סקר: עמדות הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בישראל

בסקר שבדק את הערכת הציבור היהודי בארץ לגבי סוגיות שונות המתייחסות לאיכות מערכת הבריאות בישראל, עולה כי כ14% מהמרואיינים דיווחו כי הם או קרוביהם שילמו לרופא במערכת הציבורית "מתחת לשולחן". עוד נמצא כי קרוב למחצית מהציבור מוכנים לתשלום מס בריאות גבוה יותר כדי לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין עשירים לעניים.

מבוא

דוחות ארגון OECD, הבודקים את מצבן של מערכות הבריאות במדינות המשתייכות לו, מעלים נתונים לא מחמיאים לגבי האמון שרוכש הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בארץ וכלפי מצבה הכללי. כך למשל אנו רואים שחלקה של ההוצאה הפרטית על בריאות מתוך ההוצאה הלאומית בתחום זה הוא גבוה: 26% בממוצע בהשוואה ל-20% במדינות OECD. ל-97% מהיהודים בחמישון העליון יש ביטוח משלים ול-74% מהיהודים בחמישון התחתון. ל-61% מהיהודים ילידי ישראל בחמישון העליון יש ביטוח מסחרי, בהשוואה ל-9% בלבד בחמישון התחתון. הנתונים הללו מלמדים אפוא גם על פערים גדולים בין חמישוני ההכנסה. מן הדוחות עולה שגם השירות הרפואי הכללי לוקה בחסר. כך למשל בישראל 2.5 מכשירי אֵם-אַר-אַיי (MRI) למיליון נפש בהשוואה ל-13.4 בממוצע במדינות OECD. תפוסת המיטות במחלקות האשפוז הכללי בישראל עומדת על 98.8%, ואילו ממוצע OECD הוא 75.9% בלבד. ישראל דורגה במקום החמישי, הנמוך, בין 14 מדינות OECD בתפיסת הציבור כי הזמן שהקדיש להם רופא המשפחה במהלך ביקור היה מספק, ובמקום השני, הנמוך עוד יותר, לגבי המידה שיכלו המטופלים להבין את הסברו של רופא המשפחה.

על רקע הנתוניםמקורות לנתונים: OECD, Health at a Glance 2013; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "פני החברה בישראל: מאין ולאן?", גיליון 6 (אוקטובר 2013), פרק חמישי, בריאות; מבקר המדינה, דוח שנתי 63ג (2012); ניירות עמדה שהוגשו לוועדת גרמן.  הללו בדק הסקר את ארבע הסוגיות האלה: (א) הערכת הציבור היהודי בארץ כלפי איכות מערכת הבריאות; (ב) הציפיות לאחריות המדינה לבריאות אזרחיה; (ג) הנכונות להעלאת מס בריאות למען צמצום פערים בין עניים לעשירים; (ד) שכיחות התשלום לרופאים "מתחת לשולחן" כאחת התגובות למצוקות המערכת.

הממצאים מלמדים כי:

• הערכת הציבור היהודי את איכות מערכת הבריאות נוטה לחיוב.
• יש ציפייה לכך שהמדינה תקבל על עצמה את האחריות למתן שירותי בריאות ברמה גבוהה, ולא רק ברמה בסיסית.
• כמחצית מהציבור בקירוב מוכן לתשלום מס בריאות גבוה יותר כדי לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין עשירים לעניים.
• כ-14% מהמרואיינים דיווחו כי הם או קרוביהם שילמו לרופא במערכת הציבורית "מתחת לשולחן".

איסוף הנתונים

הממצאים מתבססים על תשובות 500 מרואיינים או מרואיינות, המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (גילאי 18+). הנתונים נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים בימים 28–30 באוקטובר 2013, על ידי מכון הסקרים "מדגם", לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2013 שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ממצאים

א. הערכת מערכת הבריאות

ההערכה הכללית של הציבור היהודי בישראל את מערכת הבריאות בישראל נוטה לחיוב: השיעור הגבוה ביותר (41.3%) מהמרואיינים נתנו למערכת ציון 3, כלומר – הערכה בינונית. 39.4% בחרו בציונים 4 ו-5, כלומר הערכה טובה ומצוינת, ורק 19.1% הסתפקו בציון 2 (גרוע למדי) או 1 (גרוע). הציון הממוצע שהעניקו המרואיינים למערכת היה אפוא 3.2 (ראו לוח 1).

לוח 1: איזה ציון היית נותן באופן כללי למערכת הבריאות הציבורית? (באחוזים)

1 (גרוע)	7.5
2 (גרוע למדי)	11.6
3 (בינוני)	41.3
4 (טוב)	30.8
5 (מצוין)	8.6
לא יודע/מסרב	0.2
סך הכול	100.0

מתרשים 1 עולה שבעלי הכנסה הנמוכה מהממוצע מעריכים לחיוב יותר את מערכת הבריאות בהשוואה לבעלי הכנסה ממוצעת וגבוהה מהממוצע. גם המחזיקים בהשקפה חברתית-כלכלית קפיטליסטית נוטים להעריך לחיוב את המערכת, בהשוואה למחזיקים בעמדה חברתית-כלכלית מרכזית או סוציאל דמוקרטית. לא נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת איכות מערכת הבריאות בין גברים לנשים ובין קבוצות הגיל השונות.

ב. אחריות המדינה להספקת שירותי הבריאות

השאלה שהצגנו בפני הנסקרים כדי לברר את תפיסתם בדבר אחריות המדינה להספקת שירות בריאות הייתה: "האם אתה מסכים או לא מסכים עם הדעה כי על המדינה לספק רק שירותי בריאות בסיסיים טובים לכל אזרחיה, אבל מעבר לכך, כל אחד צריך לדאוג לעצמו בהתאם ליכולתו הכלכלית ולנכונותו לשלם?". מתרשים 2 עולה כי רוב מוחלט (72.3%) סבור כי אל למדינה להסתפק בהענקת שירותי בריאות בסיסיים טובים בלבד, שמעבר להם יותנה הטיפול הרפואי ביכולתם הכלכלית ובנכונותם לשלם של התושבים.

תרשים 3 מלמד שנשים מתנגדות יותר מגברים למזעור אחריותה של המדינה לבריאות התושבים (60.2% הנשים כלל אינן מסכימות, בהשוואה ל-48.8% מהגברים). תרשים 4 מלמד שההתנגדות בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע גבוהה בהשוואה לבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, וכך גם בקרב מי שהשכלתם נמוכה עד תיכונית-חלקית בהשוואה לבעלי השכלה גבוהה יותר. תרשים 5 מלמד על התנגדות גבוהה יותר להפחתת אחריות המדינה בקרב בעלי תפיסת עולם כלכלית-חברתית הנוטה לסוציאל-דמוקרטיה בהשוואה לבעלי השקפה חברתית-כלכלית קפיטליסטית. לא נמצאו הבדלים בשאלה זו בין קבוצות הגיל השונות.

ג. נכונות להעלאת מס בריאות כדי לצמצם פערים

בדיונים ציבוריים מציעים לעתים לשפר את רמת הרפואה הציבורית בישראל על ידי העלאת מס הבריאות. במסגרת הסקר נבדקה נכונות הציבור להצעה כזו. שאלנו: "מחקרים מראים כי בישראל, אנשים בעלי הכנסה נמוכה סובלים מבעיות בריאות חריפות יותר מבעלי הכנסה גבוהה, בין השאר כי הם אינם יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי מתאים. האם כדי לצמצם פערים בבריאות הציבור בארץ היית או לא היית מסכים לשלם מס בריאות גבוה יותר במידת מה, ואם כן, כמה?". שיעור הנכונים לשלם תוספת כלשהי במס הבריאות (46.8%) עולה אך במעט על שיעור השוללים אפשרות זו (כ-43.5%). שלא במפתיע, ככל שתוספת המס שהוצעה בשאלה הייתה גבוהה יותר, כן קטנה הנכונות לשלמו: 20.9% מהציבור היהודי מוכנים לתוספת חודשית במס בריאות בגובה 10–25 ש"ח, 14.1% מוכנים לתוספת של 25–50 ש"ח, ורק 11.8% מסכימים לתוספת של 50 ש"ח או יותר.

שיעור הגברים הנכונים לתוספת מס גבוה יותר משיעור הנשים (52.5% ו-41.7%, בהתאמה). שיעור הצעירים בגילי 18–34 המוכנים לשלם תוספת מס בריאות (51.0%) גבוה יותר משיעורם בקרב המבוגרים מהם (44.5% מגילאי 35+). כמחצית או מעט יותר מבעלי השכלה תיכונית מלאה ומעלה נכונים לתוספת מס, לעומת מעט יותר מרבע (28.9%) מבעלי ההשכלה הנמוכה עד תיכונית חלקית. לעומת זאת בעלי רמת ההכנסה הגבוהה יותר מהממוצע נכונים לקבל על עצמם תוספת מס כלשהי, בשיעור גבוה יותר מאלה בעלי ההכנסה הממוצעת או הנמוכה יותר מהממוצע.

יש אפוא קשר שאינו מפתיע בין הנכונות להעלאת מס בריאות לבין התפיסה החברתית-כלכלית, ולציפייה שהמדינה תהיה אחראית להספקת שירותי בריאות משופרים. הנכונות לשלם תוספת מס בקרב הממקמים עצמם במרכז הייתה 49.4%, בצד הסוציאל-דמוקרטי – 48.2%, ובקרב המחזיקים בעמדה קפיטליסטית – 43.0% בלבד. שיעור הנכונים לשלם תוספת מס גבוה יותר בקרב המתנגדים לצמצום חלקה של המדינה במתן שירותי בריאות לאזרח: 49.2% בהשוואה ל-44.3% בקרב התומכים בצמצום אחריותה של המדינה לכך.

תשלום לרופאים "מתחת לשולחן"

בדקנו את התפשטות התופעה של תשלום לרופא "מתחת לשולחן", התנהגות האסורה, כמובן, במערכת ציבורית. השאלה שהצגנו הייתה: "האם אי פעם, אתה עצמך או מישהו מהקרובים לך שילם 'מתחת לשולחן' לרופא במערכת הציבורית כדי לקבל טיפול ויחס טובים יותר?". 13.9% מהמרואיינים הודו כי הם או קרוביהם שילמו "מתחת לשולחן" כדי לקבל טיפול או יחס טובים יותר. 81.8% דיווחו שלא שילמו, ו-4.3% לא השיבו על השאלה. פילוח הנתונים מורה כי שיעור גבוה יותר מגילאי הביניים 35–54, בהשוואה לצעירים או למבוגרים יותר מהם, דיווחו על תשלום לרופא "מתחת לשולחן", וכך גם בעלי השכלה על-תיכונית בהשוואה לבעלי השכלה תיכונית מלאה ותיכונית חלקית או פחות. ממצא מפתיע לכאורה הוא שככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר דווקא גבוה שיעור המדווחים על תשלום לרופאים "מתחת לשולחן". לא נמצא הבדל מובהק בין המינים בשיעורי הדיווח על כך.

 מתרשים 10 עולה כי דיווח על תשלום לרופאים "מתחת לשולחן" לא נמצא קשור לעמדה חברתית-כלכלית או לעמדה כלפי אחריות המדינה לשירות רפואי משופר.

סיכום

הערכת הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בישראל נוטה לחיוב. הערכה חיובית יותר היא נחלת בעלי ההכנסה הנמוכה ובקרב בעלי עמדה חברתית-כלכלית קפיטליסטית. נראה שלשתי הקבוצות הללו ציפיות נמוכות יותר ממערכת בריאות ציבורית, ולכן רמת שביעות הרצון שלהן מן המצב הקיים גבוהה יותר.

נמצא רוב בולט למתנגדים לצמצום אחריותה של המדינה להספקת שירותי בריאות ברמה גבוהה. התנגדות חזקה יותר נמצאה בקרב נשים, בקרב בעלי השקפת עולם חברתית-כלכלית הקרובה לסוציאל-דמוקרטיה ובקרב בעלי רמות נמוכות יותר של הכנסה והשכלה, שמטבע הדברים יתקשו יותר לשלם מכיסם על טיפול רפואי.

עם זאת בדיקת הנכונות להעלאה בתשלום מס בריאות לשם צמצום פערים מלמדת שהציבור היהודי נחלק כמעט שווה בשווה בין הנכונים לכך לבין המתנגדים. נכונות גבוהה יותר נמצאה בקרב הקבוצות האלה: אלה מצבם הכלכלי בדרך כלל טוב יותר (גברים, צעירים ובעלי הכנסה גבוהה); הסבורים כי על המדינה לקבל אחריות לשירותי בריאות ציבוריים משופרים; המחזיקים בהשקפה חברתית-כלכלית סוציאל-דמוקרטית. לבסוף, 14% בקירוב דיווחו על "תשלום מתחת לשולחן" לרופא במערכת הציבורית. שיעור זה גבוה יותר דווקא ככל שההכנסה נמוכה יותר. ייתכן שאוכלוסייה זו חשה צורך רב יותר להשתמש ב"דרכים עוקפות", מפני שבידיה פחות ביטוחי בריאות מסחריים ומפני שהכיסוי המשלים שלה נמוך בהשוואה לבעלי הכנסות גבוהות יותר.

---

*הסקר וניתוח הנתונים נערכו בשיתוף פרופ' תמר הרמן.