דיאגנוזה של מצב המפלגות בישראל

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

תקציר נייר העמדה
המפלגות הפוליטיות בישראל "זוכות" באופן קבוע במידת האמון המועטה ביותר מהציבור בהשוואה למוסדות פוליטיים אחרים (כגון הממשלה והכנסת).
עם זאת, מערכת פוליטית דמוקרטית ייצוגית אינה יכולה לתפקד ללא המוסדות החיוניים הללו, המהווים את החוליה המקשרת בין החברה למדינה, בין הציבור לנבחריו.
לפיכך חיזוקה וביסוסה של שיטת הממשל הפרלמנטרית בישראל מחייבים את שיפור תפקודן של המפלגות.

ניתן לאבחן את מצבן העכשווי של המפלגות בישראל בשלושה מישורים:
1. ברמת מערכת המפלגות ניתן להצביע על -

• היחלשות המפלגות הגדולות, פועל יוצא של התרחקותן מהחברה, של טשטוש אידיאולוגי ביניהן ושל היחלשות הנאמנות המפלגתית ודפוסי ההצבעה המסורתיים.

• תפיסת מקום פעילי המפלגה המסורים על-ידי דמויות חיצוניות כגון יועצים אסטרטגיים, יועצי תקשורת, מגייסי כספים וסוקרים אשר אינם חלק ממנגנון המפלגה.

• התחזקות המפלגות הסקטוריאליות.

• כנסת מפוצלת אשר בהיעדרן של מפלגות גדולות מקשה על הקמתן של  ממשלות יציבות ואפקטיביות.

2. ברמת הארגון המפלגתי ניתן להצביע על -

• תהליכי דמוקרטיזציה פנים מפלגתיים אשר במסגרתם המפלגות העניקו זכויות לחברים מן השורה, כגון הזכות לבחור מנהיגים ורשימות מועמדים (פריימריז).

• העובדה שאימוץ הפריימריז הביא עימו גם תופעות שליליות כגון חיזוק התלות של פוליטיקאים בבעלי הון, גילויי שחיתות והתנהגות פופוליסטית לעיתים של חברי הכנסת.

• כרסום שחל  במעמדם של המוסדות הנבחרים של המפלגות.

3. בפעילות המפלגות בכנסת ובממשלה ניתן להצביע על -

• ירידה בלכידות המפלגתית.

• ערעור המשמעת הסיעתית.

• עלייה חדה וקיצונית בהיקף החקיקה הפרטית