מחשבות לחג פורים

| מאת:

בפורים ילדים מתחפשים לאסתר בשמלות מתקתקות ואבירים מושיעים. אולי כדאי שגם אנו, המבוגרים, נמצא את העוצמה של המלכות אשר מתחבאת בתוכנו וניקח את האחריות לתקן מציאות פגומה שמתנהלת סביבנו?

התמונות באדיבות Shutterstock

התמונות באדיבות Shutterstock

אחד מרגעי השיא בסיפור מגילת אסתר הוא הרגע שבו מרדכי ידע שנחתמה הגזרה. הוא קורע את בגדיו ולובש בגדי תענית ואבל, יוצא בתוך העיר וזועק זעקה גדולה ומרה.

אחרי קריעת הבגדים מתחיל מרדכי להנהיג את המאבק הדיפלומטי נגד גזירת ההשמדה. הכתובת הראשונה למאבק היא בת דודתו השוכנת נטולת דאגות בארמון המלכות. כשהיא שומעת על קריעת הבגדים ויציאתו של מרדכי בלבוש שק – היא ממהרת לשלוח לו בגדים חדשים: ההצגה חייבת להמשך.

הוא מנסה לומר לה שצריך להציל את עמה והיא מתנצלת ואומרת "אני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלשים יום". ואז אומר מרדכי את המילים הבאות:

"רווח והצלה ימצא ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו. ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".

זה היה המשפט ששבר את אסתר והוציא אותה משיגרת חייה. היא התעצמה והפכה להיות השחקן הראשי שישנה את כל מהלך הסיפור. בגדי המלכות של אסתר הקרינו מעוצמת הנחישות שבערה בה בשליחות ההצלה שקיבלה על עצמה. שוב לא הייתה זו אסתר הפרסית המתמרקת בתפנוקי הארמון. מכאן ועד סופה של המגילה היא פועלת מכוח האחריות שנפלה עליה.

רבים מאיתנו נמצאים בסיטואציות של השפעה ושינוי מציאות. אנשי שררה, אנשי מקצוע בכירים, בעלי הון, מנהיגים חברתיים ורוחניים. פעמים רבות תנועת הנפש של כל אדם היא תנועה של הסתלקות מאחריות. "אני לא נקראתי לבוא אל המלך". אחריות משמעותה עשיה, בגרות, "ראש גדול". לא רוצים לצאת מהמסלול הרגיל והטוב של החיים. משפחה, סביבה בטוחה, סדר יום. מה לי ולצרות שמציפות את העולם?

המשפט שהוציא את אסתר מהארמון והכניס אותה לפעולה היה משפט נוקב. את נמצאת בנקודת השפעה כרגע. זכית למעמד, זכית לכוח, זכית להיות בעלת אמצעים זכית להכרה מקצועית בהישגיך. אם את לא תעשי את מה שביכולתך לעשות – מישהו אחר יעשה זאת. את תרדי מעל במת ההיסטוריה כלעומת שבאת. "את ובית אביך תאבדו" – לא יישאר בעולם שום רושם מכם. אנו בעידן שמנהיגות  נשית מוכיחה את עצמה ונשענת על דוגמות מעברנו המפואר, כעת יש לך הזדמנות להיות מלכה, להיות מובילה, להיות משפיעה.

מזה שנים קרן משפחת רודרמן פועלת עם עשרות ארגונים חברתיים בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובקהילה. במהלך העבודה אנו פוגשים מאות אנשים טובים, בעלי תפקידים ובעלי חזון אשר יחד לוקחים אחריות. עדיין רבים מאתנו לא עושים ולא לוקחים אחריות.  הסיבות לאי עשייה ולמחדלי תיקון הם רבים: תקציבים מוחלשים, בירוקרטיה קשה, חוסר בכוח אדם מקצועי,ביקורת חברתית  ואין ספור סיבות טובות ופחות טובות. באווירת מגילת אסתר אפשר לומר לכל אותם אנשים טובים: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".

בפורים ילדים מתחפשים לאסתר בשמלות מתקתקות ואבירים מושיעים. אולי כדאי שגם אנו, המבוגרים, נמצא את העוצמה של המלכות אשר מתחבאת בתוכנו וניקח את האחריות לתקן מציאות פגומה שמתנהלת סביבנו?

שירה רודרמן היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, אשר שותפה לפרויקט  "זכויות אדם והיהדות" במכון