הצוות לבחינת יסודות עבירות ההמתה: דין וחשבון
לאחרונה הוגש לשר המשפטים הדו"ח הסופי של הוועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת עברות ההמתה בישראל. בחוות הדעת המפורטת שהוגשה, מציעה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת בנושא זה. עיינו בתקציר הדו"ח ובנוסח המלא.
לאחרונה הוגש לשר המשפטים הדו"ח הסופי של הוועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת עברות ההמתה בישראל. בוועדה, שהוקמה בשנת 2007 על די שר המשפטים הקודם פרופ' דניאל פרידמן, היו חברים נציגים מפרקליטות המדינה, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
בחוות הדעת המפורטת שהוגשה, מציעה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת באשר לעבירות ההמתה בישראל. להלן יפורטו חלק מההמלצות העיקריות בדו"ח.
השינוי המרכזי המוצע הוא דירוג עבירות ההמתה מחדש, כך שבמרכזן עבירת הרצח הבסיסית, הכוללת לפי דעת הרוב בוועדה המתה בכוונה או מתוך אדישות. העונש על עבירה זו יהיה עונש מקסימלי של מאסר עולם, עם שיקול דעת לבית המשפט לחרוג לקולא. המשמעות היא שניתן יהיה להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים כגון הרצח של אריק קרפ ז"ל בטיילת בתל אביב, אשר הנאשמים במותו הורשעו בהריגה משום שלא הוכחה כוונה להמיתו. הועדה מציעה עבירת רצח מוחמרת, שעונשה מאסר עולם חובה, הכוללת מעשי רצח בנסיבות מחמירות המעידות על דרגת אשמה גבוהה במיוחד: רצח הכולל תכנון או שקילה, נסיבות של התעללות, טרור, גזענות, פעילות בארגון פשיעה, רצח של קטינים חסרי ישע, רצח במטרה להקל על ביצוע עבירה אחרת, ועוד.
לפי המדרג החדש שמציעה הועדה, תיכלל גם עבירה של המתה באחריות מופחתת (לצד ביטול עבירת ההריגה הקיימת היום), אשר תכלול מקרים של המתה במצבים בהם יש אשמה מופחתת אצל הנאשם: קינטור, התעללות מצד הקרבן, ונסיבות הקרובות להגנות פליליות.
כמו כן, מציעה הוועדה עבירות של המתה בקלות דעת, המתה ברשלנות רבתי והמתה בעקבות בקשת הקרבן.
בנוסף, בחנה הוועדה את סוגיית היסוד הנפשי של רשלנות. לפי עמדת פרופ' קרמניצר וחלק מחברי הועדה, מוצע לשנות את הגדרת הרשלנות כך שהרף הגבוה לאורו נבחן "האדם הסביר" בפסיקת בית המשפט, יתמתן. לפי ההצעה, הגדרת הרשלנות תכלול בחינה של מעשי הנאשם לא רק במבחן אובייקטיבי-נורמטיבי, אלא גם התחשבות במאפייניו המיוחדים.