מאמר דעה

חרדים לחרדים

29 במאי 2010 | מאת: ד"ר חיים זיכרמן

כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010

תבות ענק בישרו לאחרונה, בריטואל קבוע החוזר על עצמו אחת לזמן מה, על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. הן דיווחו שהאוכלוסייה החרדית משכילה פחות (רק 9.5% בעלי תעודת בגרות); עובדת פחות (43% בלבד משתתפים בשוק העבודה); מרוויחה פחות (6,100 ש"ח בממוצע לחודש).

הכתבות הללו נכתבו בעקבות פרסום מחקר שעשה מנהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, המעלה ממצאים רבים וחשובים על התעסוקה במגזר החרדי.

עיון במחקר מעלה כי הקושי התעסוקתי במגזר החרדי נובע משני כשלי שוק מרכזיים: האחד - ההיצע. יכולת ההשתלבות של הציבור החרדי במקצועות החופשיים נמוכה, וחרדים מעטים מציעים את מועמדותם לתפקידים מקצועיים; האחר - הביקוש. אין כמעט נכונות להעסיק חרדים בשוק התעסוקה הכללי.

המחקר אינו מביא בחשבון את הנתון הפנטסטי הזה: כחמשת אלפים חרדים לומדים בשנת הלימודים הנוכחית במסגרת אקדמית כלשהי. אלפי חרדים, נשים וגברים, חסידים, ספרדים וליטאים, אברכי משי לצד הורים לילדים, יושבים בכיתות דחוסות ולומדים משפט חוקתי או סטטיסטיקה תיאורית. משנתו של הרברט הארט או תורתו של בלז פסקל.

לימודים אקדמיים הם הטרנד החרדי העכשווי: משפטים, מנהל עסקים, מחשבים, ייעוץ סוציאלי, ראיית חשבון, כלכלה, פסיכולוגיה ועוד - בפקולטות ייעודיות (כדוגמת הקמפוס החרדי בקריית אונו) ובפקולטות הפתוחות לכלל הציבור (כדוגמת האוניברסיטה הפתוחה). הקהילה החרדית מצאה את הדרך לדלג על משוכת תעודת הבגרות החסרה. ההנהגה החרדית - הדומיננטית כל כך - אינה יוצאת כנגד התופעה. חלק מהרבנים אף משבחים אותה בחדרי חדרים.

כל המקצועות המוזכרים הם מקצועות יישומיים, המאפשרים השתלבות כמעט מידית בשוק העבודה הדורש התמחויות ספציפיות. מדי שנה בשנה יוצאים אלפי צעירים חרדים לשוק התעסוקה ובידיהם תואר ראשון מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, המאפשר את שילובם במקצוע מכובד ומתגמל. מדובר בתופעה שאין לה אח ורע בהיקפה. אחוזי הצמיחה האקדמית בציבור החרדי עצומים. ההיצע - שאינו קיים על פי המחקר - הולך וגדל. המהפכה כבר כאן.

בטרם נתריע השכם והערב על אי-השתלבותה של החברה החרדית בשוק התעסוקה המקומי, יש לבדוק אם הסובלנות הישראלית מאפשרת את העסקתה. אם הביקוש מותאם להיצע.

סטודנט שלי למשפטים שזו לו השנה השלישית ללימודיו, חסיד ויזניץ בעל זקן ולבוש חרדי, סיפר לי כי כשהגיע לראיון התמחות באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בתל אביב, הפטירו כלפיו בדלפק הכניסה - "אנחנו לא מעוניינים לתרום". ואם זה מפתיע, על אף הצטיינותו בלימודים הוא לא התקבל להתמחות במשרד.

המחקר שערך משרד התמ"ת מעלה כי רק 8% מהחברות הישראליות מעסיקות חרדים. בחוץ לארץ, אגב - בניו יורק ובלונדון - השיעור גבוה לאין ערוך (בהתאמה לשיעורם באוכלוסייה כמובן).

במחקר ניסו המעסיקים לדרג את הסיבות האפשריות לאי-העסקת עובדים חרדים בעסק. מרבית המעסיקים הסכימו כי הסיבה אינה ההשכלה והכישורים הנדרשים לעבודה בבית העסק (88.4%), והתשובה הפופולרית ביותר הייתה "בשנים האחרונות לא הגיעו מועמדים חרדים לעבודה" (95%).

נתון זה מצביע על הנתק התעסוקתי בין חרדים לחילונים. כיום חרדים שסיימו את מסלול הלימודים בהצלחה שאינה נופלת מזו של מועמדים אחרים בעלי אותה ההכשרה מצליחים לעבוד רק In House, במקום שבו הם לא נראים נטע זר. עשרות משרדי עורכי דין פועלים בבני ברק, ויושבים בהם מאות עורכי דין חרדים. אליהם מצטרפים לא מעט רואי חשבון, מהנדסים ובעלי מקצוע אחרים. חבר שלי, יועץ השקעות העובד באחד מסניפי בנק גדול בשכונה חרדית, המרוחק שעת נסיעה מביתו, סיפר לי כי הבנק דחה את בקשתו להציבו בסניף תל אביבי. ההנמקה לא הייתה משכנעת.

האם המעסיקים החילונים אכן מגלים פתיחות בכל הנוגע להעסקת חרדים אקדמאים העומדים בדרישות המקצועיות של בית העסק? האם הדעות הקדומות על החרדים התפוגגו, לפחות כפי שאירע לדעות קדומות כלפי אוכלוסיות מיעוט אחרות? 94% מהמעסיקים סבורים כי החרדים אינם משתלבים בבתי העסק בשל אי-הפרדה בין גברים לנשים. אי-אפשר לבטל טענה זו במחי יד, אך רק ל-47% מהחרדים שנשאלו זה היה הגורם החשוב ביותר. פחות ממחצית. גם למחצית האחרת, המוטרדת מעירוב המינים, אפשר למצוא בקלות יחסית פתרונות יעילים, אך זה דורש רצון ואכפתיות.

התבטאויותיו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ושל חבריו לתנועת המרי על החרדים המטפחים בורות הן שגויות ואינן מחזקות את השתלבותם של החרדים בשוק התעסוקה. להפך, הן מחדדות את הפערים והשונות (הלא רלוונטית), וכך מצמצמות את הביקוש ובולמות את המהפכה שחולדאי וחבריו מבקשים לחולל.

אי-אפשר להתעלם מהקשיים בדרך להשמה והטמעה של המגזר החרדי בשוק התעסוקה הישראלי, אולם על שוק העבודה המקצועי לבדוק אם אכן נפתחת הדלת, אם מושטת היד. נראה כי האוכלוסייה החרדית עושה את מהפכת ההיצע שלה. בשקט בשקט, אך בגאון ובתנופה. כל שנדרש מן החברה הישראלית הוא לפתוח לה את הדלת להשתלבות.

עו"ד חיים זיכרמן הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, מרצה בקריה האקדמית אונו וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.