דמוקרטיה ליהודים בלבד: משאל העם כמשל

 ממצאי מדד הדמוקרטיה 2013 צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו. מתברר שרוב אזרחי ישראל היהודים סבורים שדמוקרטיה אינה אלא "שלטון הרוב". יתרה מכך מתברר שלא כל רוב זוכה ללגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית. רק רוב יהודי.

התמונה באדיבות Shutterstock

חלק ניכר מאזרחי ישראל היהודים אינם סובלניים דיים כדי להפנים עיקרים דמוקרטיים נוספים, דוגמת ההבנה שהדמוקרטיה היא שלטון רוב המכבד ומבטיח את זכויות המיעוט ודוגמת ההכרה שהרוב בדמוקרטיה אינו בהכרח קטגוריה קבועה המבוססת על מוצא אתני, אלא רוב קונצנזואלי המושתת על הסכמה מורכבת בין פרטים לבין קבוצות בחברה. גם התפיסה שמדובר בשיטת משטר, שערך השוויון הוא נר לרגליה, וגם והרעיון שדמוקרטיה פירושה שלכל אזרח הזכות להשתתף בתהליך יצירת החוקים וקבלת ההחלטות – לא הגיעו לאוזניהם. ממצאי מדד הדמוקרטיה מעלים כי 49% מהציבור היהודי סוברים שליהודים מגיעות זכויות רבות יותר מאשר ללא יהודים. גם בהקשר הסוגיה בידי מי הסמכות להכריע בנושאי ביטחון נמצא שבקרב היהודים 67% סוברים שסמכות זו שמורה לרוב היהודי בלבד.אם כי מדובר בירידה בהשוואה לשנים קודמות. למשל ב-2010 סברו כך 83%.  עמדה דומה מתגלה גם כאשר מדובר בהכרעות כלכליות (57%) (מדד הדמוקרטיה, 2013, עמ' 75–80, 132).  

לרוב היהודי אין סובלנות כלפי כל "הַבְלֵי" הדמוקרטיה הללו. בעיקר לא למי שמגדיר עצמו חרדי או דתי-לאומי (כולל חרד"לי). שכן הממצא המדאיג והעקיב ביותר בכל שנות מדד הדמוקרטיה הוא שמידת הדתיות ניצבת ביחס הפוך למידת התמיכה בערכים דמוקרטיים.גם מחקרים אחרים מצאו קשר הפוך בין מידת הדתיות לבין התמיכה בערכים דמוקרטיים. ראו למשל דוח מרכז גוטמן לסקרים "יהודים ישראלים – דיוקן", פרק רביעי. ראו בהקשר זה גם מאמרו של יאיר שלג, הערות לסדר / על דתיים ודמוקרטיה.  הפילוח על פי דתיות מבהיר שככל שאתה דתי יותר, כך יש סיכוי רב יותר שתתמוך הן ב"העדפה מתקנת" ליהודים והן בהדרת לא יהודים מתהליכי קבלת ההחלטות. מדובר אפוא בדמוקרטיה ליהודים בלבד. תרתי דסתרי.

העמדות בנושא משאל עם חושפות את פרצופה העגום של הדמוקרטיה הישראלית ואת השיח הגזעני, הלובש אִצְטְלה דמוקרטית בהקשר של משאל עם. ממצאי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2013 מלמדים כי התמיכה בקיום משאל עם בקרב קבוצות מסוימות מותנית בשאלה איזה עַם שואלים. רוב המסורתיים, הדתיים והחרדים תומכים בקיום משאל עם ליהודים בלבד, במקרה של הסכם שלום שיכלול נסיגה מהשטחים. בקרב אלה המגדירים עצמם דתיים-לאומיים (גם חרד"לים) רק רבע תומכים בדרך דמוקרטית לקבלת הכרעה, כלומר שימוש במשאל עם של כלל האזרחים, ואילו השאר מחזיקים בעמדות לא דמוקרטיות: 41% תומכים במשאל עם ליהודים בלבד; 18% סוברים שפוסקי הלכה או רבנים צריכים להכריע; ו-12% סוברים שאין בנמצא אדם שבידיו הסמכות לקבל החלטה כזאת. החרדים מעדיפים את פוסקי ההלכה (44%) או משאל עם ליהודים בלבד (31%). בסך הכול בקרב הציבור היהודי כמעט שליש (30.6%) תומך בקיום משאל עם ליהודים בלבד (מדד הדמוקרטיה 2013, 98–100). במדד השלום שפורסם זה מכבר הגיע שיעור התומכים בקרב היהודים במשאל עם ליהודים בלבד ל-49% (מדד השלום, יולי 2013).

יש לשים לב שדווקא בעבור הערבים, וגם בעבור יהודים חילונים, משאל עם לאישור הסכם שלום בקרב כלל האזרחים נתפס כערוץ המועדף לקבלת ההכרעה: 45% מהערבים ו-36% מהיהודים החילונים תומכים במשאל עם כמקור הסמכות לאישור הסכם שלום, שיכלול נסיגה מהשטחים (מדד הדמוקרטיה 2013, 2013, עמ'  100). ואכן, ניכרת תמיכה גורפת מצד הערבים במשאל עם לאישור הסכם שלום עם הפלסטינים  –72% (מדד השלום, יולי 2013). ככל הנראה, משאל עם נתפס בעיני הציבור הערבי כהזדמנות להטביע את חותמו על תהליך היסטורי במדינת ישראל. ואכן, "הקול הערבי" במשאל עם עשוי להיות מכריע יותר מהייצוג הערבי בכנסת. עם זאת אפשר שתוצאותיו של משאל עם, שבו יכריע "הקול הערבי", לא יהיו מקובלות כלגיטימיות על ידי שליש מהציבור היהודי לפחות שסבור שרק ליהודים הזכות להכריע. למצב כזה עלולות להיות השלכות שליליות על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.

התומכים במשאל עם בקרב  אנשי הימין וגם בקרב הדתיים קושרים את מנגנון משאל העם לתוצאה המקוּוה מבחינתם – דחיית כל הסכם עם הפלסטינים. כך למשל עולה מדבריו של ח"כ יריב לוין, מיוזמי הצעת חוק יסוד: משאל עם: "אני משוכנע שהעברת ההכרעה לעם היא הדרך הטובה ביותר לשמור על שלמותה של הארץ. אני בוטח בעם הזה [ההדגשה שלי – ד"ב] שלא ייתן את ידו לכל ויתור על שטחי מולדת". אולם נדמה שחלק מחברי הכנסת וגם שליש (ואולי אפילו מחצית לפי מדד השלום) מהציבור היהודי מתכוונים בגלוי או בסמוי שבמשאל העם יכריע הרוב היהודי. אולם על אף דלות הדמוקרטיה במדינת ישראל, הרי אין לדמיין שחוק יסוד משאל עם יִקְבע כי במשאל ישתתפו רק תושביה היהודים של מדינת ישראל. חוק כזה לא ייתכן במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית. ואכן נוסח הצעת החוק קובע שכל מי שרשאי להצביע בבחירות לכנסת יורשה להשתתף במשאל העם. לפיכך תומכי הדֶּמֶה במשאל עם, דהיינו אלה החפצים לאמצו בתנאי שתוצאותיו יעלו בקנה אחד עם עמדתם, צריכים להביא בחשבון כי ייתכן שהם חותרים תחת מטרתם בהביעם תמיכה נלהבת בשימוש בו.  

העמדות בנושא משאל העם ממחישות עניין עקרוני: אמצעי דמוקרטי כמו משאל עם עלול להפוך לכלי לא דמוקרטי בעליל בהקשר של תרבות לא דמוקרטית. כמו כן מתברר, פעם נוספת, שהדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה על תנאי, וכי רק כל עוד קיים רוב יהודי תיראה ישראל דמוקרטית. למראית עין לפחות.