מאמרים

במלחמות קודמות שניהלה מדינת ישראל עודדו הרבנים את תלמידי הישיבות להתגייס ולתרום להצלחת המערכה, בין בעורף ובין בחזית. נוכח אלפי פניות חרדים להתגייס ולהתנדב בזמן "חרבות ברזל", ולמרות התנגדות מנהיגי הזרם החרדי המרכזי, נראה שמדובר בחיזוק משמעותי למגמת ההשתלבות.

התמיכה בישראל היא אינטרס ביטחוני של ארה"ב ואינטרס מובהק של מדינות העולם החופשי, הדגיש נשיא המכון יוחנן פלסנר לפוקס ניוז. הוא הוסיף כי ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בעיצומו של המשבר, הדגים הן לציבור והן למנהיגי האזור שלנו כי ארה"ב היא בעלת ברית חזקה ואמינה ושכדאי לבחור "בקבוצה הזאת". "ברמה האישית, כמו ישראלים רבים, התרגשתי מהביקור ומהמחויבות העמוקה לביטחון ישראל ולשלומה", אומר פלסנר, "על כולנו להוקיר תודה לנשיא על פועלו להשבת השקט לאזור, לחברי הקונגרס, ולעם האמריקני!"

ברור כעת שעלינו לחסל את ארגון הטרור חמאס ככוח שלטוני. אין שום ברירה אחרת למדינה חפצת חיים. רצועת עזה מיושבת בצפיפות בשני מיליון אזרחים פלסטינים ולכן חשוב להבהיר לתומכינו ולידידנו בעולם שהרבה מאוד אזרחים פלסטינים ייפגעו בלחימה הצפויה בעזה. אנו מדינה שומרת חוק וחפצת חיים והאחריות על הפגיעה באזרחים היא של חמאס | יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחס לנושא בראיון מיוחד לרשת בלומברג

המכון הישראלי לדמוקרטיה משתתף בצער המשפחות ומחזק את ידיהם של כל אלו שלוקחים חלק במאמץ הלאומי.

בראיון ל-CNN היום הבהיר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, שבנושא הבטחון כולנו מאוחדים. אמנם יש לנו מחלוקות פנימיות קשות לאחרונה, אבל כולנו מגויסים ומחויבים למטרה של לחימה ופגיעה במשטר חמאס הברברי והרצחני, וקרא להקים ממשלת חירום.

עוד יהיה זמן לתחקר ולהפיק לקחים מהמחדלים. עכשיו כולנו עומדים מאחורי הלוחמים והלוחמות הגיבורים שלנו. יש לנו עם אמיץ ונפלא שיודע להתגייס, להתנדב ולהירתם עד להשבת הבטחון. זה מקור העוצמה האמיתי שלנו.

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

מאז הקמת הממשלה ה-37 עלו על הפרק הצעות חקיקה והחלטות בדרג הממשלתי, שתוצאתן החלשת השירות הציבורי באמצעות פגיעה בעצמאות ובמקצועיות שלו. חוקרות וחוקרי המכון סוקרים את המהלכים השונים ומגישים את המלצותיהם.

אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.

הדבקות הטוטאלית בלימודי תורה, השמרנות, ההסתגרות הקהילתית וההימנעות מאזרחות משתתפת אינן יכולות עוד לספק את התשתית הרעיונית והרוחנית-דתית לקיום בכבוד של הקהילה החרדית. הכרחי שתיגמל במהירות מהייסורים ומהקשיים של גיל ההתבגרות ותהפוך לחלק יצרני בציבוריות הישראלית.

הצעת החוק שתקבע את הפטור משירות צבאי עלולה לפגוע באופן חמור בשוויון בנטל, לתמרץ צעירים חרדים להישאר עוד בבית המדרש ולפגוע בכלכלה. קיבועה כחוק יסוד, מתוך כוונה לחסן אותה מביקורת שיפוטית, עלול לרוקן את המונח מתוכן ולפגוע במבנה החוקתי בישראל.

בעוד שהעיתון רואה עצמו כמפיץ הקו האידאולוגי הרשמי של המפלגה, הפוליטיקאים פעילים בזירה הפוליטית שדורשת מידה מסוימת של גמישות לאור הנסיבות. היומון, מצדו, ימשיך להתוות קו אידאולוגי קשיח ובלתי מתפשר, אולם הפוליטיקאים יצעדו בזהירות על הקו הדק המתוח בין מחויבות אידאולוגית מלאה באופן פומבי לבין הגמישות הפרקטית הנדרשת מהם.

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

יותר ויותר חרדים מבקשים לשלוח את ילדיהם למוסדות המלמדים לימודי ליבה ונמצאים תחת פיקוח ממשלתי. במקביל, בגזרת הישיבות התיכוניות החרדיות מדברים על פתיחת ישיבות המשך שישלבו לימודי מקצוע והשכלה אקדמית. ימים יגידו אם אלה ניצני שינוי בר-קיימא.

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.

לראשונה, זהותו של המנהיג הליטאי הבא אינה ברורה מאליה, כך שגם כשיוכר כמנהיג עמדתו תהיה חלשה יותר משל קודמיו. בעוד שגדולי הדור המסורתיים נטלו על עצמם לא רק את הכוח שבתפקיד, אלא גם את האחריות הנובעת ממנו, המבנה הנוכחי שבו מרכזי הכוח נעים במהירות מחצר לחצר גורם לכך שהכוח מתרכז בפועל בידי העסקנים שמחזיקים בסמכות ללא אחריות.

המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.

בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?

ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.