הוויכוח על גבולות המדינה

מתברר שככל שעולה מידת הדתיוּת גוברת ההתנגדות לוויתורים טריטוריאליים במסגרת הסכם מדיני. האם מתאם זה נוצר מתוך פרשנות מסוימת של היהדות? מהם הטיעונים המועלים בשם ההלכה נגד מסירת שטחים ופינוי יישובים, ומהן הטענות הנגדיות? מהו הבסיס ההלכתי לתמיכה בסירוב פקודה, ולחלופין — להתנגדות לסירוב?

חילונים, דתיים וחרדים הם לא רק בעלי גישות שונות לדת, אלא הם גם מהווים מגזרים מובחנים בחברה הישראלית. מצב עניינים זה יוצר חפיפה בין השסע הדתי-חילוני לשסע הימני-שמאלי, והתוצאה היא דימוי של "מלחמת תרבות" שעלולה לגרום הקצנה גם ביחסי דתיים-חילונים וגם בוויכוח הציבורי על גבולות המדינה.

כיצד משפיעות אפוא עמדות בדבר ויתור על שטחים, פינוי יישובים וסירוב פקודה על יחסי דתיים-חילונים, ומהי ההשפעה של כל זה על הסוגיה הכללית של יחסי דת ומדינה בישראל?

מחקר זה נמצא על קו התפר שבין הדת לפוליטיקה. בהמשך לסקירה של תולדות הוויכוח הציבורי על סירוב חיילים לפקודה לפנות שטחים ויישובים הוא מביא שורת המלצות כיצד לרכך את הזיקה שנוצרה בחברה הישראלית בין שאלת דמותה היהודית הרצויה של המדינה ובין הדיון הציבורי על גבולותיה.

ד"ר קלמן נוימן הוא מוסמך לרבנות, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללת הרצוג שבגוש עציון