לקראת שנת 2008

על סִפּה של שנת 2008 מתברר שהדמוקרטיה הישראלית נגועה ברגש אנטי-פוליטי חריף. הפוליטיקה היא דם הזורם בעורקיו של המשטר, ובדמוקרטיה מבחן ניקיונו של הדם הזה הוא עצמת האמון והמעורבות של הציבור בפוליטיקה. אבל היום, יותר מאי פעם בעבר, 'פוליטיקה' היא מילה גסה. תחושת המיאוס ממנה ומהעומסים אותה על כתפיהם מעצימה את הפניית העורף אליה. המיאוס, שלא לומר הגועל – מסממניו של הרגש האנטי-פוליטי – מתבטא בשחיקה מתמשכת במידת האמון של הציבור בעמודי התווך, הלוא הם מוסדותיה של הדמוקרטיה: החל בצבא ובבית המשפט העליון, עבוֹר בכנסת, במפלגות, בממשלה ובעומד בראשה, וכלה בַּמוסדות אוכפי החוק.

תוצרי הרגש האנטי-פוליטי רבים ומגוונים, אך הם בעיקר מאיימים. הפניית העורף לפוליטיקה הביאה לירידה של ממש בשיעורי ההצבעה בבחירות, והיא מחוללת הידרדרות באיכותם של המשרתים במגזר הציבורי. אולם מעל הכול הפניית העורף לפוליטיקה פוגעת בלגיטימציה הציבורית של ההכרעות שמקבלים, בדין, הנציגים הנבחרים. הלגיטימציה הציבורית, חשוב להזכיר, היא נשמת אפה של הפוליטיקה הדמוקרטית.

בשנת 2007 נסקו תוצרי הרגש האנטי-פוליטי לשיאים חדשים. הגורמים להם היו החבטות המתגברות מצד תקשורת ספינאית המתפרקת מאחריות ומיסודות של אתיקה מקצועית לטובת רייטינג; 'שומרי הסף' המופקדים על טוהר המידות שהפכו להיות 'שחקני וטו' המשתקים את תפקודי המגזר הציבורי; וגם השסעים המעמיקים בחברה הישראלית, התפוררות הלכידות והיחלשות הסולידריות.

כבכל שנה גם השנה הסקרנות, התהייה והניחושים באשר למה שצופנת לנו השנה החדשה גדולים ורבים. אבל בזירת הדמוקרטיה שלנו יש אירוע אחד ודאי: בנובמבר 2008 תעמיד הדמוקרטיה הישראלית את הלגיטימציה של הפוליטיקה שלה למבחן חשוב; בנובמבר 2008 תתקיימנה הבחירות החמש-שנתיות לרשויות המקומיות. סדר היום המקומי איננו דומה לסדר היום הלאומי, ובכל זאת ההכרעה בקלפיות תקבע איך מבקשים אזרחי הקהילות המוניציפליות להשפיע על חייהם, והיא תבהיר במי הם רואים את נציגיהם הלגיטימיים בייצוג האינטרס הציבורי. בנובמבר 2008 תיערך בדיקת הדם המחזורית של הדמוקרטיה.

והנה, הזיהום של מחזור הדם הזה מתחיל להיראות בעין: במקום מפלגות והתארגנויות לגיטימיות אחרות של אינטרס ציבורי נקי עולה התוצר המאיים של הרגש האנטי-פוליטי, הלוא הוא הגאידמקיזציה של הפוליטיקה. בעינינו – המתנגדים לה – הגאידמקיזציה מנקזת את התיעוב שלנו מהון הממנף השתלטות עוינת על האינטרס הציבורי באמצעות מניפולציות, ספינים והיעדר מהות. אלה הם ההפכים המוחלטים של דרכי הפוליטיקה הדמוקרטית. בעינינו – המתנגדים לה – הגאידמיקזציה היא מקסם שווא של פוליטיקה נטולת פוליטיקה. היא האיום האמתי על הדמוקרטיה הישראלית. והאיום הוא מוחשי: הגאידמיקזציה הכריזה על השתתפותה בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008.

על סִפּה של שנה חדשה אני מאחל לכולנו: מי ייתן שבאחד עשר החודשים שלפנינו יגלו הציבור והתקשורת הישראלים את מידת האחריות שלהם לפוליטיקה על ידי חידוש ההשתתפות בתהליכיה; מי ייתן שההשתתפות בבחירות המוניציפליות תהיה גבוהה; מי ייתן שסרטן הגאידמקיזציה ינוקה מעורקינו.
לו יהי.