כנסת עם פטיש

הקומיקאי האמריקאי וויל רוג'רס אמר פעם שהוא מרגיש אותו הדבר כאשר מתקיים מושב של הקונגרס האמריקאי וכאשר התינוק שלו משחק עם פטיש. מושב הקיץ של הכנסת, אשר נפתח לאחר פסח והסתיים ביום חמישי ה – 31 ליולי, עורר תחושות דומות בקרב רבים. סקרנות מורבידית הובילה אותנו בכל יום לחפש בין כותרות העיתונים מה עוללה הכנסת ב-24 השעות האחרונות.

במבט לאחור, לכנסת היה הספק גבוה במושב הקיץ. חבל שפעלתנותם של חברי וחברות הכנסת הופנתה לחוקים מסוכנים, אנטי-דמוקרטיים, לא מידתיים, פוגעניים, ולעיתים אף כאלה הגובלים בגזענות. אחד החוקים המסוכנים שנחקקו הקיץ הינו "חוק שי דרומי", תיקון לחוק העונשין אשר מעניק פטור מאחריות פלילית לאדם שיפגע בפורץ שחדר לביתו, עסקו או משקו החקלאי. תיקון זה עלול להביא לנסיקה במספר הפריצות המסתיימות בשפיכות דמים. אולם, חוק דרומי היה רק ההתחלה. בהמשך נחקק "חוק עזמי בשארה", תיקון לחוק יסוד: הכנסת שמטרתו למנוע מחברי כנסת ערבים לנסוע למדינות אויב. תיקון זה צפוי לגרום הן לפגיעה קשה בשוויון בבחירות ובייצוג של המגזר הערבי בכנסת והן לפגיעה בחופש התנועה, זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק נוסף הצפוי לגרום לפגיעה משמעותית בזכויות אדם הינו התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים אשר פוטר, הלכה למעשה, את המדינה מתשלום פיצויים לפלסטינים תושבי השטחים בגין נזקים שהמדינה גרמה להם במסגרת לחימתה בטרור. יש לציין שבמקרים רבים התיקון פוטר את המדינה גם אם הנזקים נגרמו לפלסטינים על לא עוול בכפם. פטור דומה ספג ביקורת קשה מבג"ץ, כאשר בדצמבר 2006 פסל הרכב של תשעה שופטי עליון גרסה קודמת של החוק כיוון שהיא מנעה באופן גורף ולא מידתי את אפשרותם של הפלסטינים לקבל פיצויים.

עוד בהקשר של חוקים הנוגעים לתושבי השטחים, כדאי להזכיר את החוק החדש הקובע עונש מאסר של שלוש שנים לאדם אשר ישתמש במוסך בשטחים לצורך תיקון רכבו. מעבר לכך שלא ברור מהו הערך החברתי עליו עבירה זו אמורה להגן, נראה כי עונש מאסר של שלוש שנים בגין עבירה זו הוא לא פרופורציונאלי באופן קיצוני.

קבוצה אחרת של חוקים שעברו או נידונו בכנסת מהווה נדבך במאבק שמנהלת ממשלת אולמרט, בהנהגתו של שר המשפטים דניאל פרידמן, בבית המשפט העליון. לפני ימים ספורים אישרה הכנסת את התיקון לחוק בתי המשפט אשר קובע כי נדרש רוב מוחלט של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות מועמד לבית המשפט העליון. משמעות התיקון הינה שלרוב הפוליטי בועדה (שני שרים וחבר כנסת מטעם הקואליציה) תהיה זכות וטו על בחירתו של מועמד לבית המשפט העליון, דבר שעלול לפגוע בצורה משמעותית בעצמאות השפיטה ובאי תלותה. יש לציין שישנן הצעות חוק נוספות של השר פרידמן אשר עדיין לא עלו להצבעה בכנסת. מטרתה של אחת מן ההצעות הללו היא מניעת ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על חוקים שעוסקים בכניסה, ישיבה והתאזרחות בישראל, וזאת על ידי תיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התיקון נועד לעקוף פסיקה של בית המשפט העליון שכמעט ופסלה הוראת שעה המונעת מתושבי השטחים הנשואים לאזרחים ישראלים מלהתיישב בישראל. תיקון זה צפוי לפגוע בצורה מהותית בסמכותו של בית המשפט העליון וכן בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של אזרחים ישראלים רבים.

לבסוף, כדאי לציין גם את הצעת החוק עוקפת לימודי הליבה אשר התקבלה בכנסת לפני כחודש בתמיכה של 23 חברי כנסת ובלא מתנגדים או נמנעים. החוק קובע כי המדינה תממן בשיעור של 60% מוסדות חינוך חרדיים, וזאת ללא פיקוח של משרד החינוך על תכני הלימודים. במילים אחרות, מוסדות אלו יוכלו ללמד ככל העולה על רוחם ועדיין לזכות במימון ממשלתי. חוק זה הינו בכיה לדורות שכן הוא מונע מילדים רבים במגזר החרדי את האפשרות לרכוש כלים שיאפשרו להם להיות אזרחים פעילים, מעורבים ותורמים בחברה הישראלית.

הכנסת בהחלט לא שקטה על שמריה במושב הקיץ שזה עתה הסתיים. לצערנו, רבים מן החוקים שחוקקה הכנסת בשלושת החודשים האחרונים הינם חוקים מסוכנים ואנטי דמוקרטיים.