האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בשוליה של הכלכלה הישראלית

אי-שילובם של הפלסטינים אזרחי ישראל בכלכלה הלאומית גובה מחיר כלכלי וחברתי כבד. מאמר זה סוקר יוזמות של פיתוח כלכלי ביישובים הפלסטיניים בישראל בניסיון להבין את הגורמים למצב זה. המאמר מתבסס על מחקר מקיף על יזמות בכלל ועל יזמות בתעשיית המזון בפרט מתוך הנחה שמדובר בתעשייה אתנית שלקבוצה האתנית ייחוד ויתרון בה. בין השאלות אותן בוחן המאמר הנן: מה מונע מבני החברה הפלסטינית בישראל, כמיעוט אתני, מלחדור ולהשתלב בתוך השוק הכלל ישראלי?,באיזו מידה הגורמים מעכבי ההתפתחות הם פנימיים ותלויים במבנה החברה הפלסטינית בישראל ובתרבותה? או באיזו מידה הם דווקא חיצוניים, תוצר של מדיניות מתמשכת של הממשלה כלפי אוכלוסייה זו? ומהם הגורמים והחסמים העיקריים המעכבים את התפתחותם של מפעלי המזון ביישובים הפלסטיניים בישראל?.

מערכת היחסים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הפלסטינית בישראל מורכבת ונדונה במחקרים במכלול של תחומים (גביזון והקר, 2000; ח'מאיסי, 2003; חיידר, 2009). במחקרים אלה הקבוצה היהודית מוצגת כקבוצה דומיננטית השולטת במרחב ובמשאבים, ואילו הקבוצה הפלסטינית בישראל מוצגת כקבוצת מיעוט שולית, בייחוד בתחום הכלכלי. לפי זליכה (2009) הדרה זו באה לידי ביטוי בחלקה הקטן של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בתעשייה, בייחוד בענף ההיי-טק, שלו חשיבות רבה בכלכלה הישראלית.

כמה מחקרים הצביעו על אי-התפתחותו של משק כלכלי פלסטיני בישראל ועל חולשתו בכל הנוגע לאופיו של העיסוק, תחומיו והיקפו (חיידר, 2009; Zureik, 1979). מחקרים אחרים הצביעו על שוּליותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל בכלכלה הלאומית ועל היווצרותן של שתי ישויות כלכליות נפרדות: הכלכלה היהודית והכלכלה הפלסטינית בישראל (חיידר, 2005; شحادة, 2006). תמונת מצב זו מתבטאת בפערים הולכים וגדלים במשלח היד, ברמת ההשכלה ובטכנולוגיה (חיידר, 2009; Semyonov and Lewin-Epstein, 2004). לאחרונה עורר אי-שילובם של הפלסטינים אזרחי ישראל בכלכלה הלאומית הד ציבורי ואקדמי רחב, שכן בקרב בעלי עניין - אנשי ממשל, חברים בארגוני החברה האזרחית, חוקרים ואנשי עסקים - גברה ההכרה במחיר הכלכלי והחברתי הכבד שאי-שילוב זה גובה. המשק הישראלי מפסיד כ-25 מיליארד שקלים בכל שנה, במונחי התוצר הלאומי הגולמי עקב אי-ניצול הפוטנציאל הקיים באוכלוסייה זו בכלכלה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט (סדן וחלבי, 2009; פארס, 2009).

המאמר שלפנינו סוקר יוזמות של פיתוח כלכלי ביישובים הפלסטיניים בישראל בניסיון להבין את הגורמים למצב זה. המאמר מתבסס על מחקר מקיף על יזמות בכלל ועל יזמות בתעשיית המזון בפרט מתוך הנחה שמדובר בתעשייה אתנית שלקבוצה האתנית ייחוד ויתרון בה. יש לציין שתחום היזמות ביישובים הפלסטיניים בישראל נחקר מעט מאוד, וכל הנתונים הקיימים שבידנו הם לכל המאוחר משנות התשעים. המחקר יאפשר הפקת תובנות לא מעטות בנוגע ליזמות בתעשיית המזון, אבל עם זה הוא מזמן מחקר מקיף יותר בתחום היזמות בחברה הפלסטינית בישראל בכלל. מחקר מקיף ילמד עוד יותר על היזמות הפלסטינית בישראל כיום, ובייחוד על האפשרויות לסייע לה כך שתהיה גורם מדרבן של הכלכלה ביישובים הפלסטיניים בישראל, וגורם ממריץ גם לכלכלת ישראל בכללה.

שאלות המחקר:

1. מה מונע מבני החברה הפלסטינית בישראל, כמיעוט אתני, מלחדור ולהשתלב בתוך השוק הכלל ישראלי?
2. באיזו מידה הגורמים מעכבי ההתפתחות הם פנימיים ותלויים במבנה החברה הפלסטינית בישראל ובתרבותה? או באיזו מידה הם דווקא חיצוניים, תוצר של מדיניות מתמשכת של הממשלה כלפי אוכלוסייה זו?
3. מהם הגורמים והחסמים העיקריים המעכבים את התפתחותם של מפעלי המזון ביישובים הפלסטיניים בישראל?

ההחלטה להתמקד במפעלי המזון מקורה כאמור בהנחה שבתחום המזון המזרחי יכולות האוכלוסיות האתניות להציע מזון ייחודי ושונה בשוק הישראלי. מאפיין זה יאפשר לבחון את תחום היזמות בענף שאין לערער בו על איכות המוצר כמשתנה מעכב, כך שאפשר יהיה להניח שהסיבות טמונות במשתנים אחרים, שעליהן ינסה המחקר לעמוד.

הורידו את המאמר המלא