נאמן משחק "פוקר יהודי"

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

הכנסת שברה שיא נוסף של בזיון כלפי שלטון החוק. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שיוצג על ידי המשנה לו, ובניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה, אישרה ועדת "חוקה חוק ומשפט" את הצעת החוק לשינוי בחירת נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים לקריאה שניה ושלישית. בצער, יש לקבוע כי ספק אם הוועדה ראויה לשאת את השם אותו היא נושאת. מכל מקום, פעילותה סותרת ערכי חוקה, חוק ומשפט.

במערכון קלאסי, משחק גיבורו של אפרים קישון, ארבינקא, "פוקר יהודי". לאחר שמסתבר לו שהוא מפסיד, הוא מכריז "פאגאט", ומסביר: "השחקן המצליח להודיע ראשון על פאגאט, זוכה בבנק בלי שים לב ליחס המספרים".

את הצעת החוק מקדם שר המשפטים נאמן. קולו היה לשון המאזניים כאשר החוק עבר בועדת השרים לענייני חקיקה. הוא גם החליט שלא להחזיר ההצעה אל שולחן דיוניה של וועדת השרים לענייני חקיקה לאחר שהוכנסו בה שינויים מהותיים. ההצעה מזכירה את אופן משחקו של  ארבינקא. זהו חוק לשינוי הכללים תוך כדי המשחק, לאחר שתוצאותיו לא מצאו חן בעיני הקואליציה.
בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים: שני שרים, שאחד מהם הוא שר המשפטים - יו"ר הועדה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני חברי כנסת, לפי הנוהג - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. שני נציגי לשכת עורכי הדין נבחרים - לפי חוק - בבחירות במועצה הארצית, ובהתאם לכך נבחרו שני נציגים בחודש נובמבר האחרון. אלא, שהרוב במועצה הארצית הוא אופוזיציוני ליו"ר הלשכה הנוכחי, דורון ברזילי, המקורב לשר המשפטים, ולפיכך נבחרו מי שאינם תומכיו של ברזילי ואינם אומרי "הן" של הממשלה. מכאן, על בסיס פרסונאלי ותלוי מצב בלבד (וכך גם לפי חוות דעתה של נציגת היועץ המשפטי לממשלה (!)) מבקשת הקואליציה לתקן את  האופן בו נבחרים נציגי הלשכה, באופן שיבטיח ליו"ר הלשכה או למי מטעמו מקום בוועדה לבחירת שופטים - וזאת באמצעות שינוי אופן הבחירה במועצה הארצית.

הנקודה הקריטית היא, שלפי נוסח הצעת החוק שעבר בוועדה, החוק כולל הנחיה כי הבחירות של נציגי הלשכה בוועדה ייערכו מחדש בתוך 30 יום, ובכך יבוטלו רטרואקטיבית תוצאות הבחירות הקודמות במועצה הארצית. חקיקה רטרואקטיבית כזו היא בל יראה ובל ימצא במדינת חוק.

מה בעצם המשמעות של הליך בחירה חוקי ותקין למהדרין - בחירת נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים שנערכה במועצה הארצית - אם כאשר תוצאותיו לא נראות לשר המשפטים או לכנסת, ניתן לשנותו בהינף יד, בחקיקה רטרואקטיבית? מהלך כזה של הדחת נציגים שנבחרו כדין פוגע קשות במהות הדמוקרטית של שיטת המשטר שלנו, שבסיסה כבוד לתוצאות בחירה דמוקרטית. כבוד כזה אינו מאפשר ביטולה של בחירה שהתנהלה כחוק - וזו משמעותה של הצעת החוק הנדונה. כבוד כזה מחייב לכבד את "כללי המשחק" שהיו בתוקף בעת הבחירות. אי שינוי כללי המשחק אחרי שהחל להתנהל הוא עניין של הגינות בסיסית ביותר, שאפילו ילדים קטנים מבינים.

מהלך זה מתווסף למהלך נוגד נוהג נוסף שביצעה הכנסת כאשר בחרה את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים. בתור "נציג האופוזיציה", הנבחר לפי נוהג חוקתי שקיים בעניין זה, בחרו רוב חברי הכנסת נציג, לא מן האופוזיציה הראשית או מן הגוש האופוזיציוני הגדול שמשמאל לממשלה, אלא מי שנמצא מימין לממשלת ימין, ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי. בכך הושם ללעג הנוהל הבא להבטיח שנציגי הכנסת ישקפו את העמדות המרכזיות השונות שלה. כך יוצא, כי כבר עתה יש לקואליציה, למעשה, ארבעה נציגים בוועדה. שיריון של אדם נוסף בוועדה לבחירת שופטים, אשר ישתייך ל"גוש" זה, ייתן לקואליציה רוב אוטומטי ובלתי מאוזן בוועדה. ניתן יהיה למנות שופטים בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון, שלא לפי שיקולים מקצועיים אלא לפי שיקולים פוליטיים. זו תכלית המהלך, בו טמונה סכנה חמורה ביותר למערכת השפיטה. בכל הקשור למינוי שופטים שאינם שופטי בית המשפט העליון יוכלו חבריה לפעול בוועדה ללא כל צורך להגיע להסכמות. גם לגבי מינויים לבית המשפט העליון, ייווצר חוסר איזון משווע בין הכוחות הפוליטיים לכוחות המקצועיים בוועדה.

מי שניהל את הישיבה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, ומי שהצביע בעד החוק, נהג בשרירות לב של מי שמתנכר ליסודות הבסיסיים ביותר של חוקיות והגינות. האם המופקדים על המשמרת הזו - יו"ר הכנסת, ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה - יאפשרו את המשך ההתדרדרות הכרוך באישור ההצעה?

קראו נייר עמדה בנושא