נתניהו שובר את שיא הכהונה הרציפה כראש ממשלה

בתאריך 22.11.16 מציין ראש הממשלה נתניהו את היום ה-2793 לכהונתו הרציפה כראש ממשלה ועוקף בכך את שיאן ישראל עד היום, דוד בן גוריון. יש לציין, כי נכון להיום משך הכהונה המצטברת של בן גוריון עדיין ארוכה משל נתניהו, שעתיד לעקוף אותו ביולי 2019.

אמנם משך הכהונה הרציפה של נתניהו ארוך יחסית, אך הוא נמצא עדיין אחרי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל המכהנת מאז שנת 2005, ראש ממשלת ניו-זילנד ג'ון קי המכהן משנת 2008 ונשיא ארה"ב היוצא ברק אובמה שעדיין מכהן בתפקיד מאז ינואר 2009. במבט כולל, אורך הכהונה הרציפה של נתניהו היא ה-62 באורכה מבין מנהיגי הדמוקרטיות המבוססות. אם ישרוד בתפקידו עד תום מועד כהונתה החוקית של הכנסת ה-20 (נובמבר 2019), הוא יזנק למקום ה-21 ברשימה.

משך כהונות רציפות של מנהיגים ב-32 דמוקרטיות מערביות*

דירוג	שם המנהיג	מדינה	תקופת הכהונה הרציפה	משך הכהונה (בימים) נכון ל- 22.11.2016
1	טאגה ארלנדר	שוודיה	1969-1946	8404
2	ז'אן-קלוד יונקר	לוקסמבורג	2013-1995	6893
3	ג'ווהרלל נהרו	הודו	1964-1947	6130
4	רוברט מנזיס	אוסטרליה	1966-1949	5878
5	הלמוט קוהל	גרמניה	1998-1982	5870
6	פייר ורנר	לוקסמבורג	1974-1959	5584
7	קונרד אדנאואר	גרמניה	1963-1949	5143
8	פרנסואה מיטראן	צרפת	1995-1981	5109
9	פליפה גונסאלס	ספרד	1996-1982	4903
10	דוויד אודוסון	איסלנד	2004-1991	4887
11	ברונו קרייסקי	אוסטריה	1983-1970	4781
12	ז'אק שיראק	צרפת	2007-1995	4382
13	רוד לוברס	הולנד	1994-1982	4309
14	ג'ון הווארד	אוסטרליה	2007-1996	4284
15	מרגרט ת'אצ'ר	בריטניה	1990-1979	4226
.	.	.	.	.
.	.	.	.	.
19	אנגלה מרקל	גרמניה	2005-	4018
.	.	.	.	.
.	.	.	.	.
46	ג'ון קי	ניו זילנד	2008-	2925
.	.	.	.	.
.	.	.	.	.
55	ברק אובמה	ארה"ב	2009-	2863
.	.	.	.	.
.	.	.	.	.
62	בנימין נתניהו	ישראל	2009-	2793
63	דוד בן-גוריון	ישראל	1963-1955	2792

*הטבלה כוללת את המנהיגים מאז 1945 או מאז ראשית השלטון הדמוקרטי במדינה. נבחנו 32 דמוקרטיות מבוססות, רובן בעלות משטר פרלמנטרי: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אסטוניה, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הודו, הולנד, הונגריה, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורווגיה, ניו זילנד, סלובקיה, סלובניה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה ושוודיה.

יש הטוענים כי עקב משך הכהונה הארוך של נתניהו יש להעביר חוק לקציבת כהונתו של ראש ממשלה בישראל לשתי קדנציות כמו בארצות הברית. אלא שמודל זה מתאים אולי לרשויות המקומיות או למשטר נשיאותי (היכן שקיימת בחירה אישית ישירה והנבחר לא תלוי באמון הגוף מחוקק), אך לא קיים בדמוקרטיות בעלות משטר פרלמנטרי כמו ישראל. הסיבה לכך היא שבמשטר פרלמנטרי קיימים מספיק שסתומי ביטחון שמונעים מראש הרשות המבצעת לצבור עוצמה המסכנת את הדמוקרטיה. ראש ממשלה יכול להפסיד בהצבעת אי אמון פורמלית של הכּנסת, לאבד את האמון של חברי ממשלתו שיכולים ללחוץ עליו לפרוש (ראו מקרה אולמרט בשנת 2008) ואפילו להיות מודח על-ידי חברי מפלגתו. לבסוף, ראוי להסתכל על המצב בישראל בפרספקטיבה ארוכת טווח ולא רק על הנסיבות הנוכחיות. הטענה הרווחת היא שישראל היא מדינה הסובלת דווקא מהיעדר יציבות והמשכיות הפוגעות ביכולת המשילות. די אם נציין כי מאז 1988 הוקדמו כל הבחירות, או שבממשלה הנוכחית (שטרם מלאו לה שנתיים) התחלפו שרים כבר בלמעלה משליש ממשרדי הממשלה עקב שינויים קואליציונים ופרסונליים כאלו ואחרים. למעשה, מאז ראשית שנות התשעים, מספר כהונות ראשי ממשלה בישראל (רבין, פרס, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט ושוב נתניהו) הוא מהגבוהים בדמוקרטיות המערביות.

לסיכום, מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה. בוודאי שאין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבנים כמו קציבת כהונה, מבלי להסתכל על ההיסטוריה הקצרה שלנו ועל דמוקרטיות בעלות הסדרים משטריים דומים.