לגייס את החרדים ולקצר את שירות החובה
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
אי השוויון בנטל השירות הצבאי הוא מהחמורים ביותר במדינת ישראל. מצד אחד צעירים משרתים במשך שלוש שנים - השירות הצבאי הארוך ביותר בעולם, ומנגד חלק מכריע מהחרדים אינם משרתים כלל, ובה בעת אף זוכים לקצבאות מהמדינה. השירות הממושך פוגע ברווחת הצעירים, במועד הצטרפותם לשוק העבודה ובצמיחה. את אי השוויון בנטל צריך לצמצם בתנועת מלקחיים - גיוס החרדים וקיצור משך השירות לכולם. שני הצעדים מחזקים זה את זה. גיוס החרדים יספק לצבא חיילים נוספים ולכן יאפשר קיצור גדול יותר ומהיר יותר. מנגד, ככל שהשירות יהייה קצר יותר הוא יגדיל את המוטיבציה הן של חרדים והן של אחרים להתגייס.
קיצור שירות החובה התבקש כבר לפני זמן רב. בין 1990 ל-2011 מצבת החיילים גדלה ב-16%, למרות שהאיומים המחייבים צבא סדיר לא התרחבו. ואכן בשנת 2005 מונתה על ידי שר הביטחון מופז ועדה ציבורית לבחינת קיצור שירות החובה בצה"ל בראשותי. בוועדה כיהנו סגן הרמטכ"ל, נציגי משרדי הביטחון והאוצר ומומחים לחברה וכלכלה. כן השתתפו בכל דיוניה קצינים בכירים באופן פעיל. דוח הוועדה והמלצותיה אושרו פה אחד על ידי כל החברים.
הוועדה בחנה בקפידה את מכלול האיומים הביטחוניים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם, לרבות האיום האיראני, וכן את השינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים. המסקנה המרכזית היתה כי יש עודף חיילים, בהשוואה לציוד לחימה, ובמספר תחומים אף קיימת אבטלה סמויה. לפיכך הוועדה המליצה על קיצור שירות החובה בהדרגה לכל החיילים משלוש שנים ל-28 חודשים. בתמורה לקיצור בשירות החובה הצבא יקבל תוספת תקציבית, שהוסכמה בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר. כך יוכל הצבא לרכוש ציוד ואמצעי לחימה, החוסכים כוח אדם, ועוצמתו לא תיפגע.
זאת ועוד, מודל הגיוס החדש אמור לתרום לחיסול האבטלה הסמויה בצבא הסדיר ולהגברת היעילות. לפיכך הוועדה המליצה כי בתפקידים, בהם הביקוש לחיילים הוא קטן, השירות יקוצר בארבעה חודשים נוספים. כך שמשך השירות ינוע בין 24 ל-28 חודשים. כדי למנוע אפליה כלכלית בין החיילים, החיילים שישרתו שירות מרבי יזכו בארבעת החודשים האחרונים ל"גמול התמדה" הדומה בהיקפו לשכר של בני 21 בשוק העבודה.
הצבא יחליט אלו חיילים ישרתו 28 חודשים ואלו ישרתו 24 חודשים על פי צרכיו. כל חייל שיגויס לשירות המרבי יזכה ב"גמול התמדה" מתוך תקציב מיוחד שיוקצה למטרה זו על ידי משרד האוצר. ככל שמספר החיילים שיוצבו לשירות מרבי יהייה קטן יותר, יוותר בקופת הצבא סכום גדול יותר לרכישת אמצעי לחימה חליפיים.
הסיבה העיקרית לבזבוז זמנם של חלק מחיילי הצבא הסדיר נובעת מעלותם הזולה לצבא, לעומת עלותם הניכרת למשק המדינה. המנגנון המוצע מעמיד לראשונה בפני הצבא את העלות האמיתית לגיוסו של חייל בארבעת החודשים האחרונים לשירותו. כך נוצר תמריץ לצבא לשקול את התועלת מהעסקת חייל סדיר ארבעה חודשים נוספים, לעומת שכירת אנשי קבע או רכישת ציוד לחימה. מודל דומה אומץ למימון צבא המילואים בשנות השמונים וגרם לצבא לצמצם את השימוש בחיילי מילואים בעשרות אחוזים ולהעדיף על פניהם רכישת אמצעים אחרים.
הממשלה אישרה את התוכנית בשנת 2006, אולם לאחר מלחמת לבנון השנייה הצבא נסוג מהסכמתו, למרות שועדת וינוגרד תלתה את הכשלים במלחמה בניהול לקוי ולא במחסור בחיילים. וועדת מרידור לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל תמכה אף היא בהמלצות. וועדת ברודט שדנה בתקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה אמצה מחדש את התכנית, אך המליצה לדחות את יישומה לשנת 2011.
למרות זאת, החלטת הממשלה אינה מיושמת. להערכתי, תופעה זו נובעת מעלותו האפסית של חייל בשירות חובה לצבא. בכל משאב שמסופק חינם קיימת נטייה לבזבוז. גיוס רוב החרדים לצבא ומיעוט קטן לשירות אזרחי, מהווה הזדמנות פז ליישום המלצות הוועדה ולצמצום אי השוויון החמור בין צעירים. גיוסם יעמיד לרשות הצבא חיילים רבים נוספים ויאפשר זירוז תהליך קיצור השירות וייעולו.
פרופ' אבי בן בסט היה מנכ"ל משרד האוצר ועמד בראש הוועדה לקיצור שירות החובה בצה"ל
מאמר זה התפרסם ב"הארץ" בתאריך 11.7.2012