הרפורמים והקונסרבטיבים בישראל – פרופיל ועמדות

מהו שיעורם של הרפורמים והקונסרבטיבים באוכלוסיית ישראל? מה מוצאם העדתי והאם הרפורמים מגדירים את עצמם דתיים? צוהר לזרם ידוע ומוכר בחברה הישראלית שכמעט שאי-אפשר למצוא עליו נתונים עדכניים.

מבוא

הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי מהווים מרכיב מרכזי בקהילות היהודיות בתפוצות ובעיקר בארצות הברית. לעומת זאת, בישראל, מספר המזדהים עם זרמים אלה אינו גדול והמידע המחקרי האמפירי על הפרופיל שלהם הוא מוגבל מאוד. כדי לפצות מעט על החסר, החלטנו להשתמש בנתוני מדד הדמוקרטיה 2013 על מנת לשרטט "במכחול עבה" כמה קווים דמוגרפיים ועמדתיים של הרפורמים והקונסרבטיבים בישראל. נציין מראש, כי לגבי חלק מן השאלות שבחנו, המספר הקטן של המשיבים בסקר זה שהגדירו עצמם כשייכים לשני זרמים אלה (N=60) אינו מאפשר להגיע למסקנות חד משמעיות ומובהקות מבחינה סטטיסטית. הדבר מדגיש את הצורך במחקר המשך, אשר יסקור מספר רב יותר של נשאלים מקרב הקבוצות הללו על מנת לאפיין אותן בצורה מדויקת יותר.

כמה רפורמים וקונסרבטיבים יש?

השאלה הראשונה שניתחנו היא "האם אתה מרגיש שייך לאחד הזרמים ביהדות ואם כן – לאיזה?" 3.2% מהנשאלים שייכו עצמם לזרם הקונסרבטיבי, 3.9% לזרם הרפורמי, 26.5% לזרם האורתודוקסי, וכל השאר אינם מרגישים שייכים לשום זרם (9.7% אינם יודעים או סירבו לענות על השאלה). במילים אחרות, יחדיו, הרפורמים והקונסרבטיבים מהווים 7.1% מהציבור הישראלי היהודי ומשקלם הדמוגרפי הוא אפוא כרבע משיעור אורתודוקסים. יחסי גודל אלה נראים אמינים, שכן בסקר "אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל, 2009" שנערך על ידי מרכז גוטמן וקרן אביחי, 3.8% מהנשאלים הגדירו עצמם רפורמים ו-3.8% הגדירו עצמם קונסרבטיבים. הדמיון בממצאי שני הסקרים בשאלה זו מלמד כי הגודל הדמוגרפי של שתי קבוצות אלה בציבור הישראלי-יהודי הוא אכן בקירוב 7-8%.

מה מוצאם העדתי של הרפורמים והקונסרבטיבים?

בארץ יש נטייה להניח כי רובם של מי שמגדירים עצמם רפורמים וקונסרבטיבים מגיעים מארצות דוברות אנגלית, ובמיוחד מארצות הברית. פילחנו אפוא את מי שזיהו עצמם כקונסרבטיבים או כרפורמים לפי מוצא עדתי.

הנתונים בסקר הנוכחי מראים כי שיעור יוצאי אירופה ואמריקה (עולים או בנים של עולים ממדינות אלה) בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים היה גבוה מן הממוצע בכלל המדגם (38% מהרפורמים ו-33% מן הקונסרבטיבים, בהשוואה ל-25% יוצאי אירופה ואמריקה בכלל המדגם). עם זאת, גם שיעור יוצאי אסיה ואפריקה בקרב אלו שזהו עצמם כרפורמים או קונסרבטיבים היה גדול משיעורם בכלל המדגם (25% מהרפורמים ו-25% מן הקונסרבטיבים לעומת 19% יוצאי אסיה ואפריקה בכלל המדגם). לעומת זאת, שיעורם של יוצאי בריה"מ וכן של ילידי ישראל ושהוריהם ילידי ישראל בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים היה נמוך באופן יחסי לשיעורם בכלל המדגם.

בסקר גוטמן אביחי משנת 2009 נמצא כי ההתפלגות העדתית של אלו שהגדירו עצמם רפורמים וקונסרבטיבים דמתה להתפלגות העדתית בכלל המדגם. אי הלימה זו בין שני המדגמים קוראת למחקר המשכי, אבל שני הסקרים כאחד מולכים למסקנה שלא מדובר בקבוצה אנגלוסקסית הנוטה יותר מקבוצות אחרות לכיוון הרפורמי והקונסרבטיבי, אלא שזרמים אלה בישראל מגוונים מבחינת המוצא העדתי של מי שמשייכים עצמם אליהם. יש מקום אפוא להמשיך ולבדוק האם בישראל נוצרו קהילות רפורמית וקונסרבטיבית ישראליות-מקומיות שאינן רק "יבוא" של דפוסי התנהגות ומסורת מהארצות דוברות האנגלית.

האם הרפורמים והקונסרבטיבים "דתיים" ועד כמה?

כידוע, הסולם המקובל בישראל להגדרה של מידת דתיות מבחין בין: חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחוקרים מסוימים בעקבותיה מפלחים את הקטגוריה המסורתית למסורתיים לא-דתיים ולמסורתיים דתיים. מפאת קוטן המדגם שלנו לא הבחנו כאן בין שתי קבוצות אלה). עניין אותנו להבין מהן ההגדרות הדומיננטיות מבחינת מידת הדתיות בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים. לשם כך פילחנו שתי קבוצות אלה לפי השאלה בסקר שהציגה את הסולם דלעיל.

הנתונים מראים כי רוב מי שהגדירו עצמם כקונסרבטיבים (67%) הגדירו עצמם "מסורתיים", שעה שהרפורמים נחלקו כמעט שווה בשווה בין המגדירים עצמם מסורתיים (41%) לאלו המגדירים עצמם "חילונים" (41%). בשתי הקבוצות שיעור מי שהגדירו עצמם דתיים עמד בקירוב על 10%. גם בסקר גוטמן-אביחי משנת 2009 נמצא כי בקרב הקונסרבטיבים היה שיעור גבוה במיוחד של מי הגדירו עצמם "מסורתיים" (62%) ואילו בקרב הרפורמים היה גבוה שיעורם של מי הגדירו עצמם "חילונים" (66%). שיעור מי שהגדירו עצמם דתיים בסקר 2009 היה 2% בקרב הקונסרבטיבים ו-1% בקרב מי שהגדירו עצמם רפורמים. גם פער זה בין שני הסקרים קורא למחקר המשכי, אבל למרות ההבדלים ביניהם ברור שהרפורמים והקונסרבטיבים בארץ נוטים שלא להגדיר עצמם "דתיים".

האם הרפורמים והקונסרבטיבים הם שמאל או ימין כלכלי?

ניתוח של התשובות לשאלה "על רצף בין 1 ל-5 של שיטות כלכליות-חברתיות, כאשר 1 פירושו שיטה שהמדינה מתערבת בה מאוד בנושאים כלכליים-חברתיים, סוציאל דמוקרטיה,  ו-5 הוא שיטה שבה המדינה בכלל לא מתערבת בנושאי כלכלה וחברה והשוק חופשי, קפיטליזם, היכן אתה ממקם את השיטה שאתה מעדיף?"לצורך בהירות ההצגה, איחדנו את הקטגוריות 1 ו-2 ל-"תמיכה בסוציאל-דמוקרטיה", הקטגוריה 3 נקראה "עמדת ביניים" והקטגוריות 4 ו-5 אוחדו ל-"תמיכה בשוק חופשי".   לפי שיוך עצמי לזרמים השונים מראה כי בהשוואה לכלל המדגם, בקרב מי שזיהו עצמם כרפורמים קיימת נטייה חזקה יותר לעמדות סוציאל-דמוקרטיות (50% מהם הביעו תמיכה במדיניות סוציאל-דמוקרטית לעומת 39% בכלל המדגם). לעומת זאת, בקרב הקונסרבטיבים ההתפלגות דומה להתפלגות בכלל המדגם, עם נטייה מעט חזקה יותר לאמצע (עמדות ביניים: קונסרבטיבים – 46%, כלל המדגם 41%).

מי תומך ומי אינו תומך בהשוואת המעמד במדינה של כל הזרמים?

לבסוף, ביקשנו לבדוק מי בישראל תומכים או מתנגדים כיום להשוואת מעמדם החוקי במדינה של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי עם המעמד של הזרם האורתודוקסי.

באופן כללי, 59% מכלל המדגם תמכו בהשוואת המעמד של הזרמים ו-41% התנגדו לשינוי זה.  כצפוי, אלה שזיהו עצמם כרפורמים או כקונסרבטיבים נוטים יותר לתמוך במהלך שכזה (70% מהקונסרבטיבים ו-72% מהרפורמים). לעומת זאת רק מיעוט (27%) ממי שזיהו עצמם כאורתודוקסים נוטים לתמוך בכך.

מי שזיהו עצמם עם השמאל והמרכז הפוליטי תמכו בהשוואת המעמד לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי  יותר מאנשי ימין (84% בשמאל ו-76% במרכז תומכים בכך לעומת 44% מהימין).

כצפוי, הגדרה עצמית של מידת הדתיות קשורה אף היא לשיעור התמיכה בהשוואת המעמד החוקי במדינה של הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי: מבין מי שהגדירו עצמם חרדים ודתיים רק מיעוט (17% ו-31% בהתאמה) תומכים בכך, בהשוואה לכמחצית ממי שהגידו עצמם מסורתיים (53%) ולרוב (78%) ממי שהגדירו עצמם חילונים.

פילוח לפי גיל מצביע על תמיכה נמוכה יותר בהשוואת מעמדם החוקי של הזרמים בקרב הצעירים דווקא: 51% תמיכה בקרב גילאי 18-34, לעומת 61% תמיכה בקרב גילאי 35-54 ו-66% תמיכה בקרב גילאי 55 ומעלה. הסבר אפשרי לפער בין קבוצות הגיל בשאלה זו יכולה להיות הנוכחות הדמוגרפית הגבוהה בקבוצות הגיל הצעירות של חרדים ודתיים.

ניתוח השאלה לפי מוצא עדתי מראה כי ישראלים דור שני ויוצאי אסיה ואפריקה נוטים לתמוך פחות בהשוואת המעמד מאשר יוצאי ברה"מ ואמריקה ואירופה (תומכים בהשוואת המעמד: יוצאי אסיה ואפריקה - 51%, ישראלים דור שני - 56%, יוצאי בריה"מ - 62%, יוצאי אירופה ואמריקה - 69%).

---