מאמרים

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה משוחחת שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אסף מלחי על עולם הישיבות החרדי והכשרת בחורים חרדים לעבודה.

בעקבות פרשת תולדות נשאל אם בעולם הישיבות החרדי יכולים ללכת ביחד "הקול קול יעקב" ו"הידיים ידי עשיו"?

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה ישוחחו ארנון מאיר ושלומית רביצקי טור פז על פרשת חיי שרה ומערת המכפלה המשפחתית אל מול מנהגי הקבורה של ימינו ואתגריהם. וגם, כמה שאלות לאור הפרשה על הכנסת מעוטת הנשים שהושבעה השבוע.

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

מהי פסקת ההתגברות? 

מהי פסקת ההתגברות? 

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז המפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

והשבוע פרשת "לך לך" עם ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, על פתרון ההיפרדות של אברהם ולוט ועל מחיריו של פתרון זה גם בישראל של היום.

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

למרות ההצהרות, מערך שלם של תפקידים במערכת בנוי על פיקוח, דיווח ווידוא ביצוע. שנתיים לתוך מגיפת הקורונה ושינוי סדרי עולם - הגיע הזמן לתת אמון במנהלים ובמורים

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות

בעוד מנהיגי הממשלה החדשה הצהירו כי לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת, דבר אחד מתברר כקונצנזוס - הצורך ברפורמה מקיפה של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי מן היסוד - כעת הגיע הזמן להפוך דיבורים למעשים

הקשר שבין פליטות מזהמים למגזר העסקי: לקראת מושב אקלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 הופק סרטון בהשתתפות 3 חברות ישראליות שהציגו את המהלכים שהן מקדמות בעסק לאימוץ צעדים וולונטריים להפחתת פליטות או למעבר לפעילות ירוקה, תוך התייחסות לתועלות שפעילות זו מניבה לעסק, האתגרים מולם הם נאלצים להתמודד כדי לבצע את המהלך וכן חסמים רגולטוריים/בירוקרטיים בדרך למעבר למשק דל פחמן.

בהשוואה לדמוקרטיות מבוססות בעולם, שיעור הקולות הפסולים בישראל הוא נמוך מאוד. כך למשל: בבחירות 2020 לכנסת היו 25,073 קולות פסולים, שהם 0.54% מכלל הקולות.

אבל מה הוא פתק פסול?

דווקא בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה, ממשלת ישראל היוצאת הייתה המנופחת ביותר בתולדותיה. 34 שרים לא רק עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים, הם גם יוצרים המון, אבל המון בלגן

דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.

בתרחיש אופטימאלי אנחנו אמורים להצביע למפלגה מסוימת ואז בבחירות הבאות להחליט- לפי הביצועים וההישגים שלה- אם היא עדיין שווה את הקול שלנו. אז זהו שבמציאות הישראלית, כשח"כים ומפלגות צצים ונעלמים בתדירות מופרכת ולפעמים לא שורדים יותר מקדנציה אחת, זה הפך למשימה בלתי אפשרית.

בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.

זוכרים למה התפזרה הכנסת אי שם ב-2018? וב-2019? וב-2020? קבלו סיכום קצר שמסביר איך נקלענו ללופ הזה של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואיך יוצאים ממנו