רוח ממלכתית: עיונים בקוד האתי של צה"ל

באיגרת שהפיץ לחיילים קצין החינוך הראשי, תא"ל צביקה פייראיזן, הוא כתב: "צה"ל הוא צבא עם ממלכתי שבו משרתים כתף אל כתף כלל המגזרים בחברה הישראלית". ואכן, עובדת היותו צבא ממלכתי היא מאבני היסוד של צה"ל, ונראה כי איש אינו חולק על חובתו לנהוג על פיה.

ואולם מהי בעצם אותה ממלכתיות? למְה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שעל מפקדי הצבא לנהוג באופן ממלכתי ועל מה אנו חושבים כשאנו קושרים את המסגרת הממלכתית להיותו של צה"ל צבא העם? האם הדרישה לממלכתיות מייצגת חתירה לטוב המשותף; האם, במקרים מסוימים, היא יכולה להתבטא בהימנעות מנקיטת עמדה נורמטיבית; והאם אין חשש שקידוש הממלכתיות יוביל לסתימת פיות ולחסימת חשיבה ביקורתית המצופה ממפקדים בכירים?

לקט העמדות המובא כאן עוסק בשאלות אלו ובשאלות נוספות הקשורות בכריכת הממלכתיות עם עקרונות היסוד של הצבא. התזות המוצגות במאמרים נכתבו בעקבות דיווחים על הצעה שנדונה בצה"ל להוסיף את ערך הממלכתיות לרשימת הערכים המנויים בקוד האתי המכונה "רוח צה"ל". הכותבים מציעים את השקפת עולמם בשאלה הנידונה ומנתחים את השיקולים הרבים העומדים על הפרק - הן מבחינת הרעיון העקרוני של הוספת ערך למסמך הזהות של הצבא הן מבחינת תוכנו של הערך המוצע, אשר עמימות אופפת אותו.