לחסן גם את תושבי השטחים
ישראל היא המדינה המחוסנת ביותר בעולם כיום. מלאי החיסונים שרכשה ממשלת ישראל מאפשר לה כיסוי חיסוני מלא לאוכלוסיית ישראל עם צפי לעודפי חיסון. האם ישראל חייבת לספק לתושבי השטחים חיסונים נגד נגיף הקורונה? ומה באשר לחובתה זו כלפיי אזרחי חבל עזה הנמצאת בסגר מתמיד לאחר יציאת כוחות צה"ל ממנה
Flash 90
החדשות על ההצלחה של החיסון לקורונה של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד הן חדשות טובות לאזרחי ותשבי מדינת ישראל. ממשלת ישראל רכשה 10 מיליון חיסונים כאלה שמספיקים לחמישה מיליון בני אדם. זאת בנוסף לחיסונים של פייזר (שמונה מיליון שמספיקים לארבעה מיליון איש ואישה) ומודרנה (שישה מיליון שמספיקים לשלושה מיליון אנשים). בהתחשב בעובדה שבישראל יש כשישה מיליון איש מעל גיל 15 (החיסון לא יינתן לילדים), הרי שהכיסוי החיסוני לאוכלוסיית ישראל הוא מלא.
וכך - במחסני המדינה יצטברו בחודשים הקרובים עודפי חיסונים שמספיקים לשישה מיליון בני אדם נוספים. החיסונים הללו יספיקו לכסות גם את שניים וחצי מיליון התושבים הפלסטינים הבגירים החיים בגדה המערבית ורצועת עזה. יתר על כן, החיסונים של אסטרהזניקה לא זקוקים לקירור מיוחד ועל כן ניתן לשנע אותם בבטחה גם למקומות מרוחקים, לכפרים המבודדים ולמחנות הפליטים. אך לפי הפרסומים אין בכוונת ישראל להקצות חיסונים לאוכלוסיה הלא-יהודית בשטחים.
על ממשלת ישראל מוטלת החובה לדאוג לחיסון האוכלוסיה בשטחים. חובה זו הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בימי ההכנות למלחמת המפרץ (בג"ץ מורכוס נ' שר הבטחון) , עת גבר החשש להתקפת טילים מצד עיראק מצויידים בראשי נפץ כימיים. מאחר שלא היו בידי מערכת הביטחון ערכות מגן במספר המספיק לחלוקה לכל, הממשלה העדיפה להקצות את ערכות המגן תחילה לתושבי ישראל, לרבות לאלה המתגוררים בשטחים. בהליך בזק קבע בית המשפט העליון כי על המפקד הצבאי מוטלת החובה לחלק במהירות וללא תמורה ערכות דומות גם לתושבים הערבים באיזורים הללו. כיוון שעדיין לא היו מספיק ערכות מגן לכל, בית המשפט הורה למפקד הצבאי "לעשות כל מאמץ אפשרי להשיג בהקדם האפשרי ערכות מגן אלה." האתר הרשמי של משרד החוץ באנגלית מתגאה בהחלטה זו.
מאז ימי מלחמת המפרץ ועד היום זרמו מים רבים אפילו בנהר הירדן המדולדל, אבל חובותיה של מדינת ישראל כלפי האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים לא השתנו. ישראל עדיין נתפסת בכוח כובש ביהודה ושומרון, ואילו רצועת עזה נמצאת בסגר מתמיד שגם הוא מטיל אחריות ישראלית על רווחת האוכלוסיה החיה שם. הדאגה להגן על חיי התושבים שם מפני סכנות לחייהם נותרה בעינה. על אף סיום השליטה, בג"ץ קבע בפרשת אלבסיוני כי לישראל יש "מחייבות להבטיח את שלומה של האוכלוסייה האזרחית ואת השמירה על כבודה ועל זכויותיה הבסיסיות."
יתר על כן, בשנים האחרונות מגלה הכנסת את דעתה שהיא מוסמכת להסדיר בחקיקה את הנעשה בגדה, ובכך מביעה היא עמדה לפיה היא אחראית במישרין לחיי התושבים המתגוררים שם, יהודים וערבים. כיצד יכולה אם כן, הכנסת לאפשר אפלייה בין שתי קבוצות האוכלוסין הללו, במיוחד במצב בו יש מספיק חיסונים לכל?
מעבר לכך, מדינת ישראל, בצעד ראוי לשבח, הצטרפה למאמץ גלובלי (קובאקס) שנועד להבטיח נגישות לחיסון הקורונה למדינות מתפתחות. מאמץ משותף זה משקף הכרה בחובות של סולידריות בין מדינות חזקות לחלשות במאבק המשותף בנגיף הקורונה. מעבר לחובה המוסרית – ויש יגידו גם חובה משפטית – יש כאן גם ביטוי לאינטרס עצמי שכן כל עוד הוירוס לא מוגר המגיפה והשלכותיה הכלכליות מאיימות על כולם.
חלוקת משאבים מצילי חיים שנמצאים במחסור מעוררת שורה של שאלות לגבי סדרי עדיפויות, שאלות לגביהן קשה יהיה להגיע תמיד להסכמה. האם למשל, הכלל של "עניי עירך קודמים" מצדיק חלוקה קודם לישראלים הנמצאים בקבוצות סיכון ורק אחר כך לפלסטינים שבשטחים שמשתייכים לאותן קבוצות, או שמא לשיקול האזרחות אין מקום כלל וההבחנה היחידה הקבילה היא בין קבוצות סיכון (שזו העמדה שננקטה ביוזמה של הקובאקס). פסיקת בג"צ הכריעה בסוגייה, לפחות לגבי הגדה, כאשר היא שללה את הקדימות של אוכלוסיה אחת על פני השנייה. בית המשפט קבע כי "המפקד הצבאי צריך לנהוג שוויון באזור. אסור לו להפלות בין תושבים לתושבים. משהגיע המפקד הצבאי למסקנה, כי יש לחלק ערכות מגן לתושביו היהודים של האזור, מן הראוי הוא שיחולקו ערכות מגן גם לתושביו הערבים." הוא הדין כמובן בחיסונים נגד הקורונה. בנוסף, המחוייבות לשלומה של האוכלוסיה האזרחית בעזה משמיעה לכל הפחות התחייבות לספק את החיסונים שיוותרו.
על ממשלת ישראל לאמץ את אותה עמדה שהציגה כלפי יוזמת הקובאקס גם בהקשר לשניים וחצי מיליון הפלסטינים שנתונים לשליטתה הישירה או העקיפה. מוטלת עליה החובה המוסרית והמשפטית לכלול אותם תחת תכנית החיסונים שלה. תכנית כזו יכולה רק להועיל למדינה. למרבה השמחה, בחודשים הקרובים יהיו בידיה האמצעים המספיקים לחסן את כולם. בינתיים אפשר וצריך להערך למבצע הנרחב הזה.
הקתדרה למשפט בינלאומי ע"ש היואל (Whewell) ומנהל המכון למשפט בינלאומי ע"ש לאוטרפאכט, אוניברסיטת קיימברידג', מרצה אורח, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.