תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945

מחקר מדיניות 16

האם תקנות ההגנה המנדטוריות (תקנות שעת חירום), המהוות חלק מספר החוקים של מדינת ישראל למן היווסדה, הן נדבך ראוי במערכת החוקים של דמוקרטיה מתוקנת במאה ה-21? 

האם תקנות ההגנה המנדטוריות (תקנות שעת חירום), המהוות חלק מספר החוקים של מדינת ישראל למן היווסדה, הן נדבך ראוי במערכת החוקים של דמוקרטיה מתוקנת במאה ה-21? המחקר שלפנינו מתאר את הבעיות הקיימות בתקנות, שאינן מתיישבות עם ערכי זכויות האדם הנהוגים בדמוקרטיות המערביות, ובודק את מצב החקיקה בתחום זה במדינות מפותחות אחרות. עם זאת מחברת המחקר לא מתעלמת מהמצב הגאו-פוליטי המסובך והייחודי שבו מתקיימת מדינת ישראל, ובמקום להסתפק בביטולן הגורף של התקנות מציעה תיקונים וחלופות.

מבוא

פרק ראשון: כללי
בדיקת תוקפן של תקנות ההגנה
הוראות בחיקוקים ובתקנות בנוגע להתנגשות חוקים
הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק

פרק שני: תחולה
תחולה במקום
תחולה אקסטרה טריטוריאלית
תחולה בזמן
ניתוח והערכה

פרק שלישי: העבירות
עבירות שלבתי משפט צבאיים סמכות וייחודיות לגביהן
פירוט העבירות הייחודיות ומקבילותיהן בחוק העונשין
ניתוח והערכה

פרק רביעי: הטריבונלים השיפוטיים
בתי המשפט הצבאיים
ניתוח והערכה
בתי המשפט האזרחיים
ניתוח והערכה

פרק חמישי: התאחדות אסורה
תיאור התקנות וחיקוקים מקבילים
ניתוח והערכה

פרק שישי: סמכויות ועבירות צנזורה
תיאור התקנות
הסכם ועדת העורכים
סמכויות ועבירות צנזורה בפקודת העיתונות ובחוק העונשין
ניתוח והערכה

פרק שביעי: צווי הריסת בתים והרחמת רכוש

פרק שמיני: צווי הגבלה

פרק תשיעי: הגבלת תעבורה

פרק עשירי: ניתוח והערכה

בריטניה

קנדה

גרמניה

טרור

מבט משווה

הסמכויות המנהליות

מצב חירום - כללי

סיכום

נספח: פעילות בתי המשפט הצבאיים

הערות