פסילת רשימות

ביום 12 בינואר 2009 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות. מרדכי קרמניצר רואה בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. לפניכם שני מאמרי דעה היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו וכן נייר עמדה בנושא.

פסילת הרשימות הערביות- מאת מרדכי קרמניצר 

אם מחפשים הוכחה להתדרדרותה של הפוליטיקה הישראלית, באה ועדת הבחירות המרכזית בהחלטתה לפסול את המפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל מהשתתפות בבחירות לכנסת, וסיפקה אותה, ובגדול.

זה זמן חותר הימין הישראלי – במגוון דרכים – לסלק את הרשימות הערביות מן הכנסת. הצטרפותם של מה שמכונה "מרכז" ו"שמאל" למהלך זה מעידה עד כמה התדלדלה תפיסת הדמוקרטיה בלב הציבוריות היהודית בישראל, ועד כמה קלת ערך הזכות לבחור ולהיבחר בעיני הרוב הפוליטי היהודי.

לפסילת רשימה בשל אי-קבלתה את ישראל כמדינה יהודית, אין שום קשר לרעיון של "דמוקרטיה מתגוננת". הדמוקרטיה רשאית להתגונן מפני אויבי הדמוקרטיה ומפני אויבי המדינה החותרים תחת עצם קיומה, ואולם רשימה שמבקשת לשכנע את אזרחי ישראל, בדרכי שלום, לזנוח את תפיסת המדינה כמדינת הלאום של היהודים ולהחליפה בתפיסה אחרת, למשל של מדינת כל אזרחיה, איננה נופלת בגדר אף אחד מאלה. הנאמנים לרעיון הציוני, ואני בכללם, רשאים להתנגד בכל תוקף לתפיסה כזאת; אך מי שהמחויבות לדמוקרטיה מופנמת בקרבו, חייב להגן, גם בחירוף נפש, על זכותם של בעלי ההשקפה האחרת ליתן ביטוי לעמדתם. אם חפצה ישראל לשמור על אופייה הדמוקרטי, אין מנוס מהתייחסות כפולה כזאת. אם חפצה ישראל בקיומו של שיח עם הערבים הישראלים, במובחן מיחסים שמבוססים על כוחניות ועלולים לגלוש לאלימות, חייבים להקשיב גם לקולות הקשים הבאים מקרב מיעוט מקופח שהביטוי "מדינה יהודית" הוא מבחינתו גורם ומקור להפליה.

לנוכח עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה גם ברור שהעילה של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור כבסיס לפסילת הרשימות, אין לה על מה להסתמך. פסילת הרשימות אינה מתיישבת גם עם היותה של ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי. אבות התנועה הציונית ראו לנגד עיניהם חברה פתוחה וסובלנית, סובלנית גם כלפי עמדות מרגיזות ומקוממות. הם ראו ביחסם של היהודים לערבים החיים בקרבם מבחן מוסרי עליון למדינה היהודית, ומבחינה זו פסילת הרשימות הערביות היא גם בגידה ברעיון הציוני. היא ביטוי עז של חולשה, חוסר ביטחון עצמי ופחד בלתי רציונליים, והיא ממיטה חרפה על ישראל.

ההסדר הקיים בישראל, המעניק לגוף פוליטי את הסמכות לפסול רשימות, חריג בנוף הבינלאומי ולוקה בכשל של ניגוד עניינים מבני. גם אם יציל בג"ץ את הדמוקרטיה הישראלית מעצמה, תיוותר החלטתה של ועדת הבחירות כתעודת עניות לדמוקרטיה שלנו. שום דבר לא ימחוק את  שלילת הלגיטימיות של השתתפות פוליטית של ערבים בבחירות לכנסת, שמתבטאת בניסיונות חוזרים ונשנים לפסול רשימות ערביות.

לחצו כאן לקריאת מחקר המדיניות: פסילת רשימות העוסק בנושא זה

פסילת המפלגות הערביות מהתמודדות בבחירות- מאת רועי קונפינו 

אתמול החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות לכנסת השמונה עשרה. החלטה זו נוגעת בשאלה חוקתית מהותית: מחד גיסא ניצבים העקרונות הדמוקרטיים הבסיסים ביותר – הזכות לבחור ולהיבחר, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה ומוגנים בחוק יסוד הכנסת; ומאידך גיסא נמצאת זכותה של חברה להתגונן מפני סכנות קיום, רעיון המוכר גם כדוקטרינה של הדמוקרטיה המתגוננת. מעבר למורכבות הכללית של פסילת מפלגות, פסילת מפלגות ערביות בישראל היא עניין בעייתי עוד יותר, שכן אין מדובר בשלילת זכותו של פרט פלוני לבחור או להיבחר, אלא בשלילת זכותו של ציבור שלם, הציבור הערבי, לייצוג בכנסת.

ההחלטה של ועדת הבחירות צפויה לפגוע פגיעה קשה ביותר בייצוג המגזר הערבי בכנסת – מנהיגים ערבים מרכזיים, כגון אחמד טיבי וטלב א-סאנע (רע"מ-תעל) וג'מאל זחאלקה (בל"ד), לא יוכלו להתמודד בבחירות. צעד כזה עלול להיתפס בציבור הערבי כדחיקה שלו אל מחוץ לפוליטיקה הישראלית. לראיה, ח"כ ואסל טאהא, יושב ראש בל"ד, כבר הכריז שהמפלגות הערביות שוקלות להחרים את הבחירות. התוצאה תהיה ניתוק הערבים מהפוליטיקה הישראלית, דבר שיביא לפגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. מעבר לכך, מניעת התמודדותן של המפלגות הערביות גם צפויה להקים על מדינת ישראל ביקורת בין-לאומית לא מבוטלת ולשים את ישראל בעיני העולם בקטגוריה אחת עם דרום אפריקה של משטר האפרטהייד, אשר מנעה את התמודדותה של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני בראשות נלסון מנדלה בבחירות. לבסוף, ישנו חשש גדול שמניעת השתתפותו של הציבור הערבי בהליך הדמוקרטי רק תוביל להקצנה בעמדות ותדחף גורמים שונים בשולי החברה הערבית לפעול באמצעים מסוכנים הרבה יותר, כגון מאבק מזוין.

לפי חוק יסוד: הכנסת, החלטת הפסילה של ועדת הבחירות טעונה אישור של בית המשפט העליון. עמדתנו היא שבית המשפט העליון צריך לבטל את החלטתה של ועדת הבחירות ולקבוע כי הרשימות הערביות רשאיות להתמודד בבחירות. פסילת מפלגות צריכה להיות אמצעי אחרון – נשק יום הדין של מדינה דמוקרטית. המקרים היחידים המצדיקים פסילה של מפלגות הם כאשר הן מתנגדות לקיומה של מדינת ישראל או לקיומו של משטר דמוקרטי בישראל. גם במקרים שמחליטים להפעיל את סנקציית הפסילה בהקשרים הללו, ראוי להפעיל אותה בצורה מידתית, ופסילת המפלגה כולה היא צעד לא מידתי. אם ישנן ראיות קונקרטיות, פסילת מתמודד היא אפשרות עדיפה בהרבה.

גם אם רוב רובם של האזרחים היהודים במדינת ישראל אינם מסכימים עם עמדותיהן של מפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל, חשוב לזכור כי מפלגות אלו מייצגות חלק רחב מאוד בציבור הישראלי. אסור לתת לשאון תותחי המלחמה למנוע מאתנו לראות את הפגיעה האנושה בערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר שפסילת התמודדותן של מפלגות אלו תגרום. אסור למנוע את התמודדותן של המפלגות הערביות.

לחצו כאן לקריאת מחקר המדיניות: פסילת רשימות העוסק בנושא זה