אל תפסיקו את גיוס החרדים

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.

סוגיית גיוס הציבור החרדי, המניעה את המחלוקת הנוכחית בין הציבור החילוני לבין הציבור החרדי, מורכבת מכמה רבדים הנבדלים זה מזה. ראשיתה בשאלה הערכית: מהי משמעותו של לימוד התורה לעם, לאומה ולמדינה? האם דינו של המתמיד כדינו של ספורטאי מצטיין, או שמא לימוד התורה מגן, פיזית, על אזרחי המדינה. המשכה של המחלוקת טמון בשאלה המוסרית הנעוצה בהבחנה שבין דם לדם, שאותה היטיב להגדיר בן-גוריון, במכתבו לרב הראשי, הרצוג: "זוהי קודם כל שאלה מוסרית גדולה אם ראוי הדבר, שבן אמא פלונית ייהרג להגנת המולדת, ובן אמא אלמונית ישב בחדרו ולומד בבטחה, כשרוב צעירי ישראל מחרפים נפשם למות". מכאן נגזרת  אפוא הדרישה החברתית באשר לצמצום הפער בחלוקת נטל החובות. ולבסוף, נמשכת הסוגיה אל הרובד השלישי, התועלתני: כיצד ניתן לפעול לשילוב החברה החרדית ברשות הרבים הישראלית, בכלכלה ובתעסוקה?

על שלוש השאלות הללו, הערכית, המוסרית והתועלתנית, אין תשובות קלות. ואולם, שלושתן, על אף היותן כה עקרוניות, נדחקו מהזירה הציבורית מפני הסוגיה העיקרית שבה עוסקים לאחרונה כולם: עוצמת הסנקציות, או בעברית לא מכובסת: כיצד תעניש החברה הישראלית את הקהילה החרדית על שוֹנוּתה?

בצד זאת, הציבור הישראלי אינו מודע לשינוי הפוקד את הקהילה החרדית בשנים האחרונות. התהליכים החברתיים של הישראליזציה החרדית נמצאים בעיצומם: אלפי חרדים לומדים באקדמיה. אלפי בוגרים מנהלים קריירה במגוון נרחב של משרות מקצועיות.ואכן, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים זינק ב-6% בתוך שלוש שנים. מאז שנת 2007, שבה החלו מסלולי גיוס החרדים (שח"ר ושירות אזרחי), צמח מספר המתגייסים פי שמונה (מ-305 מתגייסים בשנת 2007 ל-2,372 מתגייסים בשנת 2011). בשנה האחרונה עצר צה"ל את גיוס החרדים, משום שתקציבו לא עמד בהיקף הביקושים.

השינוי באורח החיים החרדי הוא כורח המציאות. הקהילה החרדית מבינה את הצורך ביצירת איזון סוציו-אקונומי. לראשונה זה שלושה עשורים מתפתח במהירות שבט "זבולון" חרדי, השומר על מאפייניו החרדיים בצד התערותו בחיי המעשה.

לראשונה עומדים פרנסי הציבור החרדי ומצהירים על תמיכתם במתגייסים החרדים. מזרזים את אלה שאינם לומדים לצאת אל שוק העבודה. מדובר בשינוי משמעותי, החודר ללב הקונצנזוס וההנהגה החרדית.

מדוע, אם כן, אנו כה להוטים להכניס אל תוך המשוואה המורכבת הזו ממילא גם את מנגנון הסנקציות? מדוע יש לחבל בשינוי העצום המתרחש מול עינינו? האם יש מי שסבור שניתן להגביר את קצב ההצטרפות בהשוואה לזה שהושג עד כה? האם צה"ל ושוק התעסוקה ערוכים לכך?

המלצותיו של חבר הכנסת יוחנן פלסנר על הקצבת מכסות ללומדי תורה ועל הטלת סנקציות אישיות ופליליות לא נידונו סביב שולחן הוועדה. הן המלצותיו האישיות. אין מחלוקת על התכלית: הגדלת השוויון בנטל ועידוד שילובם של החרדים ברשות הרבים הישראלית. יש מחלוקת גדולה על הדרך. אני סבור, יחד עם כל המומחים לחברה החרדית שהופיעו לפני הוועדה, כי כל רכיב של כפייה יסיג לאחור את ההישגים שנרכשו עד עתה.

אל תפסיקו את גיוס החרדים.

הכותב היה מנהל התוכן בוועדת פלסנר