יום חופש העיתונות הבינלאומי

השבוע יצוין יום חופש העיתונות הבינלאומי. ישראל ירדה השנה שלב אחד בדירוג של freedom house – מדירוג של "חופשייה" לדירוג של "חופשייה באופן חלקי". קראו את הדוח העוסק בישראל, מאת תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט "רפורמות במדיה".

כשחושבים על מצב חופש העיתונות בישראל ביחס למדינות העולם צריך לומר בראש ובראשונה: אנחנו עדיין ווילה בג'ונגל. אבל, אם עינינו נשואות החוצה, לאירופה למשל – המצב כבר יותר מסובך. ישראל ירדה השנה שלב אחד בדירוג של freedom houseארגון ה- Freedom House הוא ארגון ללא כוונת רווח אשר מטרתו לקדם את החופש בעולם. הארגון בודק מדי שנה את מדד חופש העיתונות ברחבי העולם ומדווח על כך בדוח מיוחד.
, ממצב של "חופשי" למצב של "חופשי באופן חלקי", בדומה לאיטליה ולא כמו הולנד, צרפת, בריטניה וגרמניה.

נתחיל בסימנים הטובים: בשנת 2012 פסק גל החקיקה מגבילת הביטוי שליווה אותנו בשנים הקודמות. בנוסף, בית המשפט העליון פרסם שני פסקי דין המגנים בעוצמה על חופש הביטוי: בעניין סרן ר' ואילנה דיין (לשון הרע) ובעניין מרים צחי והעיתון מקור ראשון (חיסיון עיתונאי).

עם זאת, כמה תופעות מאיימות התרחשו השנה:

ראשית, העמדתו לדין של אורי בלאו בעבירה של ריגול חמור, היא חסרת תקדים בעשורים האחרונים (ובמדינות מתוקנות), וגם אם ענשו היה קל בסופו של דבר, לעצם ההעמדה לדין יש אפקט מצנן קשה על עבודה עיתונאית.

שנית, פוליטיזציה ושליטה פוליטית בערוצי התקשורת קיבלו ממדים בולטים. הנה כמה דוגמאות: גלגול העיניים הצדקני בנושא איזון בשידורים ברשות השידור, שהגיע לרמה של כפיה כוחנית להוסיף מגיש "מאזן" בתוכניות הרדיו של קרן נויבך; המעורבות האישית של משרד ראש הממשלה בהנשמה המלאכותית של ערוץ 10 והחשש שמעורבות כזאת תביא לסירוס ביקורת ותחקירים על פוליטיקאים; הרפורמה ברשות השידור שמטפלת בכל דבר חוץ מאשר בשליטה הפוליטית והצעת חוק "ברית המועצות" שעברה בוועדת השרים לחקיקה ומבקשת להחזיר את אסדרת התקשורת לתוך משרד ממשלתי ללא ערובות מספיקות לעצמאות.

שלישית, שוק העיתונות בישראל נמצא בשפל עמוק. העיתון "מעריב" החליף ידיים, ועדיין אין לדעת האם יתממש מיזוג מושלם שלו עם העיתון "מקור ראשון". בינתיים, הסינדיקציה מספקת שני עיתונים שחלקים מהם זהים. עתידו של ערוץ 10 לוט בערפל, ואף אחד מבעלי הזיכיונות הקיימים בשוק הטלוויזיה לא עבר למשטר הרישיונות שמקבלי ההחלטות תלו בו תקוות גדולות.

חמור מזה: תופעות כמו צנזורה עצמית אינטרסנטית ותוכן שיווקי בוטה עלו על פני הקרקע בשנת 2012 בעוצמה שלא היתה כמוה. ניגודי העניינים שבהם נמצאים בעלי עיתונים, בין רצונם לדאוג לענייניהם הפרטיים לבין  השליחות החברתית אותה הם אמורים למלא ומכוחה הם זוכים להגנה מיוחדת, הפכו להתנגשויות עוצמתיות.

הסיכום המצער הוא שיש לנו לאן לשאוף כדי למנוע הידרדרות נוספת.

הורידו את הדוח העוסק בישראל שנכתב ע"י עו"ד ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר (באנגלית)