זה הזמן להעדפה מתקנת
כבר שנים שנושא החרדים אינו בוער כל כך במישור הפוליטי, המשפטי והתקשורתי כאחד ולכן זו השעה לקדם הצעת חוק ממשלתית שתקדם העסקת חרדים במגזר הציבורי. קראו את מאמר הדעה.
"הנושא החם" בחברה הישראלית הוא יחסי חרדים-חילונים. השכלה אקדמית ומסלולי גיוס מיוחדים, לימודי הליבה, תקציבי האברכים, עידוד התעסוקה - כבר שנים שנושא החרדים אינו בוער כל כך במישור הפוליטי, המשפטי והתקשורתי כאחד. בעונת המלפפונים של 2010 יחסה של המדינה לחברה החרדית נעשה שיחת היום.
בעיית התעסוקה ברורה: בוגרי הישיבות החרדיות העוסקים מבוקר עד ערב בסוגיות תלמודיות ובהוויות אביי ורבא, נותרים בבגרותם מחוסרי השכלה בסיסית פורמלית. על פסיכומטרי אין מה לדבר. עובדות אלו מקשות עליהם להתקבל לשורותיו של מוסד אקדמי, ועוד לא אמרנו דבר על המחסום האישי והחברתי בפנייה ללימודים מעין אלו.
בהיעדר תואר אקדמי האפשרות למצוא תעסוקה מתגמלת ארוכת טווח אפסית. בשוק העבודה הישראלי תואר ראשון הוא תנאי סף כמעט לכל משרה בעלת פוטנציאל השתכרות נאה ואפשרות קידום. ואם מדובר במשרה במשכורת מינימום ללא יכולת קידום - המשרות היחידות המתאפשרות בהיעדר תואר אקדמי - אז מוטב להישאר בכולל. גם להישאר עני וגם להיות מגורש מהעיר?!
ואולם אחד השינויים החשובים העוברים בשנים האחרונות על החברה החרדית על כל רבדיה הוא התנופה האקדמית. גברים ונשים (בנפרד), חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, בני עיירות פיתוח ותושבי ערים מבוססות - כולם יושבים זה לצד זה בכור היתוך אקדמי, במכללות ובמסלולים ייעודיים, ועמלים על לימודי מקצוע. הנתונים מראים שכיום יש כ-5,000 סטודנטים חרדים במוסדות הלימוד השונים.
האם בכך נפתרה הבעיה? האם השגת התואר הנכסף מאפשרת לחרדים תעסוקה מכובדת? המציאות רחוקה מכך. השונוּת החרדית, שבאה לידי ביטוי במראה חיצוני מובלט ובהשקפה פנימית רדיקלית, מרתיעה, אולי בצדק, את המעסיקים החילונים מהעסקתם של חרדים.
שתי הבררות העומדות לפני החרדי בעל המקצוע האקדמי קשות וכואבות: לנסות ולמצוא עבודה בתוך הקהילה בשכר נמוך יחסית ועם יכולת קידום אפסית, או לנסות ולמצוא משרה בשוק הישראלי-חילוני מתוך הצנעת אורחות החיים החרדיים וכרסום בהם. זו בחירה אישית קשה ביותר, אבל כך מכתיב שוק שאינו נותן הזדמנות לזרים. בטח לא לכאלו המעוניינים לשמור על שונותם בחברה חילונית.
בעיה זו היא צוואר הבקבוק האמיתי של תעסוקת החרדים. נניח שכל החרדים ילמדו לימודי ליבה מגן הילדים ועד יומם האחרון בישיבה. דרכם לאקדמיה תהיה סוגה בשושנים, אבל בעוד שנים לא רבות יחיו בינינו אלפי חרדים בעלי השכלה, בוגרי אוניברסיטאות ומכללות, אך נעדרי יכולת תעסוקה. גם אפשרויות התעסוקה בתוך הקהילה מצומצמות ומוגבלות. ומה יהיה אז?
במקרים שבהם נוצר כשל שוק תעסוקתי השכילה מדינת ישראל לחוקק חוקים שדאגו לקידום תעסוקתם של מגזרים חלשים. כך חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, קובע שיש ליתן ייצוג הולם לשני המינים ולאוכלוסייה הערבית. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, קובע אף הוא הסדרים ייחודיים המסייעים לגשר על הכשל התעסוקתי. העדפה מתקנת אינה מילה גסה, היא ממנפת את מאגר המשרות האדיר שנמצא בידי המדינה במטרה לשנות דפוסי התנהגות חברתית.
בשעה זו נדרשת הצעת חוק ממשלתית, משותפת למשרד ראש הממשלה, האוצר והתמ"ת, שתקדם את העסקת החרדים במגזר הציבורי. על החוק לקבוע למגזר הציבורי סדרי עדיפויות בהעסקת עובדים, באופן שיחייבו שילוב של חרדים במשרות הציבוריות הדורשות תואר אקדמי. מדינת ישראל - כמעסיק הגדול ביותר במשק הישראלי - היא זו שעשויה להביא את השינוי הנדרש, ולתת תנופה חזקה להעסקת חרדים בשוק התעסוקה. כאשר הציבור יראה פקידי שומה חרדיים ברשויות המס, פרקליטים חרדיים בפרקליטות המדינה, דירקטורים חרדיים בחברות ממשלתיות, השינוי יעשה את שלו. הרתיעה מהעסקת חרדים תרד, האינטגרציה החברתית תגבר. יתרה מכך. כאשר הציבור החרדי ידע כי ללימודים האקדמיים יש עתיד תעסוקתי מכובד, מגמת רכישת התואר האקדמי תלך ותגבר.
הצעות מעין אלו הציעו במהלך השנים חברי כנסת מן הסיעות החרדיות. הקושי העיקרי בהן טמון בהגדרה "מיהו חרדי" לצורך מכרזי ההעדפה המתקנת, אבל זהו קושי פתיר. יש לנצל את ההתמקדות הציבורית בסוגיה זו ולקדם הצעה ממשלתית שתמנע את הבעיה שתתעורר מחר.
חיים זיכרמן הוא עורך דין ומרצה למשפטים, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
עוד בנושא
מתוך הכנס חרדים בחברה משתנה - השכלה, תעסוקה וצבא, 13 באוקטובר 2010
עו"ד אריאל דרעי, מהפכת ההשכלה האקדמית בחברה החרדית
ד"ר מומי דהן, האם יש מפנה כלכלי ותעסוקתי בחברה החרדית?
מאמרים ומחקרים
פורום קיסריה 2010 הקדיש השנה מושב לדיון בסוגיית התעסוקה במגזר החרדי
מומי דהן, גבולות מדינת הרווחה, 17.6.2010
חיים זיכרמן, בין הלב והליבה, 8.6.2010