משפטן בחמ"ל?
מבקר המדינה צודק בהמלצתו לרמטכ"ל ולפצ"ר לחזק ולעגן את מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי לאוגדות. עם זאת, אין הצדקה לקרב את הייעוץ המשפטי עוד יותר לדרג הלוחם. מקום בו צריך לקבל החלטה תוך שבריר שנייה, לא יועיל יועץ משפטי. המענה לצורך לפעול בהתאם לדיני הלחימה של המשפט הבינלאומי גם בדרג השטח צריך שיהיה מבוסס על הטמעת העקרונות הרלוונטיים כחלק מהכשרתו של המפקד.
דו״ח מבקר המדינה על המשפט הבינלאומי במהלך מבצע ״צוק איתן״ מעלה שוב את סוגיית הייעוץ המשפטי ללחימה ב״זמן אמת״. הדו״ח מצביע על כך שהפרקליטות הצבאית הקימה, ביוזמתה וממשאביה, מערך ייעוץ משפטי אופרטיבי לדרג האוגדה בצה״ל. מערך המבוסס על אנשי מילואים ומשפטנים סדירים במינוי משנה (כלומר משפטנים הממלאים בעת רגיעה תפקיד אחר בפרקליטות הצבאית). זאת, נוסף לייעוץ המשפטי הניתן באופן שוטף למטה הכללי ולמפקדות הפיקודים המרחביים על ידי מחלקת הדין הבינלאומי (דבל״א).
לאחר ״צוק איתן״ עלו מתחקיר שנערך בדבל״א ליקויים שונים בהפעלת המערך: איושו, הכשרתו והשתלבותו האפקטיבית בפעילות של האוגדה.
מבקר המדינה סבור שמערך זה חיוני ויש לחזקו, להקצות לו משאבים, לעגן בפקודות את תפקידו באוגדה ואף לקרבו לדרג הלוחם בשטח.
ראוי להזכיר, כי בעבר היו שגילו עמדה ספקנית יותר כלפי הצורך בייעוץ משפטי ב״זמן אמת״ לצבא בלחימה. ועדת וינוגרד, שמונתה לחקור את מלחמת לבנון השנייה. הביעה את הדעה שמוטב שדיני הלחימה של המשפט הבינלאומי יוטמעו בקרב הכוחות הלוחמים לפני מעשה וכי הפרקליטות הצבאית תבחן, לאחר מעשה, טענות על חריגה מדינים אלה. ואולם, בשעת הלחימה עצמה, מוטב להותיר את המפקדים, בעיקר בדרגי השדה, לפעול בהתאם להכשרתם ולמצפונם, מבלי להיזקק ליועצים משפטיים. בדו״ח הוועדה הובע החשש, כי מעורבות של יועצים משפטיים בזמן לחימה תביא להסתמכות יתר על עצתם ותסיט את האחריות מן הדרג המדיני והמפקדים אל היועצים המשפטיים. היה מי שהביע חשש אחר, לפיו מעורבות ייעוץ משפטי בלחימה ב״זמן אמת״ תקהה את התפקיד החשוב שיש לאינטואיציות מוסריות בקבלת החלטות קשות. חיילים שמצפונם יוביל אותם לפקפק בפעולה מסויימת, ייענו בתשובה המרגיעה כי הפעולה חוקית מכיוון שיועצים משפטים צבאיים אישרו אותה.
אף שוועדת וינוגרד לא הכלילה את הנושא בהמלצותיה, החלטת הפרקליטות הצבאית לפעול למרות החששות שהביעה הוועדה הייתה החלטה נועזת. לדעתי, מדובר היה בהחלטה נכונה. נראה שזו גם עמדת מבקר המדינה, אף שלא התייחס לוועדת וינוגרד.
עם זאת, גם בחששות שהעלתה וועדת וינוגרד יש ממש. המפתח לפתרון אופטימלי, המאזן את הסיכויים והסיכונים, טמון בשני מישורים: ראשית, בבחינה זהירה של המקום והזמן - הדרג הנכון והתהליכים - שנכון לשלב בהם יועצים משפטיים. שנית, בראיית הייעוץ המשפטי ב״זמן אמת״ כחוליה אחת בתפיסה כללית יותר של הטמעת דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי בפעילות מבצעית.
ייעוץ משפטי ללחימה עשוי לתרום במקום שבו מתקיימים תהליכים של תכנון מבצעי. ככל שמדובר בדרג גבוה יותר, חלקו היחסית של תכנון יום הלחימה הבא והמשך המערכה גדול יותר יחסית לחלק המוקדש לניהול הקרב הנוכחי. ככל שמדובר בדרג בכיר יותר, מטבע הדברים ההשפעות של החלטות מבצעיות רחבה יותר, הן מבחינת תא השטח המושפע והאוכלוסייה הגרה בו והן מבחינת עוצמת האש העומדת לרשותו.
אמחיש את הדבר בתהליך בחירת המטרות לתקיפה וקביעת דרך תקיפתן:
בדרג של פיקוד מרחבי מתקיים תהליך של תכנון המטרות שתתקפנה ביום הלחימה הבא. צוות התכנון כולל אנשי מודיעין וחקר ביצועים. בצוות כזה עשוי יועץ משפטי לסייע בקביעה האם מדובר במטרה חוקית, לאור המידע על השימוש הצבאי בה. ככל שהמטרה ממוקמת בקרבת אזרחים, יכול היועץ המשפטי לסייע בליבון הדרך האפקטיבית לתקוף אותה באופן שיצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים, למשל, באמצעות בחירת סוג החימוש, שעת התקיפה או כיוון התקיפה. בסופו של דבר, השאלה האם התקיפה מידתית, כלומר, האם הנזק הצפוי לאזרחים אינו מופרז ביחס לתועלת הצבאית המבוקשת, היא שאלה להכרעה של המפקד, אולם היועץ המשפטי עשוי לסייע לתכנון המצמצם את הדילמה. לרשות פיקוד מרחבי עומדים גם אמצעי תקיפה, מהאוויר ומהקרקע, שעוצמתם רבה.
גם גדוד, המתקדם בשטח אויב, צריך לקבל החלטות בנוגע לתקיפת מטרות. כך למשל, אם נפתחת על טור מתקדם אש מנשק קל מתוך מסגד, עליו להחליט האם וכיצד לשתק את מקור הירי. החלטות מסוג זה מאופיינות על ידי הצורך להחליט מיד, על סמך מידע מוגבל, אבל לרוב גלוי לעין. גם השפעתן של החלטות אלה נקודתית יותר. במצבים אלה לרוב אין זמן להתייעצות משפטית גם אם יש - ערכה המוסף מוגבל. על המפקדים לקבל החלטה לאור הכשרתם ומצפונם. כאן באה לביטוי ראיית הייעוץ המשפטי ב"זמן אמת" כרכיב אחד בלבד בתפיסה כוללת של הטמעת דיני הלחימה: על מנת שהמפקדים יוכלו לקבל החלטות נכונות במצבים אלה, יש לוודא שדיני הלחימה הרלוונטיים מוטמעים מראש כחלק מהכשרתם המקצועית.
לכן אני סבור שהמבקר צודק בהמלצתו לרמטכ"ל ולפצ"ר לחזק ולעגן את מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי לאוגדות. עם זאת, איני סבור שיש הצדקה לקרב את הייעוץ המשפטי עוד יותר לדרג הלוחם. מקום בו צריך לקבל החלטה תוך שבריר שנייה, לא יועיל יועץ משפטי. המענה לצורך לפעול בהתאם לדיני הלחימה של המשפט הבינלאומי גם בדרג השטח צריך שיהיה מבוסס על הטמעת העקרונות הרלוונטיים כחלק מהכשרתו של המפקד. "דמי רצינות" לתפיסה שידע זה הוא חלק מהמקצוע הפיקודי בעידן הנוכחי היא גם ההצעה להתנות קידום בדרגה ובתפקיד מסוימים בעמידה במבחן על דיני הלחימה, הצעה שהעליתי עוד לפני עשר שנים.