עכשיו מעונן

לנוכח היציאה למבצע "עמוד ענן" זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ה-19 שאמורות להיערך ב 22 בינואר 2013, מתעוררת תחושת דֶז'ה-וו לבחירות 2009, שנערכו בצל מבצע "עופרת יצוקה." על אף שטווח הזמן הנוכחי בין ראשית המבצע ומועד הבחירות ארוך קצת יותר מאשר ב 2009, חוסר הודאות לגבי היקפו של המבצע ומִשכו, מעלים את השאלה האם יתכן שהבחירות ידחו בשל המבצע.

דחיית בחירות בעבר על רקע מלחמה  

בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל כבר אירע שבחירות נדחו בגין מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948, אך בשל פריצת מלחמת השחרור לא היה אפשר לעמוד בלוח הזמנים שנקבע במגילת העצמאות, ובן גוריון הכריז כי אתגר המלחמה קודם לאתגר כינונם של מוסדות המדינה: 'לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית' (בן גוריון בנאום במועצת העם, 4 במאי 1948, מצוטט אצל מדינג, תשמ"ח: 72). מועצת המדינה הזמנית קבעה כי הבחירות לאספה המכוננת (לימים הכנסת הראשונה) ייערכו ב-25 בינואר 1949. אמנם בעת עריכת הבחירות קולות המלחמה טרם נדַמו לגמרי, אך כבר החלו השיחות על הפסקת האש ברודוס.

גם הבחירות לכנסת השמינית נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים. הבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973 אך פריצתה של מלחמה יום הכיפורים הובילה לדחיית הבחירות לסוף דצמבר באותה שנה. באותה העת לא הייתה בחוק יסוד הכנסת אפשרות להארכת כהונה, ולצורך דחיית הבחירות חוקקה הכנסת חוק מיוחד (חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות תשל"ד-1973 [הוראת שעה]) והאריכה את תקופת כהונתה בחודשיים.

בבחירות 2009 היה סימן שאלה לגבי מועד עריכת הבחירות בשל מבצע 'עופרת יצוקה' שהחל זמן קצר לפני הבחירות. כזכור, המבצע החל ב-27 בדצמבר 2008, כאשר המועד המתוכנן לבחירות היה 10 בפברואר 2009. אז לא היה ברור האם הבחירות ייערכו בצל המלחמה או יידחו בעטייה. בסופו של דבר המבצע הסתיים ב-18 בינואר 2009 והבחירות נערכו במועדן

דרכים לדחיית הבחירות לכנסת על פי חוק 

חוק יסוד הכנסת קובע כי תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים (סעיף 9) אך מפרט נסיבות ודרכים שבהן אפשר לקצר את תקופת כהונתה (ראו 'דרכים רבות לפיזור הכנסת: על מה הן מעידות?'). בחוק נקבעו גם דרכים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת. לפי סעיף 9א (א) (תיקון משנת 1992):

הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.

חוק יסוד הכנסת קובע אפוא שני תנאים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת, דהיינו לדחיית בחירות: התנאי האחד הוא שהחוק להארכת הכהונה יתקבל ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת והתנאי האחר הוא נסיבות מיוחדות. מטרתן של דרישות אלו לנסיבות מיוחדות (דוגמת מלחמה) ולרוב מיוחד היא למנוע מצב שבו גם במקרים שאינם יוצאי דופן תוכל הכנסת להאריך את תקופת כהונתה בלא מגבלות, ומניעה זו נדרשת כדי שלא ייפגע העיקרון הדמוקרטי של קיום בחירות מדי תקופת זמן שנקבעה מראש.

במצב הנוכחי, מועד הבחירות לכנסת הוקדם באמצעות אישור חוק לפיזור הכנסת השמונה-עשרה שבו נקבע המועד החדש של הבחירות לכנסת התשע-עשרה (22 בינואר, 2013). החוק אושר ברוב של מאה חברי כנסת.  היות שענין דחיית הבחירות בגין המבצע בעזה הוא עדיין תיאורטי טרם נדרש לכך היועץ המשפטי של הכנסת. כאשר עלתה הסוגיה בימי מבצע 'עופרת יצוקה' סברה היועצת המשפטית של הכנסת דאז כי אכן נדרשות נסיבות מיוחדות ורוב מיוחד של שמונים חברי כנסת כדי לדחות את הבחירות (לפי סעיף 9א [א] המצוטט לעיל). בכל מקרה, נראה שהדרישה לקונסנזוס רחב בכנסת חשובה גם כדי שההכרעה בעניין כה מהותי לדמוקרטיה כמו מועד הבחירות לא תושפע משיקולים מפלגתיים או אישיים צרים. בפרט, לאור העובדה שהחוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות אושר ברוב של חברי הכנסת.

מבט עולמי: בחירות 'חאקי' בבריטניה ובקנדה 

דחיית בחירות בשל מצב מלחמה אינה מצב שכיח בדמוקרטיות, אך בהיסטוריה ידועים כמה מקרים של תקופות ארוכות שלא נערכו בהן בחירות בשל מלחמה ומקרים אחרים שנערכו בהם בחירות בזמן מלחמה או סמוך לסיומה.

בהיסטוריה הפוליטית הבריטית בחירות שנערכות לאחר מלחמות ומושפעות מהלכי הרוח במלחמה נקראות 'בחירות חאקי' (Khaki elections). כאלה היו הבחירות ב-1900 בעת מלחמת הבורים השנייה, ובהם זכתה המפלגה השמרנית (לאחר מכן בבחירות 1906 היא הפסידה, בין השאר בשל התסכול מהמחיר שגבתה המלחמה). גם בסיומה של מלחמת העולם הראשונה (1918) נערכו בחירות, ובהן זכה מי שעמד בראש ממשלת הקואליציה בזמן המלחמה. בסיומה של מלחמת העולם השנייה (1945) נערכו בחירות בבריטניה, לאחר שבמשך עשר שנים לא התקיימו בחירות בשל המלחמה. באופן מפתיע בבחירות אלו הפסידו השמרנים בראשות צ'רצ'יל, מנהיגה של בריטניה בזמן המלחמה, ככל הנראה משום שסוגיות פנים של שיקום בריטניה אחרי המלחמה עמדו על הפרק ולא סוגיות של ביטחון לאומי.

נהוג לכנות גם את בחירות 1917 בקנדה 'בחירות חאקי' משום שהן נערכו בזמן הקרבות במלחמת העולם הראשונה, וקולותיהם של החיילים הם שהכריעו את הבחירות.

סיכום 

קיומן של בחירות בצל מלחמה אינו חזון נפוץ בדמוקרטיות, אולם בישראל, רוויַת המלחמות ומערכות הבחירות, הסמיכות בין מלחמה לבחירות אינה נדירה. עם זאת, בעבר נדרשה הכנסת רק פעם אחת לדחות את הבחירות בגין מלחמה (1973). ההכרעה האם לדחות את ההליך הדמוקרטי בשל המבצע הצבאי לקיימו בצלו אינה רק טכנית. מובן שלקיומן של בחירות בזמן מלחמה או סמוך לסיומה יש השלכות – המלחמה עשויה לחזק את כוחם של מועמדים ולהחליש אחרים וכך להשפיע על החלטות הבוחרים. נוסף על כך, מצב מלחמה גורר השעיה של הפוליטיקה היום-יומית ובתוך כך של מסעות הבחירות של המפלגות, והדבר מגביל את השיח הציבורי והפוליטי שבדרך כלל קודם לבחירות ומשנה את אופיו. במקום דגש על נושאי פנים וסדר יום כלכלי-חברתי הנושא הבטחוני מאפיל על השיח. כך שגם אם הבחירות יתקיימו במועדן עדיין לעצם העובדה שהן יערכו תחת ענני המבצע תהיה השפעה על הנושאים שיעמדו בראש סדר היום ועל תוצאותיהן.

ביבליוגרפיה 

מדינג, פנחס, תשמ"ח. 'מוסדות השלטון בשנת העצמאות הראשונה', בתוך מרדכי נאור (עורך), שנה ראשונה לעצמאות: 1948–1949, ירושלים: יד יצחק בן-צבי: 69–86.