרטית" בלבד הוא 29.2%. שיעור המעדיפים את ההגדרה המשולבת "יהודית ודמוקרטית" נמצא בירידה רצופה ומגיע היום רק ל־ 37%.
3. שיעור היהודים המעדיפים את עקרונות הדמוקרטיה על פני ציוויי ההלכה במקרה של סתירה ביניהם (42.7%) עולה בבירור על שיעור מי שבמצב כזה מבכרים את ציוויי ההלכה (28.2%).

יהודים ואחרים

1. כאשר מדובר במתחים בחברה הישראלית, השיעור הגבוה ביותר בכלל הציבור מגדירים כחזק את המתח היהודי-ערבי (68%). אחריו (בסדר יורד): המתח בין עשירים לעניים, בין דתיים לחילונים, בין ימין לשמאל ובין מזרחים לאשכנזים.
2. היהודים חצויים בשאלה אם לאזרחי ישראל היהודים צריכות להיות יותר זכויות מלאזרחים הלא יהודים: 48.9% מסכימים עם הרעיון הזה ו־ 47.3% אינם מסכימים אתו.
3. רוב היהודים אומרים שרוב יהודי הכרחי לקבלת החלטות גורליות, הן בנושאי שלום וביטחון (66.7%) הן בנושאי חברה וכלכלה (56.9%). ואולם בהשוואה לעבר חל צמצום ברוב הזה. רוב הערבים מתנגדים לכך.
4. בשאלה בידי מי הסמכות העליונה לאשר הסכם שלום הכולל נסיגה משטחים התשובה השכיחה בקרב היהודים (30.6%) היא שהסמכות צריכה להיות בידי היהודים בלבד, במשאל עם. בקרב הערבים התשובה השכיחה היא כלל אזרחי ישראל, במשאל עם (45.2%).
5. באשר להפרעה שבשכנות ל"אחרים" — ליהודים מפריעה ביותר השכנות לעובדים זרים (56.9%) ואחריה השכנות למשפחה ערבית (47.6%). לערבים מפריעה ביותר השכנות לזוג הומוסקסואלים (46.2%) ואחריה השכנות למשפחה יהודית (41.9%).
6. השנה חלה ירידה בשיעור היהודים התומכים בכך שהממשלה תעודד ערבים להגר מן הארץ — 43.8% חושבים כך השנה, לעומת 50.7% ב־ 2010 ו־ 53.6% ב־ 2009.

ובהשוואה למדינות אחרות?

בהשוואה הבינלאומית השנתית לא היו השנה שינויים מפליגים: ישראל נמצאת ברוב המדדים באמצע הסולם, בסמוך לדמוקרטיות החדשות. היא מקבלת ציון גבוה במיוחד כשמדובר בהשתתפות פוליטית וציונים נמוכים במיוחד כשמדובר במתן זכויות אזרחיות ובמתחים על רקע דתי ולאומי.