הציבור הישראלי מודאג גם ממשבר האקלים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

shutterstock

בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר- מנהל תכנון, וארגון ה- OECD, תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050.

במסגרת שיתוף הפעולה ועל רק משבר הקורונה ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר דעת קהל שבחן את עמדות הציבור למשבר האקלים. דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה ומובילת המיזם המשותף במכון הישראלי לדמוקרטיה מסכמת את עיקרי הממצאים: "משבר הקורונה העלה את מודעות הציבור לצורך הדחוף לשיפור מוכנות המשק בישראל למשבר האקלים. בניגוד לנגיף הקורונה, משבר האקלים לא יהיה משבר חולף והוא כאן כדי להישאר, כאשר הנפגעים העיקריים ממנו יהיו האוכלוסיות החלשות. על הגורמים בממשלה ומקבלי ההחלטות בישראל לאמץ תכנית לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים, שתניב גם יצירת צמיחה ותעסוקה, זאת בין היתר באמצעות השקעות ירוקות בתשתיות".

להלן הממצאים העיקריים:
89% מהמשיבים לסקר סבורים שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים, ורק 6% סבורים שלא. 5% לא ידעו להשיב לשאלה זו.

האם לדעתך על ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק הישראלי למשבר האקלים?

24% סבורים שעליה לפעול בעיקר לשם שיפור כושר התחרות של המשק, 21% ציינו כי בעיקר לשיפור תשתיות התחבורה, והיתר התפלגות בחלקים שווים לתחומי הבנייה הירוקה, לשיפור המרחב הציבורי בערים ולהוזלת עלויות האנרגיה.

כיצד לדעתך על ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק הישראלי למשבר האקלים?
מבין מי שחושבים שהממשלה צריכה לפעול

כ- 39% מהמשיבים ציינו שמשבר הקורונה הגביר את דאגתם לסכנות משבר האקלים, לעומת 45% שמשבר הקורונה לא הגביר להם כלל את דאגתם מהנושא .
שיעור המדווחים כי משבר הקורונה הגביר את דאגתם לסכנות משבר האקלים יורד עם העלייה ברמת השכלה (34% מהאקדמאים, 40% מבעלי הכשרה טכנולוגית ו- 44% מהיתר). כמו כן, שיעור המדווחים על דאגה מהנושא יורד בהדרגה עם הגיל (עד גיל פרישה): מ- 47% בקרב גילאי 18 עד 24, דרך 36% בגילאי 25-44, ול- 32% בגילאי 45 עד 54, ועד ל- 37% בגילאי 55 עד 64. דווקא בגיל 65+ עולה מחדש שיעור המדווחים כי משבר הקורונה הגביר את דאגתם לסכנות משבר האקלים ל- 43%.
העובדה ששיעור המדווחים כי משבר הקורונה השפיעה יותר על דאגתם של הצעירים, המבוגרים וחסרי ההכשלה האקדמית מסכנות משבר האקלים, קשורה ככל הנראה לעובדה שאוכלוסיות אלו נפגעו כלכלית יותר מהאחרות ממשבר הקורונה.

האם משבר הקורונה הגביר את הדאגה שלך לסכנות משבר האקלים?

28% מציבור המשיבים לסקר סבורים שמשבר האקלים קשור למשבר הקורונה, אל מול 42% שאינם סבורים שיש קשר וכ- 30% שלא יודעים. שיעור הסבורים שיש קשר יורד בהדרגה עם הגיל: מ- 37% בגילאי 18 עד 24 שסבורים שיש קשר, עד ל- 21% בגילאי 55 עד 64. ושב ועולה חזרה ל- 28% בגילאי 65+.

לדעתך, האם משבר הקורונה קשור למשבר האקלים?

רקע ומתודולוגיה
הסקר נערך בין התאריכים 8 עד 11 ביולי 2020 בסיוע ופיקוח מתודולוגי של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות. הדגימה בשטח בוצעה ע"י חברת מדגם. הסקר התבסס על מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים במשק, וכלל 757 משיבים, מהם 361 גברים ו-396 נשים, המהווים 48% ו-52% מהמדגם בהתאמה. דגימה זו תוקננה להתפלגות הנכונה כיום בשוק העבודה בישראל: 53% גברים (1,981,832 עובדים) ו-47% נשים (1,746,179 עובדות).