מדינה או שוק? – על (חוסר) המשמעות של עמדות הציבור הישראלי היהודי כלפי הקפיטליזם והסוציאליזם

האם אנו באמת מדינה קפיטליסטית יותר מאז תום עידן מפא"י? האם הקפיטליזם והסוציאליזם הן באמת שתי שיטות כלכליות נבדלות? ואולי מדובר בשיטה אחת לזיהוי פוליטי על פני מפת השמאל-ימין הישראלית? קראו את המבוא למאמרו של דרור וולטר והורידו את המאמר המלא.

מבוא 

קפיטליזם וסוציאליזם הם שיטות כלכליות התוחמות את שני קצות הרצף האידאולוגי של הכלכלה הפוליטית. הקפיטליזם הוא כידוע שיטה המתאפיינת במתן אוטונומיה לשוק ול"יד הנעלמה" לפעול את פעולתם והטבעית. על פי גישה זו הפעולה הטבעית מיטיבה מפני שהיא מאפשרת להפיק תועלת חברתית מסך כל רצונותיהם האגואיסטיים של הפרטים. הסוציאליזם, לעומת זאת, הוא שיטה הרואה במתכנן המרכזי, הלוא הוא הממשלה, את הכלי הטוב ביותר לוויסות ייצור הטובין במשק ולחלוקתם כדי למקסם את התועלת החברתית.

במאמר זה תיבדק שאלת הזדהותו של הציבור הישראלי-יהודי עם השיטות הכלכליות המתחרות הללו בשתי נקודות זמן, שמפרידות ביניהן ארבעים שנים: 1969 ו-2009. נוסף על השוואה בין התקופות ננסה במאמר קצר זה גם לבדוק מהם מאפייניהם הדמוגרפיים של תומכי שתי הגישות ולפרוט את תמיכתם בשיטה זו או אחרת לכדי שאלות כלכליות קונקרטיות.

מן הניתוח שלהלן עולים שלושה ממצאים עיקריים: ראשית, אין הבדל ניכר בשיעור תמיכת הציבור בסוציאליזם או בקפיטליזם בין המדידה בשנת 1969 לבין המדידה בשנת 2009. בשתי המדידות תמכו רוב הישראלים-יהודים, הצהרתית לפחות, בסוציאליזם. שנית, בשתי המדידות נטו התומכים בקפיטליזם לזהות את עצמם פוליטית כימניים יותר ולתפוס את מעמדם החברתי כנמוך יותר בהשוואה לתומכים בסוציאליזם. הנשים בשתי המדידות נטו יותר להזדהות כתומכות בשיטה הכלכלית הסוציאליסטית. כמו כן, בעוד שבשנת 1969 נטו הצעירים להזדהות פחות עם הסוציאליזם בהשוואה למבוגרים יותר, הרי שבשנת 2009 התגלה מצב הפוך. שלישית, הממצא, אולי המפתיע מכולם, הוא כי לא היה ואין הבדל ממשי בין אלה המזדהים עם הגישה הסוציאליסטית לבין אלה המזדהים עם הגישה הקפיטליסטית, כאשר מדובר בשאלות כלכליות קונקרטיות דוגמת: גובה מיסוי, תמיכה כלכלית בחלשים, פערי שכר ורמת השוויון הכלכלי בחברה. ממצא זה מעלה את השאלה: באיזו מידה אפשר להשתמש בהצהרת המרואיינים בדבר התמיכה בסוציאליזם או בקפיטליזם ככלי מאבחן בהקשר הפוליטי-כלכלי הישראלי-יהודי? שאלה זו עומדת בעינה אף על פי שהצהרה כזו שימשה במשך השנים חוקרים רבים לצורך אמידת עמדות כלכליות. כפי שניתן לראות בחלקו האחרון של המאמר, הצהרה כזו או היפוכה אינם מגדירים הלכה למעשה את העדפותיו של הפרט לגבי שאלות כלכליות קונקרטיות.

כלכלת ישראל כיום היא בעלת מאפיינים קפיטליסטיים חזקים הבאים לביטוי בתהליכי ההפרטה המואצים, באי-השוויון בהכנסה ועוד (Dahan, 2002). מדינת ישראל עברה מהפך: בשנות השישים היא תוארה כמדינה השוויונית ביותר בגוש הלא קומוניסטי (Samuelson, 1967),  אך כיום היא נמצאת בדירוגי אי-השוויון צמוד לארצות הברית הלא שוויונית (גרונאו וזעירא, 2004). חוקרים מתארים תהליך זה כמעבר מכלכלה המאופיינת במעורבות ממשלתית גבוהה לכלכלת שוק המחזיקה באתוס ליברלי ומאופיינת בירידה בהוצאות ממשלתיות ובהפרטה (ביכלר וניצן, 2001). נתונים כלכליים סטנדרטיים מאפשרים לאפיין את התמורות באופייה הכלכלי של המדינה במשך השנים. אולם ייחודם של הנתונים שבמאגרי מרכז גוטמן הוא בכך שהם מאפשרים לסקור את דעת הקהל לגבי דמותה הכלכלית של המדינה. הנתונים המוצגים במסמך זה מתבססים על סקרי עבר של מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי, על סקרי הבחירות של אשר אריאן ומיכל שמיר ועל סקרי מדד הדמוקרטיה של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה. בכולם מובאת בצורות ניסוח דומות למדי השאלה: "בקשר למבנה החיים הכלכליים בארץ, האם אתה תומך יותר בגישה סוציאליסטית או בגישה קפיטליסטית?".

המאמר המלא

 הורידו את המאמר המלא 

---

דרור וולטר הוא עוזר מחקר במרכז גוטמן לסקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה.