כך אין מקבלים החלטות גורליות: על התיקונים המוצעים לתקנון עבודת הממשלה ועל הקשר (האפשרי) שלהם למהלך צבאי באיראן

בימים האחרונים מתרבים הפרסומים על כוונתם של ראש הממשלה ושר הביטחון להוביל בקרוב מהלך מנע צבאי באיראן במטרה לבלום את תכנית הגרעין שלה. במקרה או שלא במקרה, אישרה עתה הממשלה הצעה הכוללת שינויים בתקנון עבודתה. קרמניצר צור סבורים כי כמה מהתיקונים אינם ראויים.

בימים האחרונים מתרבים הפרסומים העוסקים בכוונתם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון להוביל בזמן הקרוב מהלך מנע צבאי באיראן במטרה לבלום את תכנית הגרעין שלה. במקרה או שלא במקרה, אישרה עתה הממשלה הצעה הכוללת שינויים בתקנון עבודתה. שינויים אלו עשויים להקל על השניים את קבלת החלטה בעניין המהלך אם הוא אכן יעלה על שולחן הממשלה. אנו סוברים כי כמה מהתיקונים המוצעים אינם ראויים, וזאת לא רק בהקשר של קבלת החלטה על ביצועם של מהלכים צבאיים.

לפי אחד התיקונים שאושרו, ראש הממשלה רשאי לעכב את ביצועה של כל החלטה המתקבלת על ידי מליאת הממשלה או על ידי ועדת שרים ולהביאה להצבעה שוב ושוב - עד אשר תושג התוצאה הרצויה בעיניו. הצעה נוספת שהתקבלה קובעת כי מסגרת הזמן העומדת לשם עריכת משאל טלפוני בקרב השרים כדי לקבל החלטה בנושא מסוים מחוץ לישיבותיהן של הממשלה ושל ועדותיה היא שתים עשרה שעות, אם זכתה ההצעה הנידונה לתמיכת רוב חברי הממשלה. ראש הממשלה רשאי לקצר מועד זה או להאריכו.

חוט השני המחבר בין התיקונים הללו הוא הגדלה ניכרת של העוצמה המופקדת בידי ראש הממשלה על חשבון שאר חבריו לממשלה. זאת בתואנה כי יש להגביר את יכולתם של הרשות המבצעת ושל העומד בראשה למשול. ספק אם מגמה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשטר הפרלמנטרי של מדינת ישראל, שבו ראש הממשלה הוא ראשון בין שווים. נוסף על כך, ההצעה לאפשר עריכת משאל טלפוני בקרב חברי הממשלה בתוך זמן קצר יותר אכן מקטינה את הסיכוי לשינוי הצבעתם של השרים.  עם זאת עלול להיווצר מצב שבו החלטה עקרונית תתקבל ללא דיון מקדים ומעמיק במשמעויותיה ובהשלכותיה הצפויות.

בהקשר של ביצוע מהלך צבאי לשם בלימת תכנית הגרעין האיראנית, טענּו במאמר קודם כי לנוכח ההשלכות רחבות ההיקף הצפויות להיות לו, על הממשלה כולה לקבל החלטה בנידון - לא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; קל וחומר - לא ראש הממשלה ושר הביטחון לבדם. זאת בהתאם לסעיף 40(א) לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת ממשלה".

על כן, קודם להחלטה, שומה על מליאת הממשלה לקיים דיון בנושא כדאיות המהלך ובהשלכותיו הצפויות בהיבט הביטחוני-צבאי, בהיבט המדיני ובהיבטים פנימיים - מוכנות העורף, מצב המשק הישראלי, ההשפעות עליו וכדומה. בדיון זה על חברי הממשלה לשמוע לא רק את דעותיהם של הרמטכ"ל, של מפקד חיל האוויר, של ראש אמ"ן ושל מפקד פיקוד העורף, אלא בין השאר גם את דעותיהם של ראש המל"ל, של ראש המוסד, של ראש השב"כ, של המפכ"ל, של נגיד בנק ישראל ושל מנכ"ל משרד החוץ.

אנו מקווים שאיננו חושדים בכשרים, אך קיים חשש שייעשה ניסיון להשיג את אישור הממשלה בלי שהיא תקיים הליך משמעותי של בירור הסוגיה וליבון מעמיק ונוקב של החלופות השונות ושל תועלתן ומחיריהן מבחינת כל ההיבטים ובטווחי זמן שונים - צורך שעליו הצביעה ועדת וינוגרד. שום תיקון בתקנון עבודת הממשלה לא יוכל לפטור את חברי הממשלה - כל אחד ואחת מהם - מחובה בסיסית של שקילה יסודית ואחראית של הסוגיה. שום תיקון בתקנון עבודת הממשלה לא יפטור את ראש הממשלה מהחובה לדאוג שההחלטה תתקבל רק לאחר הליך ראוי. כגודל ההשלכות של ההחלטה כך עובי ההליך שבו היא אמורה להתקבל.