מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 הוגש היום לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

הנשיא ריבלין אמר עם הגשת המדד, כי: לפני מספר שנים, דברו על דמוקרטיה של 'פייסבוק'. אמרו שאנשים לא מוכנים ללכת להפגנות, שהם רק יושבים ומצקצקים בבית. היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות, מוכנים להביע את עמדותיהם.מול בית הנשיא היו לא פעם ולא פעמיים הפגנות. חלקן בתמיכה וחלקן בביקורת. יש הפגנות מול בית היועץ המשפטי, מול בית נשיאת בית המשפט העליון, ובשדרות רוטשילד. יש נכונות מתמדת של אזרחים לעזוב את המקלדת, ולהביע את עמדותיהם. זה מרשים בכל קנה מידה.
כשאנו ניגשים למדוד את הדמוקרטיה, יש לנו שתי אפשרויות. הראשונה היא הדרך בה נוקט המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמנטר כבר שנים רבות את מצב הדמוקרטיה בישראל, תוך ניתוח עמדות, שאלונים, סקרים וחוות דעת. אבל ניתן גם למדוד את עוצמתה של הדמוקרטיה באופן אחר. לקחת סיכון. לנענע את הדמוקרטיה. לערער את המוסדות היסודיים שלה על מנת לבדוק האם הם אכן יציבים כנדרש או שמא עלולים להתמוטט. הסיכון בבדיקה מן הסוג השני - הוא גדול. אם הניסוי יגלה, שהדמוקרטיה אכן הייתה רעועה, שהיא נפגעה קשות כתוצאה מהנענוע, יהיה קשה לתקן אותה."

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ממצאי המדד חושפים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת במשבר מתמשך ואין עדיין סימנים לשינוי מגמה. גם השנה הממצאים מצביעים על אי הסכמות מהותיות ועמוקות בין קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית בהגדרת אופייה וזהותה של המדינה ושל "הטוב המשותף". חילוקי הדעות המהותיים בחברה הישראלית מתקיימים לא רק בין ערבים ליהודים, ואפילו לא רק על רקע המתחים בתחום המדיני־ביטחוני. קיימת גם אי־הסכמה עמוקה ומתמשכת בתוך הציבור היהודי בדבר המשקל הראוי בין הרכיב היהודי והדמוקרטי של המדינה. בהקשר זה ועל רקע שורת השינויים החוקתיים המוצעים על ידי הממשלה כמו חוק הלאום, מוטלת על ההנהגה הנוכחית משימה כבדת משקל ובעלת אחריות- לייצר שיח שקול, אחראי, לא מסית ולא מפלג- כזה שיידע להציף את החוזקות שלנו. דווקא כשאמון הציבור במוסדות המדינה כה נמוך- זה המינימום המצופה מהם."

פרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הדמוקרטיה לשנת 2017, מצביע על קיומם המתמשך של ציבורים נבדלים בחברה הישראלית, שלכל אחד מהם תפיסה שונה של מהות הדמוקרטיה. מצב זה יוצר קשיי הידברות משמעותיים ומאיים על יכולתה של החברה הישראלית לפעול יחד כדי להתמודד בהצלחה על איומים פנימיים וחיצוניים. עוד עולה מן הניתוח, כי נותר בעינו הפער הגדול בין שביעות הרצון מהמצב האישי ומהמצב הכללי של המדינה לבין אי שביעות הרצון מתפקוד ההנהגה ומוסדות המדינה, מה שעלול לפגוע, וייתכן שכבר פוגע במידת המחויבות הציבורית לשיטת השלטון הדמוקרטית".

לכל סיכום הכנס.