לא לערב ילדים
מבלי להפחית מחשיבותה של ביקורת על החוק והנוהג בנוגע לחקירה, מעצר ודיון פלילי בעניינם של קטינים המעורבים בעבירות ביטחון, דומה שראוי כי חלק, לפחות, מהביקורת בנושא תופנה כלפי התופעה המביאה בכלל קטינים להליכים פלילים והיא, ניצולם של קטינים על ידי הוריהם ומבוגרים אחרים בסביבתם לקידום מאבקים לאומיים ואידיאולוגיים מכל סוג שהוא. ראוי להותיר את הילדים מחוץ למאבקים אלה.
מעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים של עהד תמימי, לאחר עימות בינה לבין חיילי צה"ל, שתועד בסרטון שהועלה בשידור חי על ידי אמה לפייסבוק, זכה לתשומת לב ציבורית רבה ובתוכה לביקורת וקריאות לשחרר את הנערה. ניתן לשאול מה הביא להתעניינות זו. אחרי הכל, לפי נתונים שפרסם בצלם והתקבלו משירות בתי הסוהר ומצה"ל, בכל זמן נתון מאז תחילתה של ההסלמה המכונה "אינתיפאדת היחידים" או "אינתיפאדת הסכינים" בספטמבר 2015 מצויים כ-150- 200 קטינים פלסטינים במעצר עד לתום ההליכים (בחודשים לפני תחילת ההסלמה, הנתונים מעידים על כמחצית ממספר זה).
יש שיחושו אי נוחות לנוכח האפשרות שהיותה של תמימי נערה מצודדת, כמו גם תגובתו המאופקת של הקצין בו התגרתה, הם שתרמו להתעניינות המיוחדת בפרשה ואילו אחרים יסברו כי תהא אשר תהא הסיבה לכך, טוב שסוגיית היחס לקטינים פלסטינים המעורבים בעבירות ביטחון בשטחים תעלה לסדר היום.
במאמר זה אבקש להתייחס להיבט הכללי והעקרוני של מעצר קטינים בשטחים.
סמוך לתחילת הממשל הצבאי, בספטמבר 1967, תחיקת הביטחון בשטחים העלתה את גיל האחריות הפלילית מ-9 לפי החוק הירדני שהיה בתוקף עד אז ל-12 שנים, הוא גם גיל האחריות הפלילית בישראל היום.ס' 2 לצו בדבר שיפוט עבריינים צעירים (אזור הגדה המערבית)(מס' 132), התשכ"ז-1967, קמצ"מ 7, 283 והשוו לס' 34ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 הצו כלל גם הוראות נוספות להגנת קטינים, כמו חובה להחזיק "נערים" (בין הגילאים 12 ו-14) ו"בוגרים רכים" (בין הגילאים 14 ו-16) במעצר בנפרד מבגיריםס' 3 לצו בדבר שיפוט עבריינים צעירים. וכן מגבלה על משך המאסר שניתן להטיל עליהם.ששה חודשים לנער (ס' 4 לצו) ושנה לבוגר רך, אלא אם מדובר בעבירות חמורות (ס' 5 לצו). משמלאו לו 16 שנה, נחשב חשוד בפלילים בוגר מבחינת תחיקת הביטחון.
החל משנת 2009 בוצעו רפורמות נוספות בתחיקת הביטחון להגברת ההגנה על קטינים, במסגרתן הוקם בית משפט צבאי לנוער.ס' 135 – 149 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, קמצ"מ 234, 5902 (להלן: צו בדבר הוראות ביטחון). מלכתחילה, השתרעה סמכותו של בית משפט זה על מי שטרם מלאו להם 16 שנים, אולם בפועל, בית המשפט הצבאי הפעיל הליכים אלה על כל נאשם שטרם מלאו לו 18 שנים ובשנת 2011 הדבר גם עוגן באופן מחייב בתחיקת הביטחון.צו בדבר הוראות ביטחון(תיקון מס׳ 10) (יהודה והשומרון)(מס' 1676), התשע״א-2011, קמצ"מ 238, 6454. מעבר לשיפוטם של הקטינים בפני שופט צבאי שהוכשר כשופט נוער,ס' 137 לצו בדבר הוראות ביטחון. כוללת הרפורמה הוראות בנוגע לחקירת קטינים, כגון חובת הודעה להורה וחובת הודעה לקטין על זכותו להיוועץ בעו"ד,ס' 136א-136ג לצו בדבר הוראות ביטחון. הפרדת שיפוט קטינים משיפוט בגירים,ס' 139, 143 לצו הדבר הוראות ביטחון. הגבלת העמדתו לדין של קטין לשנה מיום ביצועה של עבירה או שנתיים, בעבירות חמורות,ס' 144 לצו בדבר הוראות ביטחון. הקניית האפשרות לבית המשפט להורות על מינוי סניגור לקטיןס' 146 לצו הדבר הוראות ביטחון. והסמכתו גם לבקש תסקיר על הקטין מקצין המטה לענייני רווחה במינהל האזרחי, על מנת לבדוק אפשרויות לשיקומו.ס' 148 לצו בדבר הוראות ביטחון.
בשנת 2014 נוספה בתחיקת הביטחון חובה לחקור קטין בשפתו ואם לא ניתן לתעד בכתב את החקירה בשפה בה היא מתנהלת לתעד אותה תיעוד חזותי או קולי, בחריגים מסוימים.צו בדבר הוראות ביטחון (תיקון מס' 43) (יהודה והשומרון) (מס' 1745), התשע"ד – 2014.
הגנות נוספות על קטינים נקבעו במסגרת ההוראות בצו בדבר הוראות ביטחון העוסקות במעצר ושחרור ובהן תקופות מעצר קצרות יותר עד להבאה בפני שופט,ס' 31ב לצו בדבר הוראות ביטחון. להארכת מעצר לצורכי חקירה על ידי שופט,ס' 37(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון. ולמעצר עד הכרעת הדין.ס' 44(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון.
למרות שיפורים משמעותיים אלה בהגנה על קטינים פלסטינים הנשפטים בפני בתי המשפט הצבאיים בשטחים, קיים פער בין ההסדרים החלים על קטינים הנשפטים לפי החוק הישראלי לבין קטינים הנשפטים על פי תחיקת הביטחון בשטחים.
אציין מספר הבדלים בולטים: ראשית, הליכי מעצר בשטחים הוצאו מגדר בית המשפט לנוער והם מתנהלים בפני בית המשפט הצבאי הרגיל (בכפוף להוראות המיוחדות המגבילות את משך מעצרם של קטינים) וזאת בשונה מניהולם בפני בית משפט לנוער לפי החוק הישראלי. שנית,ס' 138(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון. אין זכות לקטין לנוכחות של הורה בחקירה כמו בישראל, אלא רק חובה של קצין החקירות להודיע להורה.השוו לס' 9ח לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. כמו כן, אין מגבלות בתחיקת הביטחון על חקירת קטין בלילה.השוו לס' 9ד לחוק הנוער. בבקשה למעצר קטין עד לתום ההליכים, אין חובה לקבל תסקיר קצין מבחן בנוגע אליו, אלא הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.השוו לס' 10ז(ב) לחוק הנוער. אם הורשע הקטין, האמצעים החלופיים להטלת עונש בבית המשפט הצבאי לנוער מוגבלים יותר מאשר בבית משפט לנוער בישראל.ראו ס' 12א, 24, 26 לחוק הנוער. אשר לתקופות המעצר, הגם שתקופות המעצר של קטינים מוגבלות יותר, עדיין הן עולות במידה ניכרת על המקסימום האפשרי בישראל.למשל, מעצר עד לתום ההליכים של קטין בבית המשפט הצבאי מוגבל לשנה, בעוד שמעצרו של בגיר בשטחים מוגבל ל-18 חודשים (ס' 43 לצו בדבר הוראות ביטחון) ואולם, לפי החוק הישראלי לא ניתן כלל לעצור עד לתום ההליכים קטין שטרם מלאו לו 14 שנים (ס' 10י(1) לחוק הנוער) ומעצרו עד לתום ההליכים של קטין מבוגר יותר מוגבל לששה חודשים (ס' 10יב(1) לחוק הנוער).
בנוסף להבדלים המתבטאים בלשון החוק, מועלות, בין היתר, טענות כנגד ביצוע מעצרם של קטינים באישון לילה ומיעוט השימוש בחלופות מעצר. מנגד, נטען על ידי צה"ל כי ביצוע מעצרים בלילה נדרש לפעמים מטעמים ביטחוניים, כנראה לשם הפחתת הסיכון לחיכוך והפרת סדר בסביבה עוינת. ביחס לחלופות מעצר, נטען כי המניע האידיאולוגי שביסוד העבירות וחוסר שיתוף פעולה של הנאשמים, בני משפחותיהם והרשות הפלסטינית בגיבוש חלופות מעצר במקרים אלה, מקשים על השימוש בהן.בצלם ילד אסור, ילד מותר - הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ליידוי אבנים (יולי 2011 וראו גם תגובת צה"ל בגוף הדו"ח.
הדרישה ממערכת אכיפת החוק בשטחים לנהוג בקטינים המעורבים בעבירות ביטחון באופן התואם את פגיעותם היא דרישה מוצדקת. למרות השיפורים העקביים שתוארו בהסדרים המשפטיים במהלך השנים, תמיד ניתן לשפר יותר. ישראל אינה חייבת להחיל בשטחים הסדרים זהים להסדרים החלים לפי החוק הישראלי על שיפוט קטינים, ככל שהם עולים על הנדרש בסטנדרטים המינימליים של המשפט הבין-לאומי. עם זאת, השוואת ההסדרים לאלה הננקטים כלפי קטינים ישראלים מהווה מענה טוב לטענות על אפליה.
הסדרים שונים לגבי קטינים פלסטינים המעורבים בעבירות ביטחון עשויים להתבסס על נימוקי ביטחון. לא נכון יהיה להתעלם מן המציאות, שבה הסתה לאלימות ולשנאת ישראל בחברה הפלסטינית משפיעה במיוחד על רוחם הנוחה להתרשמות של קטינים וגורמת למקרים לא מעטים של פשעים חמורים, לרבות רצח אזרחים ישראלים, שמבוצעים על ידי קטינים פלסטינים. דוגמה מזוויעה במיוחד מן השנים האחרונות היא רצח משפחת פוגל - אב, אם ושלושה ילדים קטנים - בביתם בישוב איתמר, על ידי קטין פלסטיני, חכים עוואד, שגם במשפטו לא הביע חרטה.אחיה ראב"ד ומאור בוכניק "חמישה מאסרי עולם לרוצח משפחת פוגל באיתמר" ynet, 13.9.2011, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4121769,00.html מן הצד האחר, גם קטינים יהודיים היו מעורבים בהפרות סדר ובתקיפת שוטרים וחיילים על רקע אידיאולוגי (בימי יישום תכנית ההתנתקות, למשל) ואף בביצוע פיגועים רצחניים בפלסטינים, כגון רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר בו השתתפו שני קטינים.ראה תיאור בבג"ץ 5376/16 אבו ח'דיר נ' שר הביטחון, פס' ב-ד לפסק דינו של המשנה לנשיאה רובינשטיין (פורסם באר"ש, 4.7.2017). חשוב לשאול, האם בקטינים פלסטינים המעורבים בעבירות ביטחון נוהגים באופן דומה לאופן שנוהגים בקטינים יהודיים שמעורבים בעבירות דומות על רקע אידיאולוגי, תוך תמיכה ועידוד מסביבתם הקרובה. ככל שיש פער ביחס לקטינים באותן נסיבות, קשה להצדיקו.
מבלי להפחית מחשיבותה של ביקורת על החוק והנוהג בנוגע לחקירה, מעצר ודיון פלילי בעניינם של קטינים המעורבים בעבירות ביטחון, דומה שראוי כי חלק, לפחות, מהביקורת בנושא תופנה כלפי התופעה המביאה בכלל קטינים להליכים פלילים והיא, ניצולם של קטינים על ידי הוריהם ומבוגרים אחרים בסביבתם לקידום מאבקים לאומיים ואידיאולוגיים מכל סוג שהוא. ראוי להותיר את הילדים מחוץ למאבקים אלה.