פרדה מן המפד"ל

ב-18 בנובמבר התכנסה הוועידה של המפלגה הדתית-לאומית (מפד"ל) והצביעה בעד פירוק מוסדות המפלגה והתמזגותה של המפד"ל אל תוך מפלגת הימין החדשה שקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בכך נעלמה מהמערכת הפוליטית אחת המפלגות הוותיקות ביותר.

המערכת המפלגתית בישראל היא אחת המערכות הדינמיות ביותר הקיימות בעולם הדמוקרטי. מאז נוסדה מדינת ישראל זכו לייצוג בכנסת עשרות רשימות, וניכר כי המערכת נמצאת כל הזמן בתנועה כתוצאה מהקמת מפלגות חדשות, מיזוגים בין מפלגות קיימות ופיצולים מפלגתיים. אם נשווה, למשל, את הרשימות שנכנסו לכנסת השבע עשרה (2006) לרשימות שנכנסו לכנסת התשיעית (1977) נגלה כי רק הליכוד, המפד"ל וחד"ש שרדו בשמותיהן המקוריים. באחרות, כגון המערך, אגודת ישראל ורצ התרחשו גלגולים פוליטיים: המערך נפרד לחלקים שונים (מפלגת העבודה ומפ"ם), אגודת ישראל מיוצגת בתוך רשימת יהדות התורה, ורצ הייתה לאחת מהחברות המייסדות של מרצ. אם נרחיק עד לבחירות לכנסת הרביעית (1959) נגלה כי המפלגה היחידה ששמרה על שמה וייצוגה בכנסת היא המפד"ל. היעלמותה מהמפה הפוליטית היא אפוא ציון דרך בהיסטוריה המפלגתית של ישראל.

המפד"ל נוסדה ב-1956 כתוצאה מאיחודן של שתי המפלגות שייצגו את הציונות הדתית: המזרחי והפועל המזרחי. המפד"ל, כמו המפלגות שחברו לייסודה, השתתפה בממשלות בהנהגת מפא"י ולאחר מכן בראשות המערך. במשך שנים הייתה המפד"ל מהשותפות הקבועות של מפלגת השלטון ושיתוף הפעולה שלה עמה זכה לכינוי 'הברית ההיסטורית'. המפד"ל הייתה שותפה למדיניות הכלכלית של מפא"י ועד למלחמת ששת הימים אף צידדה במדיניות הביטחון שלה. המפד"ל נחשבה מפלגה מתונה ביותר בתחום המדיני-ביטחוני. המגמה השתנתה בעקבות מלחמת ששת הימים, כאשר רבים בחוגי המפלגה (בעיקר בסיעת 'הצעירים') אימצו את רעיון ארץ ישראל השלמה. המפד"ל התמקמה מחדש באגף הימני של מערכת המפלגות, התנגדה לוויתורים טריטוריאליים והייתה מהתומכים המובהקים בהקמת יישובים בגולן ובשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. בשלהי 1976 הגיעה לקצה 'הברית ההיסטורית', לאחר שראש הממשלה יצחק רבין פיטר את שרי המפד"ל בשל הימנעותם בהצבעת אי-אמון בממשלה. בבחירות 1977 התייצבה המפד"ל לצדו של הליכוד והייתה חלק מגוש הימין-דתיים לאורך כל שנות השמונים.

שנות השמונים סימנו גם את תחילת היחלשותה האלקטורלית של המפד"ל. ממפלגה מרכזית, לעתים השלישית בגודלה בכנסת, היא נהפכה למפלגה קטנה, בעודה מאבדת חלקים מקהל המצביעים המסורתי שלה למפלגות ימין אחרות ולכוח העולה של ש"ס. למעט התאוששות זמנית בבחירות של 1996 לא הצליחה המפד"ל לשחזר את הישגיה מהעבר.

*בבחירות של 2006 התמודדה המפד"ל ברשימה משותפת עם האיחוד הלאומי. הרשימה זכתה בתשעה מושבים, מהם שלושה בלבד למפד"ל.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה אף עלה חשש שהמפלגה תתקשה לעבור את אחוז החסימה, ומתוך רצון לשפר את סיכוייה ולזכות בהשפעה רבה יותר במסדרונות הכנסת חברה המפלגה לרשימת האיחוד הלאומי. שיתוף פעולה אלקטורלי זה מהווה את הבסיס למפלגת הימין החדשה שקורמת עור וגידים בימים אלו, מפלגה שעדיין מחפשת שֵם. המפד"ל, מפלגה בעלת היסטוריה ארוכה, ככל הנראה סיימה את תפקידה והיא מצטרפת לרשימה ארוכה של מפלגות שנעלמו ממפת המפלגות והתמזגו במפלגות חדשות.

מקורות

דון-יחיא, אליעזר, 1981. 'יציבות ותמורות במפלגת מחנה: המפד"ל ומהפכת הצעירים', מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, 14, עמ' 25–52.

כהן, אשר, 2005. 'הציונות הדתית והמפד"ל בבחירות 2003', בתוך אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל: 2003, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 277–309.

שלג, יאיר, 2000. הדתיים החדשים: מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, ירושלים: כתר.