אמון הציבור בדרג המדיני מצוי בשפל ועומד על 18% בלבד. ככל שהמלחמה תתארך ומועד לקיחת האחריות יידחה, כך גם משבר האמון בין הציבור לממשלה יעמיק ויקשה על יכולת ההנהגה לנהל את המערכה לטובת הציבור והניצחון.
רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.
כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.
עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.
מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?
נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".
יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.
מאת: ד"ר אסף שפירא, ורד קונסטנטיני
בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.
כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.
מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?
נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".
יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל על המרחב הדיגיטלי שהופך למשמעותי בזמן המלחמה – אל מול "האופוריה הטכנולוגית" שחלחלה לצבא, ועל השפעת סרטוני החמאס על הציבור הישראלי
למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.
האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.
התמיכה בישראל היא אינטרס ביטחוני של ארה"ב ואינטרס מובהק של מדינות העולם החופשי, הדגיש נשיא המכון יוחנן פלסנר לפוקס ניוז. הוא הוסיף כי ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בעיצומו של המשבר, הדגים הן לציבור והן למנהיגי האזור שלנו כי ארה"ב היא בעלת ברית חזקה ואמינה ושכדאי לבחור "בקבוצה הזאת". "ברמה האישית, כמו ישראלים רבים, התרגשתי מהביקור ומהמחויבות העמוקה לביטחון ישראל ולשלומה", אומר פלסנר, "על כולנו להוקיר תודה לנשיא על פועלו להשבת השקט לאזור, לחברי הקונגרס, ולעם האמריקני!"
ברור כעת שעלינו לחסל את ארגון הטרור חמאס ככוח שלטוני. אין שום ברירה אחרת למדינה חפצת חיים. רצועת עזה מיושבת בצפיפות בשני מיליון אזרחים פלסטינים ולכן חשוב להבהיר לתומכינו ולידידנו בעולם שהרבה מאוד אזרחים פלסטינים ייפגעו בלחימה הצפויה בעזה. אנו מדינה שומרת חוק וחפצת חיים והאחריות על הפגיעה באזרחים היא של חמאס | יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחס לנושא בראיון מיוחד לרשת בלומברג
המכון הישראלי לדמוקרטיה משתתף בצער המשפחות ומחזק את ידיהם של כל אלו שלוקחים חלק במאמץ הלאומי.
בראיון ל-CNN היום הבהיר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, שבנושא הבטחון כולנו מאוחדים. אמנם יש לנו מחלוקות פנימיות קשות לאחרונה, אבל כולנו מגויסים ומחויבים למטרה של לחימה ופגיעה במשטר חמאס הברברי והרצחני, וקרא להקים ממשלת חירום.
עוד יהיה זמן לתחקר ולהפיק לקחים מהמחדלים. עכשיו כולנו עומדים מאחורי הלוחמים והלוחמות הגיבורים שלנו. יש לנו עם אמיץ ונפלא שיודע להתגייס, להתנדב ולהירתם עד להשבת הבטחון. זה מקור העוצמה האמיתי שלנו.
כמחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי מסמך הסכמות עם סעודיה יחזק את מעמדו של ראש הממשלה נתניהו • עמדת הרוב בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים השונים היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה נגד השינויים במערכת המשפט.
רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.
רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.
המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון, בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.
לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.
בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.
בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.
שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?
45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.
ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.
מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.
רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.
ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.
הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.