נמשכת הירידה באחוז הצעירים הרוצים להישאר בארץ - התעלמות מהתופעה או הסתרת עובדות
'רוסים' צעירים ומשכילים עוזבים את הארץ יותר מצברים ומחפשים עתיד טוב יותר במדינות המערב ובמדינות ברית המועצות לשעבר. במדינה מתוקנת תופעה כזאת אמורה להדאיג את מקבלי ההחלטות ולחייב אותם בטיפול מידי ועמוק. לא כך בישראל. התעלמות מכוונת או הסתרת עובדות בנוסח הסובייטי?!
בסקרי דעת קהל שעורך מרכז גוטמן נשאלות שאלות רבות בנושא הרצון להישאר בארץ. באחד המאמרים שהתפרסמו כאן באתר ניתחתי את תשובות הישראלים לשאלה: "האם אתה רוצה או לא רוצה לחיות בארץ בטווח הרחוק". נמצא שמיד לאחרי מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, הייתה ירידה ניכרת בשיעור הישראלים הצעירים שרצו להישאר בארץ. עם הזמן אמנם שונתה המגמה, אבל רק בקרב הוותיקים. בקרב צעירים שעלו ממדינות חבר העמים נמדדה למן שנת 2006 ירידה ניכרת בשיעורם של המשוכנעים ברצונם להישאר בארץ: מ-63% בפברואר 2006 ל-46% ב-2008. במאמר נכתב שממצא זה יש לקַשר עם התחושות הקשות של המהגרים שעזבו את ברית המועצות בשל היעדר ביטחון ויציבות, במטרה למצוא סביבה יציבה ובטוחה כאן בישראל. ואולם לחוסר רצונם של עולים רבים להישאר בארץ יש גם סיבות נוספות, ובהן דנו בהרחבה במאמרנו הקודם.
ממצאים אלה תואמים את הנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בהתבסס על נתוני הלמ"ס: "שיעור הירידה בקרב מי שעלו לישראל אחרי שנת 1989 גבוה בהרבה משיעורה בקרב העולים הוותיקים וילידי הארץ. רבים מהצעירים המשכילים בקרב העולים מחבר המדינות היגרו מישראל לארצות המערב. כיום יש תופעה נרחבת למדי של הגירה לרוסיה...". בין הקבוצות שנוטות לרדת מישראל מובחנים "עולים חדשים שלא השתלבו בארץ מבחינה תעסוקתית בשל אי-התאמה מקצועית לשוק העבודה בארץ. לפי המחקר של המשרד לקליטת העלייה, בקרב יורדים אלה [בולטת] קבוצת צעירים בעלי השכלה גבוהה בהשוואה לכלל העולים החדשים".נעמי מי-עמי, 'נתונים על הירידה מהארץ', מרכז המחקר והמידע, מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 27.07.2006
לכאורה התופעה ברורה: 'רוסים' צעירים ומשכילים יורדים מהארץ יותר מצברים, ומחפשים אחר עתיד טוב יותר במדינות המערב וברוסיה. במדינה מתוקנת תופעה כזאת והשלכותיה היו מדאיגות את מקבלי ההחלטות ודורשות מהם טיפול מידי בשורש הבעיה. אך לא בישראל.
ב-5 באוקטובר 2008 שודרה בערוץ ישראל+ (ערוץ ישראלי בשפה הרוסית) כתבה ובה צוטטו אחדים מהממצאים שלנו. מחבר הכתבה הציג את הבעיה כחמורה ביותר, ובין היתר ראיין חייל קרבי שהחליט לעזוב את הארץ לאחר מלחמת לבנון השנייה. לדיון באולפן הוזמנו נוסף על עיתונאי הערוץ גם חברת הכנסת מרינה סולודקין ודובר הסוכנות אלכס סלסקי. הדיון התנהל על פי הכללים הסובייטיים הקלסיים, ולפיהם במטרה להסתיר את העובדות כל הכלים כשרים, אפילו רמייה גלויה. הנה ציטוט אחד, של דברים שאמרה סולודקין: "לפי הנתונים הרשמיים, הירידה מהארץ בקרב העולים מברית המועצות קטנה בהרבה מזאת שבקרב הוותיקים. זאת עובדה שקיימת כבר הרבה מאוד שנים... ולחייל בכתבה הייתי אומרת שבואו נדבר איתו כאשר הוא יחיה כמה שנים במדינה המערבית שלו...". התוכנית כולה התנהלה ברוח זו. הדוברים התבססו על הנתונים המופרכים של סולודקין ודיברו על ישראלים שחולמים לחזור הביתה למדינתנו הנפלאה לאחר שלא החזיקו מעמד בחו"ל.
דיון סובייטי מסוג זה יוצר בעיה קשה ביותר בקרב העולים שהגיעו לישראל בשנות התשעים. נציגתם הרשמית בכנסת, שמעוניינת להיות שרת הקליטה ויודעת היטב את עומק הבעיה מהנתונים המוצגים לה בוועדת הקליטה, מסתירה בכל מחיר את העובדות האמִִתיות, וכך עושה גם נציג הסוכנות היהודית, שתפקידו הרשמי לשכנע את זכאי העלייה לבוא לישראל. יתרה מזאת, גם ערוץ הטלוויזיה היחיד שאמור לייצג את העולים תומך בהסתרת הבעיה, מציג אותה באור מעוות ומדבר על האחווה הישראלית במקום לעסוק בחיפוש אחר פתרונות.
מי שנחשף היום לאווירה בקרב ה'רוסים' הצעירים בוגרי הפקולטות היוקרתיות בארץ, מגלה שהיא דומה מאוד לזו שהייתה בקרב הוריהם בתחילת שנות התשעים ברוסיה. הצעירים מדברים על הגירה למערב, מעודדים זה את זה וחולקים ביניהם מידע. זו המציאות. ואולם בתודעתם הסובייטית של הפעילים האחראים על גורלם של מאות אלפי העולים נטמעה עמוק הנוסחה ש'אין צורך לפתור בעיות אם אפשר להסתיר אותן'. כיצד בדיוק ניתן לצפות שבעיותיהם של עולי שנות התשעים בתחומי התעסוקה, הדיור, הפנסיה והיחסים עם הוותיקים ייפתרו, כאשר הן מקבלי ההחלטות דוברי הרוסית והן התקשורת אינם מעוניינים לחשוף לציבור את הנתונים האמתיים ולומר בקול רם שבשל בעיותיהם של העולים רבים מהם עוזבים את ישראל, ללא קשר לאהבתם את המדינה והיכן שירתו בצבא.
בחודשים הקרובים מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה מתכנן לערוך סקר חדש שיוקדש לעליית שנות התשעים בישראל. אחת ממטרות הסקר לחשוף את התחושות והחששות של ציבור העולים. חבל שרבים שכבר ירדו מהארץ לא ייכללו במדגם הנשאלים.