בסיס להצעה לעקרונות מדיניות עבור חברות מדיה חברתית ופלטפורמות אינטרנטיות אחרות

המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה ויד ושם בדבר הפחתת שיח שנאה ברשת:
בסיס להצעה לעקרונות מדיניות עבור חברות מדיה חברתית ופלטפורמות אינטרנטיות אחרות

במהלך 2018-2019 יזמו המכון הישראלי לדמוקרטיה ויד ושם מחקר בנושא האמצעים שחברות מדיה חברתית ופלטפורמות אינטרנטיות אחרות צריכות לאמץ על מנת לחזק את המאבק שלהם בשיח שנאה ברשת. שיח שנאה אינו תופעה חדשה, אך הפצתו ברשת מתבצעת במהירות ובהיקף חסרי תקדים המחייב תגובה נמרצת. העובדה כי הסדרת התכנים ברשת מתבצעת בעיקר באמצעות חברות פרטיות שפעילותן חובקת עולם מייצגת אתגר רגולטורי ייחודי נוסף.

קבוצת המחקר שהוקמה כללה חמשה חוקרים – ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו״ד רותם מדזיני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ׳ קארן אלטיס מאוניברסיטת אוטווה, פרופ׳ סוזן בנש ממרכז ברקמן קליין באוניברסיטת הארוורד וד״ר איליה סיאטיטסה מהאקדמיה של ג׳נבה לזכויות אדם ומשפט בינלאומי הומניטרי. לצד החוקרים פעלה ועדת היגוי שסייעה בגיבוש ההמלצות, בה השתתפו פרופ׳ טנדיי אצ׳יומה (דווחית האו״ם לנושא גזענות), פרופ׳ שרה קליבלנד (חברה לשעבר בועדת האו״ם לזכויות אדם), פרופ׳ אירווין קוטלר (שר המשפטים לשעבר של קנדה), פרופ׳ דיוויד קיי (דווח האו״ם לחופש ביטוח), פרופ׳ אבנר שלו (יו״ר הנהלת יד ושם) ופרופ׳ יובל שני (נשיא לשעבר של ועדת זכויות האדם של האו״ם).

16 ההמלצות, שנוסחן באנגלית מצ״ב, עוסקות בסוגיות הבאות: אחריות חברות האינטרנט להיאבק בשיח שנאה ברשת, בצד אחריותם של גורמים אחרים; עיצוב מדיניות המאבק לאור נורמות בינלאומיות מתחום זכויות אדם, לרבות הגדרת העבודה של ה-) IHRA הברית הבינלאומית לזיכרון השואה); עקרון הנזק, כעקרון המנחה את הגדרת שיח השנאה האסור; הצורך בקביעת כללי מדיניות מפורטים בנושא הגבלת שיח שנאה ברשת; נקיטת אמצעי מנע, לרבות אמצעים המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית, לצורך הגבלת הויראליות של שיח שנאה ברשת והנגשת כללי הקהילה הרלוונטיים למשתמשים; גיוון האמצעים המיועדים להתמודד עם תוכן פוגעני, לרבות סימון תכנים, בקשה ממשתמשים לשנות את תוכן המסרים המועלים, הגבלת ויראליות של מסרים בעיתיים ופניה לרשויות החוק במקרים מתאימים; אמצעי סימון של תכנים פוגעניים ומנגנוני תלונות ודיווח  מסירת מידע על אודות הטיפול בתלונות על שיח שנאה ברשת; מנגנוני ערר על החלטות להסיר או לא להסיר תכנים; יצירת מנגנונים מבוססים על מומחים עצמאיים להתמודדות עם ״מקרים קשים״; הגנה על בריאותם ושלומם של העובדים האחראים על סינון התכנים; הקמת מועצות מייעצות לבחינת המדיניות של חברות האינטרנט להתמודדות עם שיח שנאה ברשתות ;חילופי מידע והתנסויות בין החברות; יצירת פורום גלובאלי המערב נציגי מדינות, חברות אינטרנט, נציגי חברה אזרחית ובעלי עניין אחרים לדיון בכללים ומנגנונים להתמודדות עם שיח שנאה; הגברת שקיפות לגבי פעילות חברות האינטרנט בתחום; ויצירת אמות מידה להערכה השוואתית של היבטים מרכזיים במדיניות של החברות השונות.