הצעת חוק הרשות השניה - פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשנה האחרונה נמצאת הסדרת שוק הטלוויזיה בתנועה. הצעת החוק הנוכחית תעניק לראש הממשלה ולשר התקשורת את הסמכות לסגור את חברת החדשות ותביא לשליטה פוליטית בערוץ החדשות. קראו את מכתבם של מרדכי קרמניצר ותהילה שוורץ אלטשולר.
מבוא
וועדת הכלכלה של הכנסת דנה באחרונה בהצעה לתיקון סעיף 77 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשנה וחצי האחרונות נמצאת הסדרת שוק הטלוויזיה בתנועה, מתוך כוונה לעבור ממשטר של זיכיונות למשטר של רישיונות. ככל שעובר הזמן מתברר כי המעבר למשטר רישיונות, שלפיו כל מי שעומד בתנאי סף מסויימים יוכל לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, איננו פשוט כפי שהסתבר לכתחילה. זאת, בעיקר בהיבט של מספר השחקנים בשוק. עד היום הוגשה בקשת רישיון רק על ידי חברת ערוץ 10, שלפי מצבה הנוכחי איננה עומדת בתנאי הסף לבקש רישיון. החשש הוא כי בסופו של חשבון יוותר שוק הטלוויזיה עם שחקן יחיד, ככל הנראה בשליטה של זכיינית ערוץ 2 קשת. שר התקשורת הבטיח כי משרדו עמל על ניסיון מחודש להסדיר את סוגיית הרישיונות כולה בשוק הטלוויזיה. אך, במקביל, מבקשים חברי כנסת שונים לייצר הסדרת טלאים כדי להתמודד עם המצב שעלול להיווצר.
עיקרי הצעת החוק
הצעת החוק מנסה להתמודד עם אפשרות שלפיה תיוותר בשוק הטלוויזיה המסחרית חברת חדשות אחת, בשליטה של זכיין יחיד או בשליטה משותפת של בעל רישיון וזכיין (למשל רשת וקשת). במצב כזה, לכאורה כדי להתמודד עם המונופול שעשוי להיווצר בשוק, היא מבקשת להעניק לראש הממשלה ולשר התקשורת סמכות לסגור את חברת החדשות. בפועל, מדובר על מתן אפשרות לשר התקשורת ולראש הממשלה לסגור או לאיים בסגירה של חברת החדשות של ערוץ 2 במצב שבו תיוותר כחברת חדשות יחידה במקרה שערוץ 10 יחדל מלהתקיים.
הטיעונים כנגד הצעת החוק
פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מעלים את הטעונים הבאים כנגד הצעת החוק במכתב התנגדות שנשלח ליו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת, לחברי הוועדה וליועצים המשפטיים של הוועדה ושל הכנסת להלן עיקריו:
"בראש ובראשונה, נדגיש כי מדובר בהצעת חוק בעלת השלכות שליליות מהותיות על הדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק תוביל לשליטה פוליטית של ראש הממשלה ושר התקשורת בסגירת חברת החדשות. חברת החדשות היא נדבך מרכזי ועיקרי ומקור כמעט יחיד לשיח ציבורי ולמידע בשוק הטלוויזיה בישראל. הצעת החוק היא הרסנית ותוביל לפוליטיזציה של חברת החדשות, להשתקת דיעות ועמדות הנוגדות את אלה של השלטון ולחוסר יכולת של החברה למלא את התפקיד החיוני המסור לה בדמוקרטיה הישראלית. שוק הטלוויזיה בישראל איננו זקוק לשופר נוסף של השלטון וקריסתו של הערוץ הראשון מבחינה תוכנית מעידה על כך כאלף עדים."
יצירת אלטרנטיבות בשוק התקשורתי
הצעה זו היא חלק ממעשה טלאים בעייתי סביב שולחן הסרטוטים של שוק הטלוויזיה בישראל. תהליך המעבר לרישיונות איננו תופס תאוצה כלל ועיקר. היצמדות לתהליך זה, ללא בדיקה מקיפה ועמוקה של המתרחש בשוק הטלוויזיה העתידי, בהיבט כלכלי ותוכני, מובילה לסדרה של הצעות רעות לתיקון. למשל, הקטנת כוחם של נציגי הציבור במינוי מנכ"ל חברת החדשות, וכמובן ההצעה הנוכחית. באם שוק הטלוויזיה בישראל איננו מסוגל להכיל יותר מערוץ ברודקאסט אחד ממומן פרסום, יש לעשות מאמץ עילאי לנתק את הערוץ מלחצים מסחריים ופוליטיים כאחד, ולייצר אלטרנטיבות סבירות לתוכן מקורי חסר פניות בעברית. ההצעה שלפנינו מריעה את המצב במקום להתמודד אתו.
מעורבות אסורה של שר התקשורת וראש הממשלה
מעורבות שר התקשורת וראש הממשלה במקום שבו קיימת רשות רגולטורית שתפקידה לממש את ההסדרים החקיקתיים, תפגע ביכולתה של הרשות השנייה לתפקד באופן כללי והיא מהווה עירוב לא נכון ולא ראוי בין השכבה המסדירה - הכנסת, לבין השכבה המפקחת - הרשות השניה. אין כל צורך ענייני ומקצועי שראש הממשלה יהיה מעורב בהחלטות לגבי סגירת חברת חדשות טלוויזיונית. אלא אם כן, המטרה, היא, כאמור לעיל, לשמר את שליטתו של ראש הממשלה גם בערוץ תקשורת זה, דבר היאה למשטרים אפלים.
זילות בפעילות הכנסת וחבריה
נוסף על כך, העלאת הצעת חוק כה מהותית לדיון בוועדת הכלכלה לאחר שהטיוטה פורסמה ערב קודם לכן, מבלי שפורסמה קודם לכן כהצעת חוק, ללא כל דיון ציבורי מוקדם וכחלק מעיסוק בעניין שונה, היא פגיעה בכבודה של הכנסת, בעיקרון שלטון החוק ובזכות הציבור לדעת. יש בה זילות של הליך החקיקה והשפעה שלילית במעגלים רחבים הרבה יותר מעבר לעניין הנדון".
בסופו של חשבון החליטה וועדת הכלכלה לדחות את הדיון בהצעת החוק עד לאחר הפגרה.