מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".
"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".
מאת: פרופ' יובל שני
"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".
מאת: פרופ' יובל שני
"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר אורי פריימן
במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי - והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ענבר יסעור
רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.
מתוך כנס "עיונים ראשוניים" בפסק דין הסבירות
שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"
כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.
התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.
"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"בהחלטה המרכזית, לא שמענו ניתוח מלא לגבי העובדה שמדובר כאן במלחמה. יש דיון מקיף בסבל שנגרם לפלסטינים בעזה ואין דיון מקיף באתגרים שישראל נתקלת בהם בלחימה, שהם במידה רבה הגורמים לסבל".
חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.
מהו פשע "רצח העם"? מהם טיעוני דרום אפריקה נגד ישראל ביחס למלחמה בעזה ועל מה הם מתבססים? כיצד משיבה ישראל לתביעה?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ביום חמישי הקרוב יתכנס בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כדי לדון בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה שישראל ביצעה לכאורה פשעי מלחמה בעזה. דרום אפריקה דורשת מבית הדין לקרוא להפסקת אש. ישראל מינתה צוות משפטי שיטפל בתביעה ותשלח גם שופט מטעמה – נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק. פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מנתח את הדינמיקה עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
מה טוענת התביעה הדרום-אפריקאית שהוגשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ואיך ישראל יכולה להשיב לה?
מאת: פרופ' סוזי נבות, ח"כ יואב סגלוביץ
פרופ' סוזי נבות משוחחת עם ח"כ יואב סגלוביץ, לשעבר סגן השר לביטחון הפנים וראש אגף חקירות במשטרה, על מדיניות רישוי כלי הירייה החדשה שמנהיג המשרד לביטחון לאומי.
נשיא המכון מתייחס לתוצאות סקר הבזק השביעי שערך מרכז ויטרבי, אשר העלה ש-69% מהציבור תומך בקיום בחירות כלליות מיד לאחר מלחמת "חרבות ברזל".
מאת: יוחנן פלסנר
נשיא המכון מתייחס לאופן שבו המלחמה בעזה תוביל ליצירת סדר חוקתי חדש בישראל.
מאת: יוחנן פלסנר, עו"ד מירית לביא, ניצב בדימוס אמנון אלקלעי
יוחנן פלסנר משוחח עם עו"ד מירית שרעבי וניצב בדימוס אמנון אלקלעי, לשעבר ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל, על משמעות והשלכות מדיניות רישוי הנשק החדשה של המשרד לביטחון לאומי על ביטחון האזרחים במרחב הציבורי בעורף.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
"קיום בחירות בינואר 2024 הוא פגיעה בדמוקרטיה כי אין קשב ציבורי לבחירות כרגע. המצב הזה מנוגד לבחירות דמוקרטיות, והוא יחזק את ראשי הרשויות המכהנים".
מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.
נשיא המכון מתייחס לגילויי האנטישמיות במוסדות האקדמיים: "המיינסטרים לא יכול להכיל את זה, אבל היית מצפה מהנשיאות לפעול. יש להן כלים".
מאת: עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, יגאל גורביץ'
המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.