הבחירות להנהגת העבודה

מפלגת העבודה היא "מפלגת אוכלת מנהיגיה". מאז רצח רבין בנובמבר 1995 עבר תפקיד היו"ר שמונה פעמים (משך כהונה ממוצע של כשנתיים), ואף לא מנהיג אחד הצליח לשמור על תפקידו. האם הפעם יישבר הדפוס ההרסני הזה, ולראשונה זה שנים תצליח מנהיגה מכהנת להיבחר מחדש?

מפלגת העבודה היא "מפלגת אוכלת מנהיגיה". מאז רצח רבין בנובמבר 1995 עבר תפקיד היו"ר שמונה פעמים (משך כהונה ממוצע של כשנתיים), ואף לא מנהיג אחד הצליח לשמור על תפקידו. מנהיגים אחדים התייאשו ופרשו מרצונם. כך למשל שמעון פרס ב-1997, עמרם מצנע ב-2003 ואהוד ברק ב-2001 וב-2011. יושבי ראש מכהנים אחרים הפסידו בפריימריז למועמדים שקראו תיגר על מנהיגותם. כך למשל בנימין בן-אליעזר ב-2002, שמעון פרס ב-2005 ועמיר פרץ ב-2007. לשם השוואה, באותו פרק זמן עבר תפקיד היו"ר בליכוד פעמיים בלבד. האם הפעם יישבר הדפוס ההרסני הזה, ולראשונה זה שנים תצליח מנהיגה מכהנת להיבחר מחדש? כ-55,000 מתפַּקדי המפלגה, שהם בעלי זכות בחירה בפריימריז, יכריעו סוגיה זאת.

כיתת יו"רים: רשימת מנהיגי העבודה מאז שנת 1995

	יו"ר	נסיבות העזיבה
1997-1995	שמעון פרס	החליט שלא להתמודד בפריימריז נוכח ביקורות פנימיות כלפיו בעקבות ההפסד לנתניהו בבחירות 1996
2001-1997	אהוד ברק	החליט שלא להתמודד בפריימריז נוכח ביקורות פנימיות כלפיו בעקבות התבוסה לשרון בבחירות 2001
2002-2001	בנימין בן-אליעזר	הפסד בפריימריז
2003-2002	עמרם מצנע	החליט לפרוש נוכח ביקורות פנימיות כלפיו לאחר בחירות 2003
2005-2003	שמעון פרס	הפסד בפריימריז
2007-2005	עמיר פרץ	הפסד בפריימריז
2011-2007	אהוד ברק	פרש מהמפלגה נוכח ביקורות פנימיות והערכה כי יפסיד בהתמודדות פנימית
2011-	שלי יחימוביץ'

המועמדים

המנהיגה המכהנת שלי יחימוביץ', בת 53, נבחרה לתפקיד היו"ר אחרי שניצחה בפריימריז ב-2011 את עמיר פרץ, את יצחק הרצוג ואת עמרם מצנע. מאז שנבחרה הצליחה יחימוביץ' להפיח חיים חדשים בשורות המפלגה, תוך שהיא מושכת אליה קהלים חדשים וצעירים. כמו כן הצליחה למַצֵּב את עצמה כמנהיגה חברתית דעתנית, המדגישה את חשיבותה של מפלגת העבודה כחלופה למדיניותן הכלכלית של ממשלות נתניהו. עם זאת, סגנון מנהיגותה קנה לה מתנגדים לא מעטים. רפורמות פנימיות שהובילה נתפסו ככלים להחלשת מגזרים מסוימים במפלגה, בעיקר הקיבוצים והערבים. במהלך הבחירות לכנסת התוותה קו שהדגיש נושאים חברתיים-כלכליים על חשבון נושאים מדיניים, ועל רקע זה נורו לעברה חִצי ביקורת שאף התרבו נוכח הישגה הצנוע (או הכישלון, תלוי בנקודת המבט) של המפלגה בבחירות – 15 מנדטים בלבד.

יריבהּ העיקרי הוא יו"ר הסיעה יצחק (בוז'י) הרצוג, אף הוא בן 53. להרצוג ניסיון פוליטי עשיר יותר מליחימוביץ'. לזכותו שנות ותק רבות יותר כחבר כנסת, ובניגוד ליו"ר המכהנת, הוא צבר ניסיון בתפקידים ביצועיים, במסגרת כהונתו כשר בממשלותיהם של אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. הרצוג נחשב מתון יותר בהשוואה למנהיגת המפלגה בנושאים הכלכליים-חברתיים. הוא גם נודע בקשריו הטובים עם חברי כנסת רבים מכל גוני הקשת הפוליטית, אך רבים סבורים שהוא לא קוּרץ מחומר של מנהיגים. להרצוג תהיה זו ההתמודדות השנייה על תפקיד יושב ראש המפלגה. בבחירות הקודמות (2011) הפתיע כשזכה בתמיכה גבוהה יותר מהצפוי – כרבע מהקולות – אך תמיכה זו מיקמה אותו  רק במקום השלישי, לאחר יחימוביץ' ולאחר פרץ. שני מועמדים, כמעט אלמוניים מבחינה ציבורית (תומר ישראלי ואלון גלעדי), פרשו ברגע האחרון מהמירוץ.

קמפיין מנומנם, כללי משחק במחלוקת

אף שהבחירות הפנימיות מציבות לפני מתפַּקדי המפלגה שני מועמדים המייצגים קו אידאולוגי שונה וסגנון מנהיגותי אחר, קמפיין הפריימריז אינו מצליח לעורר עניין רב והוא מנומנם למדי. פרשנים פוליטיים מציינים כי קמפיין שקט פועל לטובת יחימוביץ'. עם זאת שני נושאים עיקריים עוררו עניין כלשהו: גיוס התומכים וחילוקי דעות  בדבר כללי המשחק.

מבחינת קהל התומכים, נשענת יחימוביץ' על תמיכה פומבית מצד מרבית חברי הכנסת של המפלגה ועל הכוחות החדשים שהביאה עמה למפלגה מאז שנבחרה ליו"ר לפני שנתיים. הרצוג, לעומתה, פעל בנחישות להרחיב את בסיס התמיכה שלו. צעד ראשון וחשוב בכיוון היה לשכנע את חברי הכנסת איתן כבל ואראל מרגלית לוותר על התמודדות ולחבור אליו בחזית אחת נגד יחימוביץ'. לאחר מכן הצליח הרצוג לזכות בתמיכה גם מצד פוליטיקאים לשעבר של המפלגה (יוסי ביילין ועוזי ברעם) וגם מצד ראשי ערים מובילים המזוהים עם המפלגה (רון חולדאי מתל אביב ודב צור מראשון לציון).

חילוקי דעות בדבר כללי המשחק הסעירו אף הם את הבחירות. מחלוקת ראשונה נתגלעה סביב עיתוי ההתמודדות. על פי חוקת המפלגה, בחירות ליו"ר צריכות להתקיים בתוך 14 חודשים מיום הבחירות לכנסת, אם לא הצליחה המפלגה לזכות בבחירות. כלומר, לכל המאוחר היו אמורים הפריימריז  להתקיים עד מרץ 2014. בקיץ האחרון יזמה יחימוביץ' מהלך להקדמת הפריימריז לנובמבר 2013. משמעותו המעשית של המהלך היא שאי-אפשר היה לפקוד למפלגה אנשים חדשים שתינתן להם זכות הצבעה, שכן לפי הכללים, רק חברים בעלי שישה חודשי ותק רשאים להצביע. בתגובה נשמעו במפלגה קולות שלפיהם נועד המהלך להקפיא את רשימת בעלי זכות ההצבעה ולמנוע מקוראי תיגר לפקוד חברים חדשים בניסיון להדיח את יחימוביץ'. ההצעה להקדים את מועד הבחירות אושרה בוועידת המפלגה ברוב קטן של 576 (52%) תומכים לעומת 533 (48%) מתנגדים.

במוקד המחלוקת השנייה עמדה ההכרעה כמה קלפיות תפרוס המפלגה ברחבי הארץ. ועדת הבחירות של המפלגה החליטה לצמצם את מספר הקלפיות בהשוואה לבחירות הקודמות ליו"ר, ולקבוע את מספרן כך שיהיה דומה למספרן בבחירות המקדימות לקביעת הרשימה לכנסת בסוף 2012. הרצוג טען כי ההחלטה נבעה משיקולים לא עניניים וכי יחימוביץ' פעלה לבטל קלפיות ביישובים שבהם היא זוכה לתמיכה מועטה, אולם עתירתו בנושא לבית הדין של התנועה נדחתה.

השלכות אפשריות של תוצאות הבחירות

התנהלותו של יום הבחירות ותוצאות הבחירות מעניינות מכמה סיבות. ראשית, הבחירות הללו הן מבחן חשוב להתמודדות שלא קדם לה מפקד חברים. בכך, יש לו פוטנציאל להיות "נקי" מתופעה שלילית, שהכתימה כמעט כל פריימריז במפלגת העבודה בעשור האחרון: קבלני הקולות. מגייסי קולות מקצועיים אלה, אשר פקדו בדרכים לא כשרות אזרחים בעלי זיקה מפוקפקת למפלגה, ו"סחרו" בטופסי ההתפקדויות שלהם, לא יכלו הפעם להפעיל את השפעתם המזיקה.

שנית, תוצאות הבחירות יתוו ככל הנראה את האופק הפוליטי הקרוב שאליו צועדת המפלגה. ניצחון של יחימוביץ' יותיר את המפלגה בסבירות גבוהה ממוקדת בתחום החברתי-כלכלי ובתור אופוזיציה קולנית וברורה למדיניות הממשלה. ניצחון של הרצוג, לעומת זאת, יסיט את הקו המפלגתי מעט למרכז בתחום הכלכלי-חברתי ויחזיר את הדגש לתחום המדיני-ביטחוני. יש הטוענים כי אם יגיעו שיחות השלום שמנהלת שרת המשפטים לצומת דרכים חשוב, לא יהסס הרצוג להצעיד את המפלגה אל תוך ממשלת נתניהו. ניצחון של הרצוג גם ייצור אתגר לא פשוט מבחינת הלכידות המפלגתית. במקרה כזה, לא זאת בלבד שפעם נוספת מנהיג מכהן לא הצליח לשרוד, יהיה זה מעניין לראות כיצד מנהיג שנבחר על ידי המתפַּקדים יצליח לרתום לצדו סיעה שרוב חבריה לא תמכו בו.

תוצאות הבחירות להנהגת מפלגת העבודה, 21.11.2013

מועמד/ת (לפי הא"ב)	מספר הקולות	אחוז התמיכה
יצחק הרצוג	16,652	58.5%
שלי יחימוביץ'	11,821	41.5%