משלבים ידיים כדי לתקן את שיטת הממשל
תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה, המרכז להעצמת האזרח ותנועת "יש סיכוי" גיבשו מתווה משותף לתיקון שיטת השלטון. שלושת הארגונים קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולראשי המפלגות הגדולות להתחייב לתיקון השיטה עוד בכנסת הנוכחית.
בתאריך 31.7.2012, הכריזו שלושת הארגונים לשינוי שיטת הממשל, על הקמת מתווה משותף לשינוי השיטה. המרכז להעצמת האזרח ונשיאו אורי דורי, שהקימו את ועדת מגידור והפורום לייצוב הממשל שבראשו עומד יצחק נזריאן; ישראלים להצלת הדמוקרטיה, המקדמת את תכנית הפורום לתיקון שיטת הממשל (של המכון הישראלי לדמוקרטיה) בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר; יש סיכוי בראשות מאיר דגן המציג תכנית שגיבשו עם צוות חוקרי המרכז הבינתחומי הרצליה בראשות פרופ' אוריאל רייכמן נשיא המרכז.
במסיבת העיתונאים יצאו פרופ' רייכמן, ד"ר כרמון ואורי דורי בקריאה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולראשי המפלגות הגדולות, להתחייב לנושא תיקון שיטת הממשל עוד לפני הבחירות הקרובות ולהימנע מכל הסכם קואליציוני שיחסום אפשרות לתיקון השיטה.
ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "המערכת השלטונית בישראל זקוקה לגלגל הצלה. אני מסתכל על המציאות הפוליטית כמו תצלום רנטגן ואני רואה כתמים מאיימים - היחלשותה של הדמוקרטיה הוא איום קיומי על מדינת ישראל. זה לא רק המערכת השלטונית על מכלול תחלואיה אלא בתרבות פוליטית שמקבלת מציאות בעייתית זו ואסור לנו לקבלה כגזירת גורל. מה שאנחנו מציגים כאן בא להדגיש בראש ובראשונה את מידת הדאגה. המציאות הפוליטית בישראל הגיעה למצב של אנומליה מוחלטת. הדמוקרטיה שלנו ירדה מהפסים. קיים קשר בין הכשלים המבניים לבין התרבות הפוליטית. הקואליציה כמשל, מאז הקמת המדינה ובמשך עשרות שנים היה לראש הממשלה רוב בקבינט ומדינת ישראל קיבלה החלטות הרות גורל כמו יציאה למלחמות, חתימה על הסכם שלום וכו' והדבר התאפשר כי רוב השרים היו שייכים למפלגת השלטון. כיום, מפלגת השלטון תלויה כבת ערובה פוליטית כשהאינטרס הוא סקטוריאלי ומקצועי ומוותרים על האינטרס הלאומי. בקואליציה של היום, בה למפלגת השלטון אין רוב, הרוב נמצא במפלגות שאינן מקיימות אורח חיים דמוקרטי וכתוצאה מכך הממשלה מתנהלת באופן הישרדות פוליטי. המציאות הפוליטית היא תוצר של הכשלים המשטריים שלתוכם נקלענו, לכך השלכה על אמון הציבור בפוליטיקה, בממשלה, בכנסת. הציבור הישראלי מפנה עורף לפוליטיקה וזה רע לכולם. אין ארוחות חינם, אמר רוה"מ, מימוש ההחלטות המוצעות על ידינו יכאב לחלק מהמפלגות הקטנות, אבל המשמעות העיקרית היא שמדובר על התנעה של תהליך שחייב להיות לו המשך - יציאה ממציאות של כשלים. בטווח הארוך יהיו 2 גושים שעם הזמן יהפכו למפלגות המשך ההמלצות יהיה היווצרות הגושים האלה ובעתיד אכן תהיינה 2 מפלגות גדולות כשאחת מהן תהיה בשלטון. תארו לכם שהיום ראש הסיעה הגדולה היה ראש הממשלה, אם היה כך היו עוברות מסקנות ועדת פלסנר וזאת המשמעות של מה שאנחנו מציעים. מה שמתחבר זו אינטגרציה של 2 מגזרים, המגזר החרדי והערבי יכולים להשתלב בחברה הישראלית. מבלי שהציבור יתגייס למהלך זה הדבר לא יקרה. אני קורא לתנועות המחאה ולומר להם מבלי תיקונים של שיטת השלטון, יעדים אחרים לא יוכלו להיות מושגים".
פרופ' אוריאל רייכמן, ממייסדי יש סיכוי, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה: "אריק כרמון ואני עוסקים בנושא חוקה ושינוי שיטה יותר מ-20 שנה ואנחנו בעלי דעות שונות ונוצרו חיכוכים בינאישיים. הגענו למסקנה שניתן לגשר על השקפות שונות לטובת האינטרס הלאומי שעומד לנגד עינינו. שינוי השיטה חיוני, הפחד הגדול שהתנהלות דומה של המערכת הפוליטית יוביל לפגיעה במחויבות אזרחיה. עוצמת המדינה נתונה ברצון החיים להגן על הארץ, לגלות סולידריות חברתית, לשמור על החוק והמוסר ולטפח תרבות היא מקור הקיום וסיבת ההצלחה של המפעל הציוני. היכולת של הכוח הזה לשמר על ה"יחד" של העם הציוני ולכך מחויב אופיו של השלטון. כיום ראינו את בכירי המערכת הפוליטית מורשעים בפלילים, אנו עדים לכך שכל המנהיגות הפוליטית הבכירה עסקה ועוסקת בתרגילים פוליטיים שהם למעשה שברו את נאמנות הציבור למפלגה ולממשלה, ספינים פוליטיים מחליפים דברי אמת. מאות אלפי המפגינים בקיץ האחרון דרשו צדק חברתי, אותו דבר תובעים חברי השוויון בנטל הבטחוני. כיום יש שבר ואם לא יהיה צדק ושוויון אמיתי עלול להיווצר שבר גדול, הרס הקשרים הפנימיים בינינו וכתוצאה מכך אנשים יאבדו את המחויבות לחברה הישראלית ויפגעו ביכולת החברה לשגשג ולפרוח. מערכת התיקון תלויה בשינוי שיטת הממשל. במציאות הפוליטית של ימינו, שר לא יכול לתכנן ולהשלים את התפקוד שלו. כתוצאה מכך באה אסטרטגיה של יחסי ציבור במקום של תכנון לטווח הארוך. הבעיה היא לא רק חוסר יציבות אלא בעיית המשילות שהיא הבעיה המרכזית. רוה"מ זוכה לאמון הציבור במהלך מו"מ הוא נאלץ לוותר על חלק משמעותי מהשקפות העולם שלו ולהיכנע למפלגות הסקטוראליות. הדבר פוגע בשוויון ההזדמנויות ובחירות האמיתית. הכוח השלטוני מבוזר, ואנחנו מגיעים למצב של ממשלות מנופחות. קשה מאוד לבצע משימות לאומיות ואנחנו מגיעים למצב ש-70% מהחלטות הממשלה לא מבוצעות. במערכת זו קשה לנהל ולשלוט כי מצבו של ראש הממשלה הוא מצב קשה. בלא השמעת הקריאה מצד הציבור - התיקון לשינוי השיטה לא יתחיל בקרב המפלגות".
מאיר דגן, יו"ר תנועת "יש סיכוי": "גם כשישנו נושא שמרבית האנשים במדינה תומכים בו כמו שוויון בנטל, אנחנו מגיעים לשבר כתוצאה מלחצים פוליטיים. המערכת הפוליטית שלנו מתפרקת מערכיה המוסריים ומיעודה האמיתי לשרת את מדינת ישראל. היום אנחנו מאחדים שורות ובאים עם מסר לציבור בישראל וקוראים לו להתאחד לשורותינו כי יש סיכוי לעצם קיומנו. המורכבות שהחברה הישראלית עומדת ביניהם, שסעים פנימים וחיצוניים, גורמת לכך שלא צריך לקדש גופים פוליטיים סקטוריאלים בלי להגיע לשיקוף רצון מרבית הציבור. אני קורא לכולם להתגייס למאמץ זה, האנשים עבדו קשה והגיעו למחנה משותף והם ראויים להערכה. כנראה יש סיכוי לעשות שלום עם איראן אם הצלחנו להגיע להסכמה בין חוקרים רציניים שנעשה עם רצון טוב, כשרון, הבנה של שעת הרגע הוא רגע מאוד קריטי. יציבות השיטה היא הנושא המרכזי, היום כתוצאה ממבנה קואליציוני מפלגות סקטוריאלות מכרסמות ביסודה של מדינת ישראל. יש לכך משמעויות בטחוניות, ממשלה המחויבת לענייני שלום ומלחמה ולא יכולה להיות שבויה בלחצים סקטוריאליים, גם מהבחינה הכלכלית - לפני חודש הציגו שהכל טוב איך לא זיהו סימנים מעידים לבעיה? היכולת לרכז דבק מאחד שיוצר אחדות מטרה בחברה הישראלית, עם מטען ערכי אמיתי היא מהותית מאוד לקיומה של מדינת ישראל, והיא נמצאת בסכנה קיומית".
אורי דורי, נשיא העמותה להעצמת האזרח: "להגיע למתווה משותף של 3 גופים נראה מסובך אבל הקושי האמיתי הוא שינוי השיטה. כדי להצליח להגיע לקונצנזוס להחלטות כלכליות צריך ממשל שיודע ויכול להוביל להחלטות כלכליות. קיימים כשלים רבים בישראל - סביב תחבורה, חשמל, חינוך וכיוצ"ב, כל מקבל החלטות מתנהל על ידי פזילה הצידה למה שקורה סביבו או שהתחלפותו היא מהירה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיטה שלא מתחשבת בחלש, בכלכלה, בשדרה המרכזית של הנושאים בנטל אלא מתחשבת בהחלטות הישרדות. יש להוביל ממשלה יציבה בעלת יכולת חשיבה לטווח הארוך".