בחירות 2009 ביפן - מפלה היסטורית למפלגת השלטון הכמעט-נצחית
ב-30 באוגוסט נפל דבר במערכת הפוליטית היפנית ביפן. בבחירות שלחו אזרחי יפן מסר ברור שלפיו הם עייפו מהשלטון הנצחי של המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP), והם מוכנים להסתכן ולתת אשראי שלטוני למפלגה חדשה יחסית, המפלגה הדמוקרטית (DPJ). אנו ליווינו את מערכת הבחירות הזו בסדרת מאמרים. במאמר הראשון סקרנו את ההיסטוריה של יפן ואת קווי המתאר של המערכת הפוליטית שלה. במאמר השני התמקדנו במערכת המפלגות ובהתבססותה של המפלגה הליברל-דמוקרטית בתור המפלגה הדומיננטית. במאמר השלישי והאחרון נסכם את תוצאות הבחירות ונציג את מי שעומד להיות ראש הממשלה החדש.
תוצאות הבחירות: תבוסה מוחצת ל-LDP
במוצאי יום הבחירות, עם פרסום מדגמי הטלוויזיה, נפל דבר בקיסרות יפן. הליברל-דמוקרטים, שאחזו בהגה השלטון מאז אמצע שנות החמישים (חוץ מפרק זמן קצר של פחות משנה), נחלו הפסד צורב. אמת, במידה רבה, "הכתובת הייתה על הקיר". מזה זמן מה סבלה ה-LDP ממשבר הנהגה ממושך. לפני כשנתיים איבדה את השליטה שהייתה לה בבית העליון של הפרלמנט, וכל הסקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים הראו שיש סבירות גבוהה שהיא תאבד את השלטון. ובכל זאת תוצאות הבחירות השאירו אזרחים רבים פעורי פה. עבור דורות שלמים התרחש הבלתי אפשרי: מפלגת אופוזיציה הצליחה לנשל את הליברל-דמוקרטים מהמונופול שהיה לה על השלטון.
התדהמה הייתה גדולה גם בגלל היקפו של השינוי. הליברל-דמוקרטים, שבדרך קבע זכו לכ-40% מקולות הבוחרים, נפלו, לראשונה בתולדותיהם, והגיעו עד לתמיכה של רק מעט מעל רבע מקולות הבוחרים. לעומתם הצליחו הדמוקרטים לקבל למעלה מ-42% אחוזי תמיכה (ראו טבלה). תמיכה זו איננה בגדר רוב מוחלט, אולם בגלל שיטת הבחירות המעורבת, שלפיה נבחרים 300 חברי פרלמנט במחוזות בחירה חד-נציגיים (כמו בבריטניה) ורק 180 מושבים מחולקים בחלוקה יחסית, הצליחו הדמוקרטים לזכות ברוב גורף בבית התחתון. בפרלמנט החדש, שיתכנס בקרוב, יהיה לדמוקרטים רוב של 308 מתוך 480 המושבים. לעומתם איבדו הליברל-דמוקרטים 177 מושבים, ואותם ייצגו 119 חברי פרלמנט בלבד. המפלה לא פסחה גם על שותפתה של ה-LDP בממשלה היוצאת, מפלגת קומייטו, שאיבדה 10 מושבים. בכוחן של המפלגות הקטנות לא חל שינוי משמעותי.
טבלה: תוצאות הבחירות לבית התחתון ביפן, 30 באוגוסט 2009
| אחוז התמיכה* | מספר המושבים | שינוי (בהשוואה לבחירות 2005) | |
| המפלגה הדמוקרטית (DPJ) | 42.4% | 308 | 195+ |
| המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP) | 26.7% | 119 | 177- |
| קומייטו (NKP) | 11.5% | 21 | 10- |
| המפלגה הקומוניסטית (JCP) | 7.0% | 9 | ללא שינוי |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SDP) | 4.3% | 7 | ללא שינוי |
| אחרים | 8.1% | 16 | |
| סך הכל | 100% | 480 |
* הנתונים מציגים את אחוזי התמיכה בחלק היחסי של שיטת הבחירות (להסבר ראו יפן במבט עולמי משווה)
האמנם "מהפך היסטורי"?
אין עוררין כי תוצאות הבחירות הן בגדר מאורע היסטורי במערכת הפוליטית ביפן. ובכל זאת, יש הטוענים שאין צורך להפריז במימדי השינוי, ובעצם לא מדובר על שינוי בסדר גודל של "המהפך ההיסטורי" שהיה בישראל ב-1977. גם אז הובסה מפלגת שלטון כמעט-נצחית (ששלטה למעלה מחמישים שנה אם נמנה גם את תקופת היישוב), אלא שב-1977המהפך היה עמוק באמת. עליית הליכוד סימלה גם שינוי אידיאולוגי וגם שינוי עמוק בזהות העומדים בשלטון וברקע הפוליטי שלהם. פנים חדשות הופיעו, ואליטות חדשות הגיעו למוקדי השלטון.
השינוי ביפן אינו כה מפליג. ראשית, המפלגה הדמוקרטית נחשבת אמנם למפלגה בעלת נטייה שמאלה מהמרכז (שלא כ-LDP השמרנית), אך רבים מתקשים למצוא הבדל אידיאולוגי מובהק בין המפלגות. אף על פי שהדמוקרטים הבטיחו לדאוג לשכבות העניות בחברה, ולמרות שאין להם קשרים כה הדוקים עם אילי התעשייה כפי שיש ל-LDP, התעשיינים, יש להניח כי מפלגת השלטון החדשה לא תסטה שמאלה יתר על המידה. שנית, במידה רבה אין מדובר כאן באישי ציבור מרקע שונה ומבית פוליטי אחר. יש לזכור כי חלק רבים מהמייסדים של המפלגה הדמוקרטית הם יוצאי ה-LDP. מיטיב להמחיש זאת יותר מכול מנהיג הדמוקרטים וראש הממשלה המיועד יוקיו האטוימה (Yukio Hatoyama). האטוימה החל את הקריירה הפרלמנטרית שלו בשנות השמונים בתור נציג של ה-LDP. הוא נצר לשושלת פוליטית מכובדת ששורשיה נטועים בממסד הליברל-דמוקרטי. סבו היה ממייסדי ה-LDP והוא אף היה ראש ממשלה מטעמה למשך שנתיים, אביו שירת בתור שר חוץ ואחיו הצעיר אף היה שר בממשלה היוצאת.
ובכל זאת הדמוקרטים מביאים עמם תקווה של שינוי. רוב השרים המיועדים יאחזו בתפקידם בפעם הראשונה והם מגיעים עם תדמית של ידיים נקיות. הדבר חשוב בעיקר בגלל הקשר ההדוק, שנוצר במהלך שנות השלטון הארוכות, בין הפוליטיקאים של ה-LDP ובין שכבת הביורוקרטיה החזקה. פעמים רבות הקשה קשר זה, שהיה מבוסס על תלות הדדית, על ביצוען של רפורמות מבניות נחוצות במשק היפני. כעת, כשאת השלטון ינהיגו פוליטיקאים אחרים, שלכאורה אינם תלויים בשכבת הפקידות הבכירה, יש תקווה שהרפורמות יתממשו.
בקרב האזרחים יש ציפייה ליציאה מהקיפאון. יפן נקלעה למשבר כלכלי דווקא בשעה שיכולת המשילות שלה נחלשה. רפורמות ויזמות חקיקה לא יכלו להתממש משום שכוחות פוליטיים שונים שלטו בשני בתי הפרלמנט: LPD בבית התחתון, והדמוקרטים בבית העליון. כעת השליטה בשני מוקדי הכוח הפוליטי נמצאת בידיה של מפלגה אחת. זאת ועוד, הרוב הגדול שזכו בו הדמוקרטים יאפשר להם חופש פעולה נרחב בתחום החקיקה. לשם כך על המפלגה הדמוקרטית להגיע לרוב של שני שלישים ממושבי הבית התחתון. רוב כזה יאפשר לה לקדם חקיקה ולהתגבר על ניסיונות עיכוב אופוזיציוניים. לפיכך ייתכן כי האטוימה יחתור לצרף לממשלה העתידה לקום בראשותו שתי מפלגות קטנות יחסית המקורבות לדמוקרטים. הממשלה החדשה אמורה להיכנס לתפקידה במהלך ספטמבר, והיא תנסה להצעיד את יפן אל עידן פוליטי חדש.