דמוקרטיה פנים-מפלגתית: תאוריה ויישום בחוק המפלגות בישראל

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

מפלגות הן מוסד חיוני והכרחי בדמוקרטיות מודרניות, אך האם מן הראוי לצפות מהן לקיים פרקטיקה של דמוקרטיה פנימית גם בהתנהלותן?

שלוש שאלות מרכזיות:

1. מהי דמוקרטיה פנים-מפלגתית? האם היא רצויה, ואם כן - האם על המדינה לחייב אותה?
2. כיצד מתייחס חוק המפלגות בישראל לסוגיית הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית?
3. באילו אמצעים אפשר לעודד דמוקרטיה פנים-מפלגתית בלי לפגוע במפלגות שאינן מקיימות דמוקרטיה כזו?

דמוקרטיה פנים-מפלגתית

• לפי מחייבי הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, דמוקרטיה מסוג זה הכרחית שכן היא -
  
  1. מקדמת ומבססת את התרבות הפוליטית הדמוקרטית.
  2. מפחיתה את הניכור הפוליטי, משום שהיא מחזקת את תחושת ההשפעה של האזרחים על הפוליטיקה.
  3. מסייעת לשיפור הייצוגיות.
  4. מסייעת לפיקוח יעיל על הנהגת המפלגה.
  5. תורמת לקידום מועמדים חדשים בתוך המפלגה.

• המפקפקים בחיוניות הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית טוענים כי -
  
  1. דמוקרטיה צריכה להיבחן בזירה הבין-מפלגתית ולא בזירה הפנים-מפלגתית.
  2. דמוקרטיה פנימית רחבה עלולה -
     
     •  לפגוע בלכידות המפלגה.
     • להחליש את פעיליה ומוסדותיה הנבחרים.
     • לעודד פעילות פרלמנטרית פופוליסטית.
     • לחזק את התלות של פוליטיקאים בבעלי הון.
     • לפגוע בייצוגיות.

ההמלצה: לכונן בישראל דמוקרטיה פנים-מפלגתית מרוסנת, למשל באמצעות -

• הטלת מגבלות על חברים חדשים (תקופת הכשרה).
• שימור כוח מסוים בתהליכי קבלת ההחלטות הפנימיים גם להנהגת המפלגה ולמוסדותיה.

האם יש לחייב מפלגות להתנהל בדרך דמוקרטית?

המתנגדים טוענים ש:

• מפלגות הן גופים וולנטריים אוטונומיים, וזכותן להתנהל בדרך שהן מוצאות לנכון.
• כפייה של התנהלות דמוקרטית אינה רצויה, בייחוד במדינה רב-תרבותית כישראל.
• חיוב דמוקרטיה פנים-מפלגתית אינו מעשי בישראל, משום שלמפלגות רבות אין מוסדות מתאימים לכך.
• חיוב דמוקרטיה פנימית עלול להיות כלי שרת בידי גורמים המעוניינים לפגוע במפלגות מסוימות.

התומכים טוענים שלמדינה יש זכות לעשות זאת משום ש:

• המפלגות הן חלק מן המרחב הציבורי, ויש להן תפקיד מרכזי בעיצוב הדמוקרטיה.
• המדינה משתתפת במימון המפלגות.

חוק המפלגות הישראלי ודמוקרטיה פנים-מפלגתית

בחינה של חוק המפלגות בישראל מעלה כי החוק אינו מחייב מפלגות לקיים הליכי דמוקרטיה פנימית, אבל הוא מטיל עול הסדרה פרטני על המפלגות שבחרו לקיים דמוקרטיה פנימית וקובע עונשים רבים ביחס לעברות שנעשו במהלך קיום בחירות פנימיות. כ-75% מנפח החוק חל רק על מפלגות המקיימות דמוקרטיה פנימית. לעומת זאת מפלגות הקובעות את הרכב מוסדותיהן, מרכיבות את רשימת המועמדים שלהן ומחליטות מי יהיו מנהיגיהן בדרכים שאינן כרוכות בבחירות דמוקרטיות פטורות מההסדרה הפרטנית הזו. מתברר אפוא שחוק המפלגות לא רק שאינו מתגמל מפלגות המקיימות דמוקרטיה פנים-מפלגתית, אלא הוא אף מזיק להן. זהו מצב פרדוקסלי.

מנגנון תגמול למפלגות המקיימות דמוקרטיה פנימית
המצב המקובל היום אינו רצוי ואינו הוגן.

ההמלצה:

• המדינה תקבל עליה את הניהול ואת המימון של הבחירות הפנימיות במפלגות.