רוב הציבור מעוניין לעבור הכשרה מקצועית

קבלת דמי קיום מוערכת כגורם המרכזי לרצון לעבור הכשרה מקצועית. לא פחות מרבע מעוניינים אך ורק בהסבה מקצועית

הסקר, שהינו השישי בסדרת סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא "מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה", נערך במחצית השנייה של נובמבר 2021  התשובות נאספו ע"י חברת "שילוב" בתאריכים 17-28.11.21 , לאחר דעיכת הגל הרביעי של המגפה וטרם עליית הגל החמישי וכניסת ואריאנט האומיקרון. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים ערב משבר הקורונה – שכירים ועצמאים. המדגם כלל 747 משיבים, מתוכם 84 עצמאים ו-663 שכירים.

עניין בהכשרות מקצועיות

המשיבים לסקר מביעים עניין רב בהכשרות מקצועיות קצרות במימון ממשלתי: מעל מחצית מהמשיבים (57%) היו מעוניינים בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי בסקר נובמבר 2021, מתוכם 25% בטוחים שמעוניינים ועוד 32% שחושבים שמעוניינים. מנגד, 36% השיבו בנובמבר כי אינם מעוניינים בהכשרה כזו, מתוכם 17% שבטוחים שאינם מעוניינים ועוד 19% חושבים שאינם מעוניינים.

בהשוואה לסקרים קודמים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא, עולה ששיעור המעוניינים בהכשרה מקצועית מסוג זה היה גבוה יחסית בסקר נובמבר 2021, לעומת 48-49% בסקרים שנערכו בחודשים אפריל ואוגוסט 2021. עם זאת שיעורם היה הגבוה ביותר בסקר שנערך בחודש יולי 2020 – ועמד על 66% , בתקופה בה מספר המובטלים היה גבוה.

7.5% מהמדגם שכולל שכירים ועצמאים שעבדו לפני המשבר, השיבו כי אינם עובדים נכון לנובמבר 2021. בחנו שיעור זה לעומת נתוני אוקטובר של הלמ"ס, שמתוכם ניתן להוציא אומדן של כ-10% שאינם עובדים בעקבות המשבר (אין לבלבל נתון זה עם נתוני האבטלה הרשמיים שמוגדרים אחרת): באוקטובר היו כ-395,000 פרטים בישראל שלא עבדו ואיבדו את מקום עבודתם במהלך המשבר, לעומת כ-4 מיליון מועסקים בפברואר 2020 טרום המשבר. 
מהסקר עולה כי שיעור גבוה יותר בקרב אנשים שאינם עובדים (בין אם הם מחפשים עבודה או לא) מעוניינים בהכשרה מקצועית קצרה במימון המדינה, בהשוואה לאנשים שעובדים: 63% מתוך מי שלא עבדו בנובמבר 2021 הביעו עניין בהכשרה מקצועית קצרה של 3-6 חודשים, במימון ממשלתי, וזאת לעומת 56% ממי שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המציינים שבטוחים שמעוניינים בהכשרה מסוג זה הגיע ל- 35% בקרב הלא עובדים אל מול 24% בקרב העובדים.

בחלוקה לפי תחומי עיסוק נוכחיים מי שעובד כיום ציין את תחום העיסוק הנוכחי, מי שאיננו עובד ציין את תחום העיסוק בעבודתו האחרונה.של המשיבים, העניין בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי היה הגבוה ביותר אצל משיבים ממקצועות טכנולוגיים ומקצועיים (שאינם הייטק), החלוקה לעיסוקים הוצגה כדלקמן: מקצועות הרפואה ופרה-רפואה – רופא, אחות, רוקח וצוות רפואי אחר; מקצועות החינוך והוראה – מורה, גננת, מנהל ביה"ס וכדומה; מקצועות חופשיים – מנהל בכיר, רואה חשבון, בנקאי, יועץ מס, סוכן ביטוח, כלכלן, אנליסט, עורך דין, אקדמיה, אדריכל, מעצב פנים וכדומה; מקצועות בתחום הטכנולוגי מקצועי – מכונאי, טכנאי, חשמלאי, מהנדס, הנדסאי וכדומה; מקצועות ההיי-טק – מתכנת, מהנדס תוכנה, פיתוח אתרים וכדומה; מקצועות בילוי, תיירות תרבות ואומנות – מלצר, טבח, דייל, פקיד קבלה במלון, מדריך טיולים, מוסיקאי, שחקן, אומן, קומיקאי, מנהל אירועים, מפיק וכדומה; מקצועות הטיפול – עובד סוציאלי, מטפל, עובד סיעודי וכדומה; מקצועות בניין/חקלאות – פועל בניין, מפקח עבודה בבניין, מנהל עבודה, חקלאי, נהג טרקטור, דייג וכדומה; מקצועות בתעשייה – מפעיל מכונות, פועל ייצור, עובדים מקצועי ולא מקצועיים בתעשייה; עבודה חצי-מקצועית או לא מקצועית – נהג, אופה, ספר, קופאי, מאבטח, מזכיר/ה, פקיד, עובד אדמיניסטרציה, שירות לקוחות, מכירות, מוכר בחנות, סבל, מנקה, מתדלק בתחנת דלק וכדומה; אחר.

כאשר 65% הביעו עניין בהכשרות הללו, וכן בקרב משיבים ממקצועות הבילוי, התרבות והתיירות, וממקצועות הבניין החקלאות והתעשייה וכדומה, מתוכם כ- 60% הביעו עניין. לאור מיעוט תצפיות בחלק מהעיסוקים, איחדנו כמה קבוצות על מנת לתת התפלגות מהימנה – כך עובדי טיפול אוחדו עם עובדי רפואה, בניין וחקלאות עם תעשייה, ובילוי תיירות ותרבות עם עובדים חצי מקצועיים ולא מקצועיים.

גם בקרב משיבים ממקצועות עם שכר גבוה יחסית, נמצא אמנם עניין בהכשרות מסוג זה, אם כי שיעור המתעניינים בכך היה נמוך מהממוצע: 50% במקצועות ההיי-טק ו-53% במקצועות חופשיים. עם זאת גם משיבים מתחומי חינוך והוראה הראו עניין נמוך יחסית בהכשרה מקצועית כזו ו-49% מהם השיבו כי הם חושבים או בטוחים שהם מעוניינים בה.

מה יעודד רצון בהכשרה מקצועית?

מהסקר עולה כי קבלת דמי קיום היא הגורם המרכזי שיעודד הכשרה מקצועית: 51% מכלל המשיבים ענו כי קבלת דמי קיום חודשיים תעודד אותם ללכת להכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי. סכום דמי הקיום שיעודד אותם לקבל הכשרה כזו עמד על כ-6,400 ₪.

בממוצע בחודש. גורם נוסף שהמשיבים דיווחו כי יעודד אותם לקחת הכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי, היה הבטחה לקבל עבודה אצל מעסיק ידוע מיד בתום ההכשרה – 44% מהמשיבים דיווחו כי הבטחה כזו תעודד אותם לעבור הכשרה. שיעורים נמוכים יחסית מהאוכלוסיה דיווחו כי התמחות אצל מעסיק (23%), הכשרה במקצוע מבוקש (22%), רמת ההכשרה ורלוונטיות החומר (21%), קבלת תעודת הסמכה (19%) או קרבה של הקורס למקום המגורים (15%) הם גורמים שיעודדו אותם לעבור הכשרה. שיעור נמוך במיוחד (7%) דיווחו כי קבלת מידע ברור על ההכשרה היא גורם שיעודד אותם לעבור הכשרה כזו.

אחוז גבוה יחסית (57%) מקרב המשיבים שאינם עובדים ציינו כי קבלת דמי קיום חודשיים במהלך ההכשרה תתרום לרצון לעבוד הכשרה מקצועית, לעומת 51% שהשיבו כך מקרב המשיבים שעובדים.
מי שאינם עובדים מציגים דרישה צנועה יחסית, ומסתפקים בדמי קיום בסך של כ-5,000 ₪ בחודש, לעומת צפי לדמי קיום בסך של כ-6,500 ₪ בחודש בקרב מי שעובד.
בשאלה לא צויין האם מדובר בהכשרות בשעות הבוקר או הערב, ולכן ייתכן כי חלק מהפער נובע מהצורך של אנשים עובדים לקבל פיצוי על אובדן שעות עבודה הכרוך בהכשרה בשעות העבודה.

מכך עולה כי הנוהל החדש המקודם בימים אלו על ידי זרוע העבודה להעלאת סכום דמי הקיום החודשיים בעת הכשרה מקצועית מ-1,500 ל-2,500 ₪ בחודש היא צעד בכיוון הנכון – אך ככל הנראה אינו מספק כדי לעודד את המובטלים והעובדים להקדיש מזמנם להכשרה מקצועית. יחד עם זאת, ממצאים אלו מחזקים את הטענה שיש להאריך את הפטור מקנס של 30% על דמי האבטלה בעת הכשרה מקצועית, שפג ב-1.1.22 וכעת יש דיונים בכנסת להאריכו.
מהסקר עולה כי עבודה מובטחת לאחר ההכשרה מהווה גם היא תמריץ חשוב להשתתפות בהכשרה מקצועית, כאשר כמחצית (49%) מבין המשיבים שאינם עובדים ציינו זאת כגורם חשוב שעודד השתתפותם בהכשרה מקצועית, לעומת כ-43% שציינו זאת בקרב העובדים.

תמריצים בולטים נוספים להשתתפות בהכשרות בקרב מי שאינם עובדים לעומת העובדים, כפי שעלו מהסקר: 26% מהלא עובדים ציינו התמחות במקום העבודה במהלך ההכשרה כגורם שיעודד אותם להשתתף בהכשרה – לעומת 22% מהעובדים, ו-23% מקרב הלא עובדים ציינו כי קירבת הקורסים למקום המגורים היא גורם מעודד, לעומת 14% מהעובדים.

הכשרה במקצוע מבוקש נתפסה כגורם מעודד הכשרה דווקא בקרב מי שעובדים, כאשר 23% מהעובדים ייחסו חשיבות לגורם זה בהשוואה ל-12% בקרב אלו שאינם עובדים.
כמו כן רמת ההכשרה ורלוונטיות החומר דורגו במקום גבוה בקרב העובדים – 22% מהם ציינו זאת כתמריץ להכשרה, לעומת 7% ממי שאינם עובדים.

	עובדים	לא עובדים
ממוצע דמי קיום חודשיים לפי ציפיות המשיבים לסקר	6,519 ש"ח	5,074 ₪

באופן כללי מי שמעוניינים בהכשרה השיבו בשיעורים גבוהים לגבי כלל הגורמים שיתרמו לרצון שלהם בהכשרה, יחסית למי שאינם מעוניינים בהכשרה כזו: כך למשל 62% מהמעוניינים בהכשרה השיבו כי דמי קיום יתרמו לרצון שלהם בהכשרה, לעומת 37% ממי שאינם מעוניינים; ו-53% מהמעוניינים בהכשרה השיבו כי עבודה מובטחת תתרום לרצון שלהם בהכשרה, לעומת 32% ממי שאינם מעוניינים. עם זאת מדרג התשובות דומה מאוד וגם מי שאינו מעוניין בהכשרה השיבו בשיעורים הגבוהים ביותר שדמי קיום ועבודה מובטחת הם הגורמים שיגרמו להם לרצות בהכשרה.

בחלוקה לפי עיסוק, ראו בהערה לעיל פירוט העיסוקים בכל קבוצה שיעור גבוה יחסית מהמשיבים ממקצועות הבילוי והתרבות והחצי מקצועיים ולא מקצועיים, השיבו כי קבלת דמי קיום הוא גורם שיעזור להם לרצות בהכשרה (57%), לעומת משיבים מתחומי החינוך וההוראה ששיעור נמוך מהם דיווח כי גורם זה יתרום לרצון שלהם בהכשרה (41%). גובה דמי הקיום הממוצעים שהמשיבים דיווחו כי יתרום להם לרצות בהכשרה נע בין כ-5800 ₪ לחודש בקרב משיבים מתחומי הטיפול והרפואה, הבניין החקלאות והתעשייה, והחינוך וההוראה; ועד לכ-7600 ₪ לחודש בקרב משיבים ממקצועות הייטק.

עבודה מובטחת בסוף ההכשרה הוא גורם מוביל לרצון בהכשרה אצל משיבים ממקצועות חופשיים (50% השיבו כי יתרום לרצון שלהם בהכשרה), הייטק (49%), ומקצועות בתחום טכנולוגי-מקצועי אחר (49%) – לעומת מושבים מתחומי טיפול ורפואה ששיעור נמוך יחסית ביניהם ציין זאת כגורם שיתרום לרצונם בהכשרה (31%).

בקרב משיבים ממקצועות ההייטק שיעור גבוה יחסית אומרים כי גורמים כמו התמחות במהלך ההכשרה (29%), הכשרה במקצוע מבוקש (32%) ורמה גבוהה של ההכשרה (28%) הם גורמים שיתרמו לרצונם בהכשרה, לעומת קרבה של הקורס למקום המגורים ששיעור נמוך ציינו אותה כגורם שיתרום להם (7%). מצב זה הפוך בקרב משיבים מתחומי חינוך והוראה: אצלם שיעור נמוך יחסית ציינו התמחות במהלך ההכשרה (14%), הכשרה במקצוע מבוקש (21%) ורמה גבוהה של ההכשרה (15%) כגורמים שיתרמו לרצונם בהכשרה, ושיעור גבוה יחסית מהם (21%) ציינו קרבה של הקורס למקום המגורים כגורם שיתרום להם.

	מקצועות ההיי-טק	טכנולוגי מקצועי	מקצועות חופשיים	בילוי, תרבות, חצי/לא מקצועי	חינוך והוראה	בניין, חקלאות, תעשייה	טיפול ורפואה
ממוצע דמי קיום חודשיים לפי ציפיות המשיבים לסקר	7626	7335	6938	6062	5892	5796	5793

 

בניתוח על פי סוג ההכשרה שמעוניינים בהראו בהמשך ניתוח מלא של שאלת סוגי ההכשרות שמעוניינים בהן. , המשיבים שמעוניינים רק בהסבה מקצועית (ולא בהכשרה מתקדמת במקצוע שלהם, או בפיתוח כישורים כלליים) דיווחו כי עבודה מובטחת בסוף ההכשרה היא גורם משמעותי אף יותר מביתר האוכלוסיה: כך 63% ממי שמעוניין רק בהסבה מקצועית אומרים שעבודה מובטחת תתרום לרצונם בהכשרה, לעומת 50% בקרב יתר המעוניינים בהכשרה ו-32% בקרב אלו שאינם מעוניינים בהכשרה. בנוסף שיעור גבוה יחסית – כשליש (33%) – מקרב אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית מציינים.

היות המקצוע מקצוע מבוקש כגורם שיתרום לרצונם בהכשרה, לעומת 27% בקרב יתר המעוניינים בהכשרות ו-14% בקרב אלו שאינם מעוניינים בהכשרה.
שיעור כמעט זהה של משיבים (62%) הן בקרב אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית והן בקרב יתר המעוניינים בהכשרה השיבו כי דמי קיום חודשיים יתרמו לרצונם בהכשרה. סכום דמי הקיום הממוצעים המצופה בקרב אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית (כ-6,600 ₪) גבוה מהסכום בקרב יתר המעוניינים בהכשרה (כ-6,100 ₪) ונמוך במקצת מהסכום בקרב אלו שאינם מעוניינים בהכשרה (כ-6,800 ₪).

	לא מעוניינים בהכשרה	מעוניינים גם/רק בסוגי הכשרה אחרים	מעוניינים רק בהסבה מקצועית
ממוצע דמי קיום חודשיים לפי ציפיות המשיבים לסקר	6,778 ₪	6,091 ₪	6,626 ₪

הבדלים גדולים נצפו בין קבוצות שונות – כמעט פי 2 מהנשים השיבו כי קרבה של הקורסים למקום המגורים יעודד אותן לעבור הכשרה – 19% מהנשים לעומת 11% מהגברים השיבו כך.

שיעור גבוה יותר של השכירים לעומת העצמאים בסקר ציינו שמה שיעודד אותם לעבור הכשרה הוא קבלת דמי קיום (53% שכירים לעומת 38% עצמאים), עבודה מובטחת בסוף ההכשרה (45% לעומת 36%) והכשרה במקצוע מבוקש (23% לעומת 16%). עם זאת גובה דמי הקיום המבוקשים גבוה בממוצע בקרב העצמאים (כ-6,700 ₪ בחודש) לעומת השכירים (כ-6,400 ₪ בחודש).

גם בקרב צעירים (עד גיל 34) שיעור גבוה במיוחד – 60% – ציינו שקבלת דמי קיום תעודד אותם לעבור הכשרה, לעומת 46% בקרב בני 35 ומעלה. הצורך בדמי קיום אצל צעירים מתבטא גם בסכום הנמוך יחסית שהם מבקשים כדמי קיום בהכשרה – הסכום הממוצע שיעודד הליכה להכשרה מקצועית עמד על כ-5,500 ₪ בחודש אצל צעירים עד גיל 34, לעומת מעל 7,100 ₪ בקרב בני 35 ומעלה.

תושבי המרכז ציינו בשיעור גבוה יותר מתושבי הפריפריה קבלת עבודה מובטחת כגורם שיעודד אותם לעבור הכשרה – 45% במרכז לעומת 36% בפריפריה, וכן הכשרה במקצוע מבוקש – 27% במרכז ו-19% בפריפריה. מנגד שיעור המשיבים שציינו קרבה של הקורס למקום המגורים כגורם שיעודד לעבור הכשרה, היה גבוה יחסית בקרב תושבי הפריפריה לעומת המתגוררים במרכז (17% לעומת 13%, בהתאמה).

שיעור גבוה יותר בקרב עובדי ההייטק ציינו התמחויות במקום העבודה כגורם המעודד השתתפות בהכשרות, זאת לצד הכשרות במקצוע מבוקש : 32% מעובדי ההייטק ציינו התמחות במקום העבודה כגורם מעודד הכשרה – לעומת 23% בקרב עובדי יתר המגזר העעסקי ו-1% בקרב עובדי מגזר ציבורי. 28% מעובדי ההייטק ציינו הכשרה במקצוע מבוקש כגורם מעודד – לעומת 23% בקרב עובדי יתר המגזר העסקי ו-20% במגזר הציבורי.

	עצמאים	שכירים	עד גיל 34	גיל 35 ומעלה
ממוצע דמי קיום שמעוניינים בו	6711	6364	5535	7128

תחומי ההכשרה

מתוך אלו המעוניינים בהכשרה מקצועית, שיעור גבוה יותר של המשיבים מעוניינים בהסבה מקצועית לתחום חדש/אחר (60%), כאשר שיעור נמוך יחסית מתעניינים בסוגי הכשרה אחרים: 54% השיבו כי מעוניינים בהעשרה ופיתוח בתחום העיסוק הנוכחי, ו-48% השיבו כי מעוניינים בפיתוח של כישורים באופן כללי – כגון כישורים דיגיטליים, כישורי שפה – אנגלית/עברית/ערבית, כישורי עבודה מהבית, וכישורי ניהול זמן. נבהיר כי מאחר וניתן היה לבחור בכמה אפשרויות בו זמנית, האחוזים מסתכמים ליותר מ- 100%.

ניתוח המשיבים שהשיבו תשובה אחת בלבד (לא בחרו במספר אופציות של הכשרות) מעלה כי שיעור גבוה יחסית – כרבע (24%) מהמשיבים – מעוניינים רק בהסבה מקצועית. זאת לעומת 16% שמעוניינים רק בהכשרה במקצוע שלהם, 12% מעוניינים רק בפיתוח כישורים כלליים, והיתר מעוניינים בשילובים שונים של שניים מהתחומים הללו או בשלושתם יחד.

מאפיון של אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית למקצוע אחר, עולה כי יש ביניהם שיעור גבוה יחסית של משיבים מעיסוקים לא מקצועיים (כגון נהגים, פקידים, עובדי מכירות וכו') ראו בהערה לעיל פירוט כל העיסוקים בכל קבוצה. – 26% לעומת 21% באוכלוסייה הכללית, וכן משיבים מתחומי החינוך וההוראה – 17% לעומת 13% באוכלוסייה הכללית.

יש לציין שחלק מאותם עיסוקים לא מקצועיים שהעוסקים בהם השיבו שמעוניינים בהסבה מקצועית, הם בדיוק אותם המקצועות שעל פי נתוני למ"ס מהווים את מרבית המשרות הפנויות במשק – למשל עובדי מכירות, נהגים, מוקדנים, מאבטחים ופקידים. כלומר, ממצאים אלו מרמזים כי ישנו קשר שבין האחוז הגבוה יחסית של עובדים בקבוצה זו המעוניינים בהסבה מקצועית (כלומר לא מעוניינים להמשיך לעסוק במקצוע הנוכחי) , לבין הקושי של המעסיקים לאייש את המשרות הפנויות בתחומי העיסוק הללו. (עם זאת לאור גודל המדגם בסקר וחוסר הפירוט לגבי המקצוע הספציפי של כל נדגם, יש צורך בבדיקה נוספת על מנת להגיע למסקנה חד משמעית בנושא).

מנגד, בקרב אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית ישנו שיעור נמוך יחסית של משיבים ממקצועות חופשיים – 9% מול 16% בכלל האוכלוסיה, וממקצועות ההייטק – 3% מול 9% בכלל האוכלוסייה.

אפיון על פי גיל של אלו המעוניינים רק בהסבה מקצועית מראה כי הם יחסית מבוגרים: יש ביניהם שיעור נמוך יותר של צעירים בני 34 ומטה – 32% לעומת 40% בכלל האוכלוסייה. מנגד יש ביניהם שיעור גבוה יותר של מבוגרים בני 45 ומעלה – 31% מול 35% בכלל האוכלוסייה.

בחלוקה של כלל התשובות לפי גיל, רוב בני 35 ומעלה המעוניינים בהכשרה (64%) מעוניינים בהסבה מקצועית לתחום חדש או אחר, זאת לעומת כמחצית מהצעירים (53% בקרב בני 25-34 ו-49% בקרב בני 18-24). (למשל: כישורים דיגיטליים, כישורי שפה – אנגלית/עברית/ערבית, כישורי עבודה מהבית, כישורי ניהול זמן)

מנגד, שיעור המעוניינים בפיתוח כישורים כלליים יורד עם הגיל: 54% מהצעירים בני 18-24 לעומת 49% בקרב בני 35-44 ו-45% בקרב בני 35 ומעלה.

העדפות המשיבים שאינם עובדים דומות להעדפות העובדים בכל הנוגע לתחום ההכשרה (אם בתחום שלהם או בתחום אחר), אך שיעור המשיבים שאינם עובדים המעוניינים בפיתוח כישורים כלליים גבוה בהשוואה לשיעור המשיבים שעובדים (56%, לעומת 47%, בהתאמה).

לא נראו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בשאלת סוג ההכשרה הרצוי.

קבוצות מיעוט וקבוצות פגיעות נוטות להתעניין פחות בהסבה מקצועית יחסית ליתר האוכלוסייה: 54% מהערבים ציינו כי מעוניינים בהסבה מקצועית לתחום חדש או אחר, לעומת 61% מהיהודים; 50% מהעצמאים ציינו כך לעומת 61% מהשכירים; 56% מבעלי השכלה של תעודת בגרות ומטה ציינו כך לעומת 65% מהאקדמאים; ו-55% מתושבי הפריפריה לעומת 66% מתושבי המרכז.

תושבי הפריפריה גם פחות מעוניינים בהכשרה במקצוע שלהם: 49% מתושבי הפריפריה מעוניינים בהכשרה במקצוע שלהם, לעומת 60% מתושבי המרכז.

רוב עובדי ההייטק (69%) מעוניינים בהכשרה בתחום שלהם, וזאת לעומת 53% בקרב עובדי יתר המגזר העסקי ו-49% בקרב עובדי מגזר ציבורי.