מאמרים

בצל המלחמה והאיום בכך שהגיוס יהפוך לגיטימי, חידדו מנהיגי החברה החרדית והעיתונות החרדית את האיסור על גיוס ומנגד הדגישו את מצוות לימוד התורה ואת עליונותה על השירות בצה"ל. הרושם הכולל הוא של התבצרות נוספת של החרדים בתוך חומות מוסדות לימוד התורה.

השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.

דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.

מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.

החוק ממשיך להתבסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס ובכך לאפשר התחמקות. הוא קובע יעדי גיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון וכפועל יוצא לא יקנה אפשרות לסנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות. מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מ-21-20.

הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.

האתרים החרדיים, בדומה לעיתונות המפלגתית המסורתית, היו יכולים להוביל לשימוש שלילי של סימום, עם עוד ועוד תמונות מזעזעות והסברים על איטיות העבודה באבו-כביר. הרשתות החברתיות, לעומתם, זעקו לבדק בית פנימי הן בקרב הפוליטיקאים והעסקנים החרדיים והן בקרב בני הקהילה.

המצב הנוכחי, שבו מספר לומדי התורה גדול מאי פעם בשעה שהחברה הישראלית זקוקה יותר מתמיד לחיילים ולעובדים, הוא בלתי נסבל. פתרון אפשרי הוא מנגנון שיסנן באמצעות מבחנים וראיונות את העילית שבעילית מבין לומדי התורה, ואלה יקבלו מלגה נדיבה שתאפשר להם ולהחזיק את משפחתם.

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

התמיכה בבני הישיבות ששירותם הצבאי נדחה היא כ-550 מיליון שקלים בשנה. ביהמ"ש דורש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה שמורה על העדר אכיפת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות ובכך יתחיל הצבא לגייס אותם מיידית, וכן מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס ניתן להעביר תמיכות לתלמידי הישיבות | כל מה שחשוב לדעת.

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.

ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.

הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.

רבנים ספרדים בכירים תקפו את השר ארבל שהביע תמיכה במאמצי עמותה לגיוס צעירים חרדים לצה"ל. המתח הנמשך כבר תקופה ארוכה בקרב בוחרי התנועה - ציבור מסורתי מחד, וציבור תורני חניכי עולם הישיבות מאידך – עולה כעת אל פני השטח ביתר שאת.

מתוך כנס "עיונים ראשוניים" בפסק דין הסבירות

שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.

"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".

"בהחלטה המרכזית, לא שמענו ניתוח מלא לגבי העובדה שמדובר כאן במלחמה. יש דיון מקיף בסבל שנגרם לפלסטינים בעזה ואין דיון מקיף באתגרים שישראל נתקלת בהם בלחימה, שהם במידה רבה הגורמים לסבל".

לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

מהו פשע "רצח העם"? מהם טיעוני דרום אפריקה נגד ישראל ביחס למלחמה בעזה ועל מה הם מתבססים? כיצד משיבה ישראל לתביעה?