מבט ביקורתי על ביקורת המדינה
מחקר מדיניות 81
- מאת: מיכל טמיר
- בהנחיית: פרופ' מרדכי קרמניצר
- שנה:
- כריכה: רכה
- מספר עמודים: 76 עמ’
- מרכז: המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים
- מחיר: 45 ₪
בשל חשיבותה של ביקורת ציבורית חיצונית הנערכת על ידי מערכת עצמאית ובלתי תלויה זכה מוסד ביקורת המדינה בישראל למעמד חוקתי בחוק-יסוד: מבקר המדינה. ואולם חוק-היסוד אינו בהיר דיו באשר למהותה של עצמאות ביקורת המדינה, ואף הגבולות בין מוסד זה לבין מוסדות שלטון אחרים במדינה אינם מתוחמים דיים.
סוגיות הקשורות ביחסי הגומלין בין מבקר המדינה, בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה עולות מדי יום ביומו לסדר היום הציבורי ומלוּות לעתים בטונים צורמים. המחלוקת בין המוסדות האלה הגיעה לשיאה בפרשת האזנות הסתר במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. רמון דרש כי הממשלה תקים ועדת חקירה לחקירת התנהלות המשטרה בתיק, ואולם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התנגדו לכך בטענה שמבקר המדינה מוסמך ממילא לבחון את הסוגיה. בתום ישיבה סוערת החליטה הממשלה להפנות את הנושא לבדיקת מבקר המדינה, ש"יבדוק לפי סמכותו את נושא האזנות הסתר בחקירות פליליות, דרכי הביצוע והשימוש בהן - ותלונות שהופנו בנושא זה בשנים האחרונות".
מהו, אם כן, מעמדה של ביקורת המדינה בישראל ומהו היחס בינה לבין רשויות השלטון האחרות?
בשל חשיבותה של ביקורת ציבורית חיצונית הנערכת על ידי מערכת עצמאית ובלתי תלויה זכה מוסד ביקורת המדינה בישראל למעמד חוקתי בחוק-יסוד: מבקר המדינה. ואולם חוק-היסוד אינו בהיר דיו באשר למהותה של עצמאות ביקורת המדינה, ואף הגבולות בין מוסד זה לבין מוסדות שלטון אחרים במדינה אינם מתוחמים דיים. הספר מנסה להתוות קווים מנחים לסמכויות של רשויות השלטון. על פי הגישה המוצעת בו, ראוי שמוסד הביקורת יהיהרשות עצמאית בתוך הכנסת. לטענת מיכל טמיר, מחברת הספר, הסדר כזה מהווה איזון ראוי בין הרצון לשמור על עצמאות הגוף המבקר, שמטרתו להבטיח אובייקטיביות ואמינות, לבין הרצון לשמור על קשר יעיל עם הפרלמנט על מנת להבטיח שדוחות הביקורת יזכו להתייחסות הולמת של הרשות המבצעת המפוקחת על ידי הכנסת. עוד מוצע כי המבקר יעסוק, ככל האפשר, בבדיקת עניינים מערכתיים ועקרוניים ולא בבחינת מקרה פרטני או אדם פרטי. לדעתה של טמיר, גם אם קיים תחום אפור, אין ספק שעל המבקר לבחון, למשל, מדיניות של האזנות סתר, אך ודאי שעליו להדיר את רגליו מבחינת האזנת סתר מסוימת.
תקציר
מבוא
פרק ראשון: מבקר המדינה והרשות השופטת
1. הקדמה
2. עצמאות מוסדית
3. היוזמה לפתיחת ההליך
4. זכות העמידה לפנות לערוץ הביקורת
5. אופי ההליך
6. מהות הביקורת
7. תוצאות הביקורת
8. אמון הציבור
פרק שני: היחס בין ביקורת המדינה לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק
1. תפקידו של נציב תלונות הציבור
2. האם נציב תלונות הציבור הוא סעד חלופי לבג"ץ?
3. ביקורת במקביל להתנהלות עתירה בבג"ץ
4. ביקורת בג"ץ על מבקר המדינה
. ביקורת המבקר על היבטים ניהוליים של בתי המשפט
פרק שלישי: היחס בין מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה
1. הקדמה
2. מהות הישויות ומעמדן
3. האם חוות דעת של ישות אחת מחייבת את האחרת?
4. טיפול המבקר בעניינים פליליים
5. משפט משווה: ארצות הברית
6. הגישה המוצעת
פרק רביעי: מעמדו של מוסד הביקורת
1. גדר המחלוקת
2. העמדה שלפיה המבקר הוא רשות עצמאית
3. העמדה שלפיה המבקר הוא זרוע ארוכה של הכנסת
4. משפט משווה
5. העמדה המוצעת: עצמאות מהותית בשיטה של איזונים ובלמים
6. עצמאות מוסדית
7. עצמאות אישית
פרק חמישי: כוחן של המלצות המבקר
1. המסגרת הנורמטיבית לסמכותו של מבקר המדינה
2. כללים בלתי רשמיים לעקרונות הביקורת
3. תוצאות מחקרים
4. מעמד הביקורת על פי פסיקת בית המשפט
5. משפט משווה
6. הגישה המוצעת
פרק שישי: אחריות ארגונית ואחריות אישית
1. רקע
2. האם קביעת האחריות האישית היא חלק מתהליך הביקורת הנתון ע"פ החוק למבקר המדינה?
3. כללי הצדק הטבעי
4. חובת ההגינות של גוף חוקר: מבט משווה
5. הגישה המוצעת
פרק שביעי: מועד הביקורת
1. רקע: הגישה המסורתית
2. המצב בעולם
3. המצב המשפטי בישראל
4. הגישה המוצעת
פרק שמיני: פרסום שמות ומתן מידע
1. עקרון האנונימיות
2. ההגנה מפני תביעת לשון הרע
3. חובת מתן מידע
4. הגישה המוצעת
פרק תשיעי: סיכום עיקרי הגישה המוצעת
1. המעמד החוקתי של מוסד הביקורת
2. מבקר המדינה ובית המשפט
3. מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה
4. נציבות תלונות הציבור
5. תחומי עבודת המבקר
6. תוקף המלצות המבקר והמעקב אחר ביצוען
7. ביקורת בזמן מעשה
8. כללים מחייבים בעבודת המבקר
רשימת מקורות
English Abstract