"משבר האקלים לא מחכה לישראל שתפתור את בעיותיה"
מחקר חדש שלנו מראה כי 18% מתלמידי הישיבות לומדים במסגרות לימודיות רכות שנועדו לשמור עליהם בתוך החברה החרדית ולמנוע מהם להתגייס לצבא. 75% מהם יוצאים לעבוד בעבודות לא מסודרות, בניגוד להסדר ״תורתו אמנותו״ שלא מאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.
מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.
כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.
מיליוני שקלים מועברים מדי שנה מתקציב המדינה ל"ישיבות רכות" או "ישיבות הנושרים" – מסגרת חינוכית חרדית שנועדה לצעירים המתקשים בלימודי קודש. לפי מחקרו של ד"ר אסף מלחי, הם מהווים כ-18% מתלמידי הישיבות החרדיות שמקבלים פטור מגיוס לצה"ל על סעיף "תורתו אומנותו", למרות ש-73% מתוכם יוצאים לעבוד בניגוד להסדר ורק 17% מקפידים על לימודי קודש. המסגרות האלה נועדו לשמור את התלמידים בעולם החרדי ומונעות מהם להשתלב בשוק העבודה. ד"ר מלחי התארח בכתבתו של יוסי מזרחי בחדשות 12 על אותן ישיבות.
77% מהציבור סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת • רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו • בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים חשיבות לכך שהרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).
80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.
על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.
פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, שי בירן, נדב פורת הירש
באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.
58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.